אילת השחר (מלבי"ם)/פרק לד
כלל רפז
(עריכה)
שם "אהל מועד" בא לפעמים בדוקא על אהל מועד שבמדבר, ולפעמים בא לדוגמא והוא הדין המקדש שנבנה אחר כך. והכלל בזה שבמקום שבא רק לציין המקום -- בא לדוגמא. אבל אם בא משום קדושת המקום יש לטעות שאהל מועד דוקא, שקדושתו משונה מקדושת המקדש, ואז צריך ריבוי לרבות המקדש . ( צו ס' עד )
כלל רפח
(עריכה)
"חצר אהל מועד" במובנו המדויק אינו כולל הלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש . ( צו ס' לב )
כלל רפט
(עריכה)
יש הבדל בין שם "משכן" ובין שם "אהל מועד". ששם 'משכן' הונח מצד צורתו, שעשוי להיטלטל ולשכן בעת החניה. ושם 'אהל מועד' הונח מצד תכליתו, שייעד שכינתו שמה.
ולכן בכל מקום שדיבר מצד צורתו או מן המסעות קראו בשם 'משכן', ובכל מקום שדבר מן העבודות והקרבנות קראו בשם 'אהל מועד' . ( אחרי ס' צד )
כלל רצ
(עריכה)
שם "מזבח" כולל גוף המזבח וגגו וקירותיו ויסודו. וגם הכבש בכלל 'מזבח' בדרך ההרחבה. אבל כשפורט את חלקיו כמו "קיר המזבח" וכדומה -- אין הכבש בכלל מזבח . ( ויקרא ס' פג, ויקרא ס' קמב )
אולם כשאמר "אל המזבח" (ולא "על המזבח") -- גם הכבש בכלל. וכן מורה אף שקרב אליו ואינו על גביו . ( ויקרא ס' קמב, ויקרא ס' רעד )
כלל רצא
(עריכה)
( ירך המזבח ) -- השמות פנים, אחור, כתף, שכם, צד, ירך הושאלו מן גוף האדם אל עצמיים בלתי בעלי איברים.
- ובבית יש הבדל בין בית שארכו יתר על רחבו ולפניו חצר; שאז נקרא החצר בשם "פנים", ושני צדדיו הם "כתפי הבית", וחלקי הבית הקרובים למערב הם "ירכתי הבית", וצד מערב נקרא "אחור".
- ובבניין מרובע נקרא צד מערב בשם "ירך".
והמזבח שהכבש שלו היה בדרום, צד דרום היה "פני המזבח" וצד צפון הוא "הירך" . ( ויקרא ס' סה )
כלל רצב
(עריכה)
יש הבדל בין שם "קדם" ושם "מזרח" . ששם 'מזרח' מציין זריחת השמש ושם 'קדם' מציין הצד הקודם במעלה או במקום. ויען שהשמש יוקדם לזרוח במזרח נקרא צד מזרח 'קדם'.
וכן צד המזרחי של הבתים והערים נקרא בשם 'קדם', כי בימי קדם היו פתחיהם למזרח. ולכן במקום שצריך לבאר שצד מזרח יוקדם יאמר "קדמה מזרחה" . וכן בבית שאין פתחו במזרח לא יצדק על מזרח שם 'קדם' . ( ויקרא ס' פו )
כלל רצג
(עריכה)
יש הבדל בין השמות עבר . צד . צלע . קצה . סוף . פאה . שפה.
- שם "צלע" הונח על גשם שיש לו ארך ורוחב וגובה. ועיקר שם 'צלע' על צלעות הצדדים.
- שם "קצה" בא על דבר שטחיי, ובמרובע יהיו הקצוות בארבע הזויות.
- שם "פאה" בא לציין הרוח של איזה דבר.
- שם "צד" בא על דבר שהוא בצד דבר אחר.
- ושם "עבר" בא על דבר הנמשך באורך ועוברים אותו מקצה לקצה.
- ושם "סוף" מגביל לשם 'ראשית' והונח לשני צדדי האורך.
- ושם "שפה" על חוט המקיף הדבר סביב סביב .
( קדושים ס' טו, קדושים ס' עד )
כלל רצד
(עריכה)
יש הבדל בין "פתח" ובין "דלת". שהחלל שבו נכנסים נקרא 'פתח', והסותם והנועל את החלל נקרא 'דלת'. ואם יריעה פרושה שם יאמר "מסך פתח המשכן".
ולכן במה שכתוב "ושחטו פתח אהל מועד" פירשו שצריך שיהיה הפתח פתוח. דאין לפרש נגד הפתח דהא כתוב גם כן "לפני אהל מועד" . ( ויקרא ס' קסד )
כלל רצה
(עריכה)
יש הבדל בין "חצרים" לבין "ערי הפרזי". 'החצרים' הם כפרים שעל פני השדה שישבו בהם עובדי האדמה. וערי הפרזי הם ערים שאין להם חומה, ולכל הפחות צריך שיהיו בעיר ג' חצרות של ב' ב' בתים. ( בהר ס' סא, בהר ס' סב ) .
ולשון "עיר חומה" לא נמצא בשום מקום בתנ"ך. רק "עיר מוקף חומה". ועל כן במה שכתוב "בית מושב עיר חומה" פירשו שנתקדשה בקדושת ערי חומה . ( בהר ס' נג )