==פתיחה למענה הארבעה עשר מענה אליפז ==
אחרי אשר ערכו שתיים מערכות, שש המערכת, בין על שאלת מפני מה יש צדיק ורע לו, בין על שאלת מפני מה יש רשע וטוב לו, והמתפלסף ניצח את כולם בתשובותיו בחרבו ובקשתו, התאמץ אליפז שנית ויכונן חציו על יתר להשיב מלחמה שערה במענה ערוכה לשתי השאלות, ויוציא מליבו שיטה חדשה, בטוב טעם ודעת, והוא, שהיה זה בחכמה ובכוונה מיוחדת מאת האלהים שלא לשלם גמול הצדיקים ועונש הרשעים תיכף בעולם הזה, כדי שתהיה העבודה שלימה לשם ה' בלבד, שלא מאהבת הגמול ומיראת העונש.
שאחר שעיקר הרצון בעבודה הוא אם יעשה האדם את הטוב בעבור הטוב בעצמו, ובעבור החוק התבוניי היוצא מאת המחוקק העליון, ואך למען שמו הגדול בלבד, לא כן אם יעשה מעשיו בעבור השכר או מיראת העונש, אז אינו עובד את ה' רק את עצמו, ולא זאת העבודה הרצויה אצל ה', ואם היה נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה, והיה משלם עונש הרשע תיכף, לא היה איש ערב את ליבו לעשות רע, מיראתו את העונש הבא בעקב המעשה, וכן היו כולם משתדלים לעשות טוב מידעם את השכר אשר ישולם תיכף לעושהו, ולא היה המעשה לשם ה', וגם לא היה אז עניין לשכר ועונש, אחר שהיו אז מוכרחים במעשיהם מיראת העונש ותקוות גמול, ולא היה עניין הבחירה והניסיון אשר הוא תכלית כוונת ה' בבריאת האדם, שיצר הלב יסיתהו לעשות רע, ויהיה חפשי בנפשו לעשותו, ובכל זאת ימנע ויסור מרע מכבוד ה' וממצוותיו, ועל כן את העולם נתן בליבם מבלי אשר ימצא האדם את המעשה אשר יעשה האלהים, לא משכר הצדיקים ולא מעונש הרשעים, ויימצאו עושי רשע מצליחים ורשעים ישתבחו בעיר אשר כן עשו, וגם השגחת ה' מכוסה ונעלמה מעיני רוב בני האדם, ויצר המינות יתעה את השכל להכחיש את ההשגחה ולומר שעולם כמנהגו נוהג, ושהכל על-פי התולדה והטבע והמערכה, ושרם ה' על השמיים כבודו ולא ישגיח בשפלים, וכדומה מטענת המכחישים, וכולם מביאים ראיה מרוע הסדר וההנהגה, שהצדיקים מעונים והרשעים מצליחים.
וזה הוא המבחן והניסיון לדעת בין עובד אלהים באמת ובתמים ובין אשר לא עבדו לשמו, שהעובד האלהים שלא על מנת לקבל פרס, צדיק באמונתו יחיה וממקומו לא ימוש, ואז יקבל שכרו בעולם הגמול, שכר נפשי נצחי בעדן הצחצחות, כי נבחן ונמצא שלם, וגם לצים נכונו שפטים בעולם הנפשות, והאלהים יביא במשפט על כל נעלם, אל אמונה ואין עוול, והכל במשפט, וכל מעשהו באמונה, ובזה העמיד ויכונן את שיטתו הקדומה:
- בין מה שכתב בטעם ייסורי הצדיקים, שהוא לשלם להם בעולם הזה על חטא קל אשר עשו כדי לזכותם בעולם הבא,
- ובין על הצלחת הרשעים, שבכל זה אין הצלחתם שלמה כי ליבם מלא פחד מעונשם המעותד להם, הגם שלרוב יבוא להם בעולם הנפשות, ליבם ינבא להם רע.
וגם בזה הצדיק מה שהוכיח את איוב בראש מענהו הראשון, כמו שאמר (איוב ד ו): "הלא יראתך כסלתך", שעיקר העבודה הנרצה היא שלא תהיה מתקוות גמול ויראת עונש, שבזה חטא איוב, ולכן מעדו אשוריו, ולכן שפך עליו ה' את חמתו.
ועל כל תשובות איוב על דבריו הקודמים תכסה התשובה הזאת, שהיה זה מוכרח לצורך ההנהגה עם בעלי הבחירה, ועם המבחן לדעת מעשה עבודתם אם היא שלימה ותמימה לשם ה' ואהבתו לבד.
פסוק ב
• לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הלאל", אומר לו שלא היה אפשר שה' ישלם להצדיק את שכרו ולהרשע את ענשו תיכף בעוה"ז, שא"כ לא היו עובדים את ה' לשמו רק ע"מ לקבל גמול, וכן היו נמנעים מלעשות רע רק מיראת העונש, ועבודה זו מאהבת גמול או מיראת עונש אינה רצויה בעיני ה', וז"ש "
הלאל יסכן גבר", וכי יקבל ה' הנאה מעבודת האדם, "
אם יסכן עלימו משכיל", אם ישכילהו ה' ויבינהו תועלת העבודה, ע"י שהיה רואה שמקבל תיכף שכר ועונש, בזה לא היה ה' מקבל נחת מן העבודה, ומפרש.
ביאור המילות
"יסכון". מענין תועלת והנאה, כמו ותהי לו סוכנת לדעת חז"ל, ויל"פ יסכן השני מענין הרגל, כמו ההסכן הסכנתי, וכל דרכי הסכנתה, אם יסכון וירגיל אותם שישכילו:
פסוק ג
• לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
החפץ לשדי כי תצדק" אם תקבל "
בצע" ע"י מה "
שתתם דרכיך", אם תקבל בצע וריוח ושכר על ידי צדקתך, ובעבור הבצע הזה והשכר תצדק ותעשה מעשים טובים, היהיה בזה חפץ לה' בעבודתך, שאז אינך עובד את ה' רק את עצמך בעבור הבצע:
פסוק ד
• לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
המיראתך", או אם תצדק "
מיראתך" פן "
יוכיחך" ויענישך אם תעבור על מצותיו, או מיראתך פן "
יבוא עמך במשפט" לשפטך על רוע מעשיך, ומפני יראה זו שהוא יראת העונש תצדק, היש חפץ לה' בעבודה זו, שאינו לשמו רק מאהבת עצמך, ולכן לא היה אפשר שיתן שכר הצדיק תיכף, שאז היית עובד ועושה צדק בעבור הבצע והשכר, וכן לא היה אפשר להעניש את הרשע בעוה"ז שאז היה נמנע מהרע רק בעבור יראת העונש, ובזה אין חפץ לה', שעקר חפצו ורצונו שתהיה העבודה לשמו שלא בעבור פנייה חיצונית:
ביאור המילות
"יוכיחך". אשר יוכיחך, ותוכחה הבא אצל ה' יהיה גם על ידי יסורים כמ"ש למעלה ה'.
"
יבא עמך במשפט", כמו ואל תבא במשפט את עבדך:
פסוק ה
• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הלא", ר"ל ולכן סדר ה' סדר ההנהגה שלא ישלם תיכף לעושי הרע כרעתו, רק לפעמים יש עושה רע מאת ומאריך לו, ולפעמים יעניש להרשע תיכף אם רואה בחכמתו שצריך לידי כך לפי הענין, ובזה יש מקום לטעות שאין השגחה ואין דין וחשבון, וא"כ העובד יעבוד עתה לשם ה' בלבד, אחר שאינו מקוה שכר ואינו ירא עונש, וז"ש לפעמים יתנהג ה' שלא להעניש תיכף רק הגם "
שרעתך רבה עד שאין קץ לעונותיך", ותרבה עונות גם נגד בני אדם, והוא.
פסוק ו
• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ו-ז) "
כי תחבול אחיך חנם ותפשיט מהעניים את בגדיהם", וכן לא תעשה שום חסד, אף "
להשקות את העיף מים ולתת לחם לרעב" ובכ"ז לא יעניש ה' אותך, ואתה מצליח וקרנך תרום בכבוד, כי.
ביאור המילות
"ערומים", ר"ל שבגדיהם קרועים, כמו וילך ישעיה ערום שפי' חז"ל ערום בבגדים טלואים:
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
איש זרוע לו הארץ", שע"י שאתה איש זרוע ותקיף בארץ הכל נכנעים תחתיך, ולא לבד שלא יענישו אותך על רוע מעשיך, כי עוד "
ישב בה נשוא פנים" שהכל ישאו פניו בכבוד, וכבוד והדר יעטרהו, ולפעמים יקרה ג"כ שיענישך ה' תיכף, והוא אם.
ביאור המילות
"ואיש זרוע". יל"פ ג"כ שר"ל שלו הארץ ע"י שכובש אותה בכח הזרוע וביד חזקה, או שישב בה בכבוד מצד שהוא נשוא פנים וכולם יכבדו אותו:
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ט-י) "
אלמנות שלחת ריקם" וגזלת אלמנות ויתומים, וה' ישמע צעקתם ויעניש אותך תיכף, עד "
שלכן סביבותיך פחים ויבא עליך פחד פתאום ויבהיל אותך" ומפני שאין העונש בא תמיד להרשע, שלפעמים יענישהו ה' תיכף, ופעמים רבות יעשה עבירות אין קץ ובכ"ז הוא איש זרוע ונשוא פנים וישב בארץ בשלוה, עי"כ יש מקום לטעות שאין ה' משגיח ושהותרה הרצועה, ויש מקום לבחירה כי אין מתיראים לעשות רע:
ביאור המילות
"אלמנות", ור"ל ולפעמים ע"י שאלמנות שלחת ריקם ע"י כן סביבותיך פחים, כי ה' יריב ריבם תיכף:
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ביאור המילות
"פחים, פחד". כמו פחד ופחת ופח (ישעיה כ"ד) שדרך הצידים להפחיד החיות ע"י פחדים ועי"כ תלכד בהפך, כמש"ש:
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
או חשך", וע"י שאתה רואה רוע הסדר בהנהגה שהרשע מצליח, יעלו על לבבך דברים ומחשבות רעות אחרות לכפור בהשגחה, כי תדמה את ראיית ה' והשגחתו כפי ראיית בני האדם והשגתם, שאתה "
אם יש חשך" מפסיק בינך ובין המובט הלא "
לא תראה" את המובט, וכן "
אם שפעת מים תכסך" לא תראה, כי המים יפסיקו בינך ובין המוחש, ותדון מזה שכן הוא גם ראיית ה' שלא יראה ממקום רחוק, או כשחשך או עבים מפסיקים בינו ובין המובט וע"כ תחשוב בלבך לאמר.
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הלא אלוה גובה שמים", כי על השמים כבודו שהם גבוהים מן הארץ, "
וראה ראש כוכבים כי רמו", שהכוכבים הראשונים רמו מאד מן הארץ, ועי"כ.
ביאור המילות
"גובה שמים". ר"ל שהוא במקום הגבוה שבשמים, ואחר שגם ראש כוכבים רמו וכ"ש מה שגבוה מהם ולכן ואמרת וכו':
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואמרת מה ידע אל", הלא יש מרחק רב בינו ובין הארץ השפלה, "
הבעד ערפל ישפוט", הלא הערפל הגדול אשר ישתרע במרחק הרב הזה אשר בעולם הכוכבים, מפסיקים בינו ובין הארץ, ואיך ישפוט את מעשה בני אדם יושבי חשך וצלמות, וגם.
ביאור המילות
"הבעד ערפל". גילוי כבוד ה' לשפוט, מצוייר תמיד שהוא שוכן תוך ערפל, כמ"ש ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכון כסאו:
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
עבים סתר לו ולא יראה", שהעבים מפסיקים בינו ובין הארץ וא"א שיראה את הנעשה בארץ.
"וחוג", הוא טענה שניה, שהגם שיראו שלפעמים מגיע עונש לרשעים, כמו בדור המבול שנמחו כולם במבול מים ע"י עונותיהם, ע"ז יטענו שא"א שהיה זה ע"י רוע מעשה בני אדם, כי הלא השמים והגלגלים סובבים במסלולם במערכתם מששת ימי בראשית על סדר קבוע בלתי משתנה, והם מחייבים פעלים בשפלים לפי סדר מערכתם, שכל השינויים הנעשים בעולם תלוי לפי מערכת הכוכבים במשמרתם, וא"כ איך אפשר שע"י שמתי און ורשעים ישנו מעשיהם לרוע, ישתנו סדרי מעשה בראשית וישנו הכוכבים והשמים מהלכתם לשנות סדר העולם? ומזה יכריחו שגם בעת שנעשה עונש ברשעים כמו בדור המבול לא היה זה ע"י ההשגחה ורוע המעשים, רק שכן היה מחייב בעת ההיא מצד סדר המערכה ומצב הכוכבים שיהיה אז מבול בעולם, והיה זה ענין טבעי לא השגחיי, וז"ש הם אומרים הלא "חוג שמים יתהלך", ר"ל שמחוגת השמים וסבובם במערכתם על מסלוליהם יתהלך תמיד על סדר קבוע סובב הולך על אופניהם, וא"כ.
ביאור המילות
"חוג שמים". עגולת השמים שהוא סיבוב הגלגלים במחוגה סביב המרכז, ומצד שהארץ תצוייר כמרכז תוך המחוגה אמר (ישעיה מ') היושב על חוג הארץ, שהוא החוג הסובב את הארץ כמש"ש:
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הארח עולם תשמור אשר דרכו מתי און", ר"ל הכי אפשר זה "
שארח עולם" ודרך הכוכבים במשמרתם אשר הם הולכים בארח זה לעולם, הכי ארח הזאת "
תשמור" ותמתין על "
הארח" אשר דרכו בו "
מתי און", שבעת ישנו מתי און את ארחם לרוע, תשנה גם ארח עולם את דרכו ללכת בדרך אחר, וישתנו סדרי מעשה בראשית והמתחייב מצד המערכה בשביל שינוי מעשה הרשעים? והלא מבואר מן החוש להפך שחוג שמים יתהלך תמיד על מסלולו, ולא ישתנה לעולם ע"י שינוי מעשה בני אדם:
ביאור המילות
"ארח עולם". דרך הטבע הקיימת מעולם, "ותשמר", נסתר לנקבה, ומוסב על הארח, שבא לפעמים בלשון נקבה, כמו את הדרך ילכו בה, ור"ל תשמר את הארח אשר דרכו מתי און:
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אשר", עפ"ז יאמרו שאלה "
אשר קמטו" ונכרתו, הרשעים שנכרתו במי המבול, וכי "
לא" היה "
העת" מחייב "
שנהר יוצק יסודם?" שהעת היה מחייב זה, לפי טבע הארץ והמים אשר עליה בעת ההיא, ולפי מצב המערכת אבל לא היה זה ענין השגחיי ע"י רוע מעשה הרשעים שבעת ההיא:
ביאור המילות
"קמטו", מענין הכרתה, כמו ותקמטני (למעלה ט"ז). "נהר יוצק", מן ההפעל, וי"ל שר"ל יסודם הלא הוא נהר יוצק, כי המים הם היו יסוד הארץ בראשית הבריאה, ופעל יוצק כולל דבר מקשיי הניצק ונתך כמו ואבן יצוק נחושה, ועל המוצק והמוקפא ג"כ, כמו והיית מוצק ולא תירא, ור"ל שיסוד העולם נהר שנקפא ונתך שמן המים נקפא הארץ והם נתכים בכל פעם מן הארץ ע"י האדים כנודע:
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
האומרים", ומביאים ראיה לזה שלא נמצא עונש השגחיי, כי הלא אלה הרשעים "
הם אומרים לאל סור ממנו", ובכל זה "
מה יפעל שדי למו?" הלא לא עשה להם שום רע ועונש בעבור זה, ולא לבד שלא הענישם, כי עוד.
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הוא מלא בתיהם טוב", שהלא לפי דעתך הטוב בא מהשגחתו, והיה ראוי עכ"פ שימנע הטוב מאתם, ומכל זה יביאו המכחישים ראיה ומופת שאין ה' משגיח, "
ועצת רשעים רחקה מני", ר"ל ואחר שע"י כל הנזכר נעלם מבני אדם עצת רשעים היינו עצת ה' והנהגתו בענין הרשעים, כי עי"כ כולם שואלים שאלות על רוע הסדר בזה, ואין יודעים תשובה נכונה, וכ"ז היה בכונה מאת ה', שבזה יבחנו הצדיקים והעובדים מאהבה והמאמינים הבלתי שמים לב לכל זה ויאמינו שה' משגיח ושראוי לעבדו ולירא ממנו מצד עצמו, ועי"כ.
ביאור המילות
"ועצת רשעים". התפרש למעלה כ"א ט"ז, צדיקים ישמחו, נקי ילעג, כבר בארתי (למעלה ד' ז') שהנקי הוא בבחינת עצמו והצדיק הוא בבחינת העולם, וזה אין חידוש שהצדיק ילעג בפועל והנקי ישמח בלב, שהצדיק הוא בחיצוניות והנקי הוא בלבו, אבל יסופר רבותא שהצדיק ישמח בלב על צדקו, והנקי גם ילעג בפועל, וכ"ש שילעג הצדיק וישמח הנקי:
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
יראו צדיקים וישמחו", שהצדיקים יבינו מזה שיש עוד עולם אחר ששם הוא עולם הגמול והעונש אשר שם יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע, וישמחו על עבודתם, שעי"כ יבטחו על השארת נפשם וקיום גמולם בעולם הנצחי, "
והנקי ילעג להרשעים", כי ידע שעתידים לקבל עונש נצחי בעולם הנפשות:
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אם", המאמרים מקבילים, "
הצדיקים ישמחו אם לא נכחד קימנו", במה שעי"ז יבטחו שדבר הקיים בנו לעד, שהיא הנפש הנצחיית, לא נכחד במות הגויה, והיא קיימת לעולם ומוכנת לקבל גמולה בעולם הגמול, "
והנקי ילעג למו כי יתרם אכלה אש", שהגם שהצליחו בעוה"ז הכלה, הלא יתרם שהיא נפשם הרוחניות שהיא מותר האדם מן הבהמה והיא הנותרת אחר המות, תאכל אש של גיהנם. וכ"ז יתברר להם ממה שרואים שאין ה' מעניש את הרשע בעוה"ז, וה' צדיק לא יעשה עולה ובהכרח נמצא עולם אחר נצחי אשר שם יבא במשפט עם יצוריו:
ביאור המילות
"קימנו", דבר הקים בנו שהוא הנפש:
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הסכן נא עמו", התרגל נא להיות עמו, להתהלך עם אלהים, היינו שיהיו כל מעשיך לשם שמים לא לתקות גמול, "
ושלם", היה שלם ותמים, ולא תחלק מחשבותיך לעשות ע"מ לקבל פרס ולטובת עצמך, ואז "
בהם תבואתך טובה", שע"י מעשה הרשעים יבא לך טובה, שעי"כ יוכר שאתה עובד מאהבה לא לשם גמול ובזה תקבל גמול בעולם הנפשות:
ביאור המילות
"הסכן". מענין הרגל (כנ"ל ב') ויל"פ מעינן אוצר, כמו ויבן ערי מסכנות שתאצור שכרך עמו באוצרו הטוב הרוחני, "ושלם" יל"פ ג"כ מענין שלום ושלוה.
"
בהם", פרשתי הכינוי על הרשעים, ויל"פ שר"ל בהם בתורה ואמריו שהזכיר בפסוק שאח"ז:
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
קח נא מפיו תורה", שלא תבחר בנימוסים השכליים, רק לקבל תורה האלהית הבאה בנבואה, "
ושים אמריו בלבבך", שלבבך הבוחר ורוצה, לא ישמע לאמרי הגוף והנאותיו לעשות לטובת עצמו ולתועלתו, רק יהיה כאילו אמרי ה' שוכנים בלבבך והם הבוחרים ופוקדים על האיברים לעשות כמצות ה' בלי שום פניה חיצונית:
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אם תשוב עד שדי", ר"ל שבצד אחד תוריד את התורה מלמעלה למטה, עד שתשכון בלבבך, ובצד אחר תעלה את נפשך מלמטה למעלה אל האלהים, כמו וירד ה' אל הר סיני ומשה עלה אל האלהים, ור"ל שתעלה את כל הדברים והחפצים אל חק עליון תבוני אשר מקומו בהתבונה הכוללת שהוא האל ית', ואז "
תבנה", להיות בית נאמן לה' ומעון למשכן כבודו, ואז "
תרחיק עולה מאהליך", משא"כ אם תעשה מאהבת עצמך תהיה העולה קרוב אל אהליך, והיצר יסית אותך תמיד לעת מצוא איזה תועלת והנאת הגוף להדיחך מן הנכוחה והישרה:
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ושית על עפר בצר", אז יהיו כל קניני העוה"ז כאפס בעיניך, עד שתהרוס כל המבצרים שיהיו שוים לעפר, "
ואת זהב אופיר תשית בצור נחלים", שישאר במקום שמוציאים משם את הזהב, ר"ל לא תבטח לא בערי מבצר ולא בעושר:
ביאור המילות
(כד-כה) "בצר". כמו מבצר, וכן "בצריך".
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והיה שדי בצריך", ה' יהיה המבצר שלך, בו תמצא מעוז ומחסה מכל צר ואויב, והוא יהיה "
לך כסף תועפות", לא כסף הקבור באדמה רק כסף העף למעלה, שהוא כסף הכוסף כסף עליון רוחני:
ביאור המילות
"תועפות". דבר הנשא, שנראה כעף למעלה, כמו תועפות הרים, כתועפות ראם:
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי אז על שדי תתענג", אז לא יהיה העונג שלך עונג גשמי, רק עונג רוחני, ע"י דבקות הנפש ברוחניותה ובאלוה מעוזה, ואז תבין כי כל עניני העוה"ז אינם חשובים לכלום ועקר הוא שכר הנפשיי והרוחני, "
ותשא אל אלוה פניך", כל פניותיך וכונתך תשא אל אלוה, בל תרצה דבר לצורך הגויה רק למלאת רצון אלוה ולהדבק בו, ועי"כ.
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
תעתיר אליו וישמעך", כי אז תהיה שכינת ה' דבוקה בך לשמוע תפלתך, ואתה "
תשלם תמיד את נדריך" שנדרת בעת צרה, כי יפדך מכל צרה, ולא זאת לבד כי לא תצטרך לתפלה כלל, כי.
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ותגזר אומר", גם מה שתגזר בדרך גזרה, "
יקם לך", כי כל הטבע תהיה נכנעת תחתיך, וכמו שגזר יהושע על השמש שתדום ואליהו שאמר אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי, "
ועל דרכיך נגה אור", מה שהיה עד עתה חשך בדרכיך, כי היו ענינים גופנים גשמיים, יהיה עתה אור, כי יהיו ענינים נעלים מחשכת החומר אל אור הנפשות וזהרם:
פסוק כט
• לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי השפילו", עד עתה דרכיך השפילו את עצמם, שהיו הולכים בעניני העולם השפל וענינים בשריים ושפלים, ועתה "
תאמר גוה", תגביה אותם לענין נשגב רוחני שמיימי אלהי, כי תסור את מעטה החומר ותאוותיו והנפש תגביה עוף, כי ע"י שתמעט תאוות הגוף וגאותו ותהיה "
שח עינים", בל תגביה עיניך אל עניני עוה"ז המדומים, ה' "
שח עינים יושיע" בתשועה הרוחנית:
ביאור המילות
"גוה". מענין גאוה והתנשאות, ויל"פ שהוא פי' למ"ש ותגזר אומר ויקם לך, שתגזר על דרכך אשר השפילו ותאמר גוה, שתצוה שיגביהו דרכך ויצליחו, ויקם ה' לך ושח עינים יושיע. ובזה על דרכיך נגה אור:
פסוק ל
• לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ימלט", בתנאי אם השח עינים "
ימלט" ויפליט מגופו ומרעיוניו את "
האי נקי", את הדבר הבלתי נקי, שהם התכונות הרעות ושומרי הגוף ופחיתותיו והציורים הרעים, שכולם דברים מגואלים ובלתי נקיים זאת ימלט ויפליט מקרבו, "
ונמלט", וכ"ז יהיה נמלט ונפלט ממך, ע"י "
בור כפיך", אם תטהר מעשיך, לא תמצא בקרבך דבר בלתי נקי, בין מדה רעה בין מחשבות לא טהורות ונקיות:
ביאור המילות
ימלט. יפליט לחוץ, כמו ואתמלטה בעור שני (למעלה י"ט) שיפלט מה שאינו נקי היינו הפסולת, וע"י בור כפיך שתברר האוכל מן הפסולת יהיה נמלט הפסולת ונפלט לחוץ:
