פתיחת התפריט הראשי

כלל קעד

חז"ל דייקו תמיד ההבדל שבין לשון זכר לנקבה.

כלל קעה

מקום שהתחיל בשם "נפש" -- יבוא הפעל או שני פעלים (הבאים רצופים אחריו) בלשון נקבה. והפעלים הבאים אחר כך דרך מסובב או תולדות התנאי יבואו בלשון זכר.    אם לא בפעל שרגיל לדבר עליהם בשם נפש [כגון פעל אכילה . חטא . טומאה . כרת] שיבואו גם אחר כך בלשון נקבה . ( צו ס' קלא )

כלל קעו

וכשפעל אחד מסופר משני פועלים או פעולים זכר ונקבה -- כשהאחד עיקר -- יבוא במין ומספר השם שהוא עיקר, אף שהוא נקבה. כמו "ותכתב אסתר המלכה ומרדכי", "ותשר דבורה וברק". ולרוב בא בלשון זכר על שהזכרים הם העיקר לרוב . ( אחרי ס' קיד, אמור ס' קעד )

כלל קעז

ויש בזה הבדל. בין דבר התלוי במעשים ובפעולות -- שאז בא לרוב בלשון יחיד זכר, כי הזכר עיקר בפעולה על פי הרוב. ובין קנין הנמצא בנושא, שבזה הזכר והנקבה שוים, ויתפוס הפעל בלשון רבים כמו "ואיש או אישה כי יהיו בעור בשרם בהרות" . ( תזריע ס' קיח )

כלל קעח

וכשיזכיר שם פר פרה, עגל עגלה וכדומה שסימן המין מחובר בו -- אין צורך לבאר שיהיה זכר או נקבה (רק אם מזכיר שם בקר, צאן שאין בו סימן במין). ואם באר שיהיה זכר או נקבה יש בו דרוש . ( ויקרא ס' כב, וסימן עא, וסימן קנט, וסימן קעז, וסימן רסז, וסימן שכב )

כלל קעט

במאמרים התנאים לא תבוא ה"א הידיעה על הנושא שיסופר עליו תנאי אפשרי במלת "כי" -- "וכהן כי יקנה נפש", "אשר נשיא יחטא". (אם לא כשבא על הנושא מלת הצירוף "אשר" -- "האיש אשר יעשה בזדון").

והטעם לזה כי גם אם הנושא הוא שם ידוע, בכל זאת אחר שידובר עליו בדרך אפשריות בזמן אפשרי, לא יתכן ליחד אותו. למשל, הגם שהנשיא הוא שם ידוע, לא יתכן לומר "אם הנשיא יחטא", כי בזמנים העתידים יהיו נשיאים רבים ולא נוכל ליחד מי החוטא. ומה שכתוב "אם הכהן המשיח יחטא" יש בו דרוש.

אולם כל מה שיספר אחר כך על הנושא בדרך החלטה -- יבוא בה"א הידיעה כדינו . ( ויקרא רב . תזריע קנט )

כלל קפ

ויש הבדל בין תואר משיח ובין תואר נשיא. שתואר 'נשיא' הוא שם שמצטרף, ולא יקרא בו כאשר עבר מנשיאותו. מה שאין כך בתואר 'משיח' יקרא אף אחר שעבר . ( ויקרא ס' רו )