פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




לא להכות על חזה הזולתעריכה

בכל פעם שקורה אסון למישהו, ישנם אנשים שטוענים שהאסון קרה בגלל חטא שהוא חטא, למשל בגלל שהמזוזה בביתו אינה כשרה.

גם לאיוב היו חברים כאלה - אליפז התימני ושני חבריו, שבאו לנחם את איוב על כל הצרות שבאו עליו, אך נסחפו לויכוח שבו האשימו אותו בחטאים חמורים.

אך ה' הצדיק דווקא את איוב: ביאור:אִיּוֹב מב ז : " "וַיְהִי אַחַר דִּבֶּר ה' אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל אִיּוֹב, וַיֹּאמֶר ה' אֶל אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי 'חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ, כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב. ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים, ולכו אֶל עבדי אִיּוֹב, והעליתם עולה בעדכם, ואִיּוֹב עבדי יתפלל עליכם, כִּי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה, כִּי לֹא דִּבֶּרתם אֶלי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב'." "" "

מדוע כעס ה' על רעי איוב? הרי כתוב בתורה שיש לעשות חשבון נפש ולחזור בתשובה כשקורה אסון, ולא לחשוב שהאסון היה במקרה: (ויקרא כו כא): "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם"( פירוט )!

1. המצוה לעשות חשבון נפש היא מצוה שבין האדם לבין ה' בלבד, כמו שכתוב "ואם תלכו עִמִּי קרי..." - אסור ללכת עם ה' בגישה של מקריות, אלא להבין שכל צרה שבאה אלינו היא מסר מה'; אבל לאנשים אחרים אסור לעשות את חשבון הנפש של האדם הסובל, זה אינו תפקידם. הם צריכים להשתתף בצערו של הסובל ולנחם אותו, לא לחפש אצלו פגמים.

  • אולם הסבר זה אינו מספיק, כי בתורה יש גם מצוה להוכיח את החוטא (ויקרא יט יז): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא"; אם אדם אינו עושה חשבון נפש כראוי, הוא חוטא, ויש להוכיח אותו על כך.

2. המצוה להוכיח חלה רק לגבי אדם שנמצא יחד עמך באותו מצב, כמו שכתוב "את עמיתך". אבל אם הזולת סובל מייסורים קשים ולך טוב, אין לך אפשרות להוכיח אותו, כי אינך מבין את מחשבותיו ורגשותיו; כל שבאפשרותך לעשות הוא להשתתף בסבלו וצערו ולנסות לנחם אותו. כשיהיה פחות מדוכא, יש סיכוי סביר שיתעורר מעצמו לעשות חשבון נפש.

  • אולם גם הסבר זה אינו מספיק, שהרי אליהוא בן ברכאל, שהוא אחד הצדדים ה"טובים" בספר איוב, אמר על האדם החולה (איוב לג כג): "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ", כלומר, צריך שיהיה אדם שיעזור לחולה להבין את המסר שה' מעביר לו ( פירוט ).

3. ייתכן שחטאם של רעי איוב היה, שהחליטו באופן ברור וחד-משמעי שחטא, והאשימו אותו בהאשמות שווא. הם אמנם התכוונו לעזור לאיוב לעשות חשבון נפש, התכוונו לקיים את מצוות התוכחה, והתכוונו לעזור לאיוב לגלות את המסר שמאחרי הייסורים - אך כל המצוות הללו נעשו תוך עבירה חמורה של הלבנת פנים ברבים. לעבירה כזאת אין שום הצדקה.

הדרך הנכונה להתייחס לאדם הסובל מייסורים היא, קודם כל להשתתף בצערו ולנחם אותו, לעזור לו בחומר וברוח, לנסות להבין ולהזדהות עם רגשותיו; רק כאשר נמצאים יחד עמו, באותו מצב נפשי, יש להציע לו שיבדוק את מעשיו, כמו שאמרו בתלמוד לרב שאיבד חלק גדול מרכושו " "יפשפש מר במעשיו" "; לא לנסות למצוא בו פגמים וחטאים, אלא להציע לו שיפשפש בעצמו במעשיו.

מה שנכון לגבי אנשים פרטיים, נכון לפחות באותה מידה גם לגבי ציבורים בעם ישראל: כשבאה צרה על ציבור מסויים, צריך קודם כל לעזור להם בגוף וברוח ולהשתתף בצערם, ורק אחר-כך לרמוז להם שהם צריכים לפשפש במעשיהם, וגם אז, לא להאשים אותם בעבירות מסויימות אלא להשאיר להם לעשות את חשבון הנפש שלהם.



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לא להכות על חזה הזולת


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-03-23.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/eyov/yv-42-0708