המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"הלא וגו'" - כאומר אבל אני אשיבך מלין בעבורו שהדין עמו בדבר היסורים הבאים עליך כי הלא רעתך רבה ר"ל לגדול כמותך יחשב כל דבר לרב כי הרבה ילמדו ממך וזה ואין קץ לעוונותיך כי הכל בא ממך ותלוי בך
"הלא", ר"ל ולכן סדר ה' סדר ההנהגה שלא ישלם תיכף לעושי הרע כרעתו, רק לפעמים יש עושה רע מאת ומאריך לו, ולפעמים יעניש להרשע תיכף אם רואה בחכמתו שצריך לידי כך לפי הענין, ובזה יש מקום לטעות שאין השגחה ואין דין וחשבון, וא"כ העובד יעבוד עתה לשם ה' בלבד, אחר שאינו מקוה שכר ואינו ירא עונש, וז"ש לפעמים יתנהג ה' שלא להעניש תיכף רק הגם "שרעתך רבה עד שאין קץ לעונותיך", ותרבה עונות גם נגד בני אדם, והוא.
