איוב מא
קיצור דרך: t2741
תנ"ך > איוב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב
הפרק במהדורה המוטעמת
מא א הֵן־תֹּחַלְתּ֥וֹ נִכְזָ֑בָה
הֲגַ֖ם אֶל־מַרְאָ֣יו יֻטָֽל׃
ב לֹֽא־אַ֭כְזָר כִּ֣י יְעוּרֶ֑נּוּ
וּמִ֥י ה֗֝וּא לְפָנַ֥י יִתְיַצָּֽב׃
ג מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּ֑ם
תַּ֖חַת כׇּל־הַשָּׁמַ֣יִם לִי־הֽוּא׃
ד לא לוֹ־אַחֲרִ֥ישׁ בַּדָּ֑יו
וּדְבַר־גְּ֝בוּר֗וֹת וְחִ֣ין עֶרְכּֽוֹ׃
ה מִֽי־גִ֭לָּה פְּנֵ֣י לְבוּשׁ֑וֹ
בְּכֶ֥פֶל רִ֝סְנ֗וֹ מִ֣י יָבֽוֹא׃
ו דַּלְתֵ֣י פָ֭נָיו מִ֣י פִתֵּ֑חַ
סְבִיב֖וֹת שִׁנָּ֣יו אֵימָֽה׃
ז גַּ֭אֲוָה אֲפִיקֵ֣י מָגִנִּ֑ים
סָ֝ג֗וּר חוֹתָ֥ם צָֽר׃
ח אֶחָ֣ד בְּאֶחָ֣ד יִגַּ֑שׁוּ
וְ֝ר֗וּחַ לֹא־יָבֹ֥א בֵינֵיהֶֽם׃
ט אִישׁ־בְּאָחִ֥יהוּ יְדֻבָּ֑קוּ
יִ֝תְלַכְּד֗וּ וְלֹ֣א יִתְפָּרָֽדוּ׃
י עֲֽ֭טִישֹׁתָיו תָּ֣הֶל א֑וֹר
וְ֝עֵינָ֗יו כְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃
יא מִ֭פִּיו לַפִּידִ֣ים יַהֲלֹ֑כוּ
כִּיד֥וֹדֵי אֵ֗֝שׁ יִתְמַלָּֽטוּ׃
יב מִ֭נְּחִירָיו יֵצֵ֣א עָשָׁ֑ן
כְּד֖וּד נָפ֣וּחַ וְאַגְמֹֽן׃
יג נַ֭פְשׁוֹ גֶּחָלִ֣ים תְּלַהֵ֑ט
וְ֝לַ֗הַב מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃
יד בְּֽ֭צַוָּארוֹ יָלִ֣ין עֹ֑ז
וּ֝לְפָנָ֗יו תָּד֥וּץ דְּאָבָֽה׃
טו מַפְּלֵ֣י בְשָׂר֣וֹ דָבֵ֑קוּ
יָצ֥וּק עָ֝לָ֗יו בַּל־יִמּֽוֹט׃
טז לִ֭בּוֹ יָצ֣וּק כְּמוֹ־אָ֑בֶן
וְ֝יָצ֗וּק כְּפֶ֣לַח תַּחְתִּֽית׃
יז מִ֭שֵּׂתוֹ יָג֣וּרוּ אֵלִ֑ים
מִ֝שְּׁבָרִ֗ים יִתְחַטָּֽאוּ׃
יח מַשִּׂיגֵ֣הוּ חֶ֭רֶב בְּלִ֣י תָק֑וּם
חֲנִ֖ית מַסָּ֣ע וְשִׁרְיָֽה׃
יט יַחְשֹׁ֣ב לְתֶ֣בֶן בַּרְזֶ֑ל
לְעֵ֖ץ רִקָּב֣וֹן נְחוּשָֽׁה׃
כ לֹא־יַבְרִיחֶ֥נּוּ בֶן־קָ֑שֶׁת
לְ֝קַ֗שׁ נֶהְפְּכוּ־ל֥וֹ אַבְנֵי־קָֽלַע׃
כא כְּ֭קַשׁ נֶחְשְׁב֣וּ תוֹתָ֑ח
וְ֝יִשְׂחַ֗ק לְרַ֣עַשׁ כִּידֽוֹן׃
כב תַּ֭חְתָּיו חַדּ֣וּדֵי חָ֑רֶשׂ
יִרְפַּ֖ד חָר֣וּץ עֲלֵי־טִֽיט׃
כג יַרְתִּ֣יחַ כַּסִּ֣יר מְצוּלָ֑ה
יָ֗֝ם יָשִׂ֥ים כַּמֶּרְקָחָֽה׃
כד אַ֭חֲרָיו יָאִ֣יר נָתִ֑יב
יַחְשֹׁ֖ב תְּה֣וֹם לְשֵׂיבָֽה׃
כה אֵֽין־עַל־עָפָ֥ר מׇשְׁל֑וֹ
הֶ֝עָשׂ֗וּ לִבְלִי־חָֽת׃
כו אֵֽת־כׇּל־גָּבֹ֥הַּ יִרְאֶ֑ה
ה֗֝וּא מֶ֣לֶךְ עַל־כׇּל־בְּנֵי־שָֽׁחַץ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל
ב לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב
ג מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא
ד לא [לו] אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו
ה מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא
ו דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה
ז גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר
ח אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם
ט איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו
י עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר
יא מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו
יב מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן
יג נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא
יד בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה
טו מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט
טז לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית
יז משתו יגורו אלים משברים יתחטאו
יח משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה
יט יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה
כ לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע
כא כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון
כב תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט
כג ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה
כד אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה
כה אין על עפר משלו העשו לבלי חת
כו את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ
א הֵן תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה הֲגַם אֶל מַרְאָיו יֻטָל.
ב לֹא אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּב.
ג מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא.
ד לא [לוֹ] אַחֲרִישׁ בַּדָּיו וּדְבַר גְּבוּרוֹת וְחִין עֶרְכּוֹ.
ה מִי גִלָּה פְּנֵי לְבוּשׁוֹ בְּכֶפֶל רִסְנוֹ מִי יָבוֹא.
ו דַּלְתֵי פָנָיו מִי פִתֵּחַ סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה.
ז גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר.
ח אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ וְרוּחַ לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם.
ט אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ.
י עֲטִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר.
יא מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ כִּידוֹדֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ.
יב מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן.
יג נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא.
יד בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה.
טו מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ יָצוּק עָלָיו בַּל יִמּוֹט.
טז לִבּוֹ יָצוּק כְּמוֹ אָבֶן וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית.
יז מִשֵּׂתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ.
יח מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה.
יט יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל לְעֵץ רִקָּבוֹן נְחוּשָׁה.
כ לֹא יַבְרִיחֶנּוּ בֶן קָשֶׁת לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ לוֹ אַבְנֵי קָלַע.
כא כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן.
כב תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט.
כג יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה.
כד אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה.
כה אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ הֶעָשׂוּ לִבְלִי חָת.
כו אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ.
(א) הֵן תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה הֲגַם אֶל מַרְאָיו יֻטָל.
(ב) לֹא אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּב.
(ג) מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא.
(ד) לא [לוֹ] אַחֲרִישׁ בַּדָּיו וּדְבַר גְּבוּרוֹת וְחִין עֶרְכּוֹ.
(ה) מִי גִלָּה פְּנֵי לְבוּשׁוֹ בְּכֶפֶל רִסְנוֹ מִי יָבוֹא.
(ו) דַּלְתֵי פָנָיו מִי פִתֵּחַ סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה.
(ז) גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר.
(ח) אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ וְרוּחַ לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם.
(ט) אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ.
(י) עֲטִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר.
(יא) מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ כִּידוֹדֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ.
(יב) מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן.
(יג) נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא.
(יד) בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה.
(טו) מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ יָצוּק עָלָיו בַּל יִמּוֹט.
(טז) לִבּוֹ יָצוּק כְּמוֹ אָבֶן וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית.
(יז) מִשֵּׂתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ.
(יח) מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה.
(יט) יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל לְעֵץ רִקָּבוֹן נְחוּשָׁה.
(כ) לֹא יַבְרִיחֶנּוּ בֶן קָשֶׁת לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ לוֹ אַבְנֵי קָלַע.
(כא) כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן.
(כב) תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט.
(כג) יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה.
(כד) אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה.
(כה) אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ הֶעָשׂוּ לִבְלִי חָת.
(כו) אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ.
א הֵן תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה, הֲגַם אֶל מַרְאָיו יֻטָל. ב לֹא אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ, וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּב. ג מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא. ד (לא) לוֹ אַחֲרִישׁ בַּדָּיו, וּדְבַר גְּבוּרוֹת וְחִין עֶרְכּוֹ.
ה
מִי גִלָּה פְּנֵי לְבוּשׁוֹ קשקשיו, בְּכֶפֶל רִסְנוֹ בנקודת סגר שפתיו מִי יָבוֹא.
ו
דַּלְתֵי פָנָיו פי הנחש הוא כמעט כל פניו, ולכן שפתיו נקראות "דלתי פניו" מִי פִתֵּחַ למי יש אומץ לפתוח אותן?!, סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה.
ז
גַּאֲוָה אֲפִיקֵי חוזק מָגִנִּים קשקשיו הקשים כתנין (מכאן מרחיב את האמור בפסוק ה: תחילה מרחיב על קשקשיו ואחר כך על שיניו), סָגוּר חוֹתָם כאילו סגורים ע"י חותמת שלא מאפשרת לפתוח צָר צפופים.
ח
אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ, וְרוּחַ וְרֶוַח לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם אין לו רווחים בין השיניים.
ט
אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ השיניים, יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ.
י
עֲטִישֹׁתָיו התעטשויותיו תָּהֶל אוֹר, וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר מאירות.
יא
מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ הבועות שהוא עושה בים כשהוא נושם מאירות את האוקיינוס כמו לפידים, כִּידוֹדֵי כְּדוּדֵי. כמו דודאים ("דוּד" הוא צמח דליק) אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ ייצאו.
יב
מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן כשהוא נושם הוא יוצר מערבולות בים, כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן.
יג
נַפְשׁוֹ נשיפתו גֶּחָלִים תְּלַהֵט מוציאה בים בועות הנראות כמו גחלים לוהטות (בדומה לבפסוק יא לעיל), וְלַהַב להבה מִפִּיו יֵצֵא.
יד
בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז גופו (שאינו אלא צוואר ארוך, כי הוא סוג של נחש) מלא בקשקשים, וּלְפָנָיו וּבפָנָיו (בפנים שלו) תָּדוּץ תינעץ. ר' כאן. לשון מתאימה בגלל הקשקשים דְּאָבָה כאב.
טו
מַפְּלֵי חיבורי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ הגוף הנחשי יצוק מחתיכה אחת, ולא מחלקים רבים כמו יתר בעלי החיים, יָצוּק חתיכה אחת עָלָיו בַּל יִמּוֹט.
טז
לִבּוֹ חזהו יָצוּק כְּמוֹ אָבֶן אי אפשר לדקור אותו בחזה ולהמיתו, כי חזהו קשה כמו אבן, וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית אבן הריחיים התחתונה, והיא אבן ענקית וכבדה.
יז
מִשֵּׂתוֹ משאגתו יָגוּרוּ אֵלִים יפחדו גם החזקים ביותר, מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ מִשְׁבָּרִים. וכן משאגתו גלי הים יישברו.
יח
מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם, חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה.
יט
יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל בקלות ישבור ברזל כאילו לא היה אלא תבן, לְעֵץ רִקָּבוֹן לעץ רקוב (שהוא חלש) נְחוּשָׁה נחושת.
כ
לֹא יַבְרִיחֶנּוּ בֶן קָשֶׁת, לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ לוֹ אַבְנֵי קָלַע.
כא
כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח, וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן.
כב
תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ ישים תחתיו חרס חד ויחשבהו לרך, יִרְפַּד חָרוּץ מלא חידודים עֲלֵי כמו על טִיט שהוא רך.
כג
יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה הבל פיו לא רק מאיר, אלא גם חם מחום גופו, יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה.
כד
אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב אחרי שהוא הולך עדיין הנתיב מאיר מהאש שלו, יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה.
כה
אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ אין דומה לו ביבשה (כזכור מהפסוקים האחרונים, הוא חי בים), הֶעָשׂוּ הֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת.
כו
אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה על אף שהוא זוחל, אז חיות רבות גבוהות ממנו, אולם הוא מיתמר לגובה כדרך הנחשים, ולכן "מסתכל מלמעלה" גם על היצורים הגבוהים ביותר, הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ הוא מלך הנחשים (שחץ, שחל, פתן ונחש הם כולם מינים דומים).
{ס}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: