אור החיים על דברים כא י
| אור החיים על דברים • פרק כ"א • פסוק י' | >>
• י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יח • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃
פרשת כי תצא
"כי תצא למלחמה על אויביך וגו'".
צריך לדעת למה הוצרך לומר כל זה שלא היה צ"ל אלא "כי תראה בשביה אשת וגו'", עוד אחר שאמר "כי תצא למלחמה" לא היה צריך לומר "על אויביך", ואולי כי לפי שבא הכתוב להתיר יפת תואר שאסורה שלא בשעת מלחמה, גם להתיר קדלי דחזירי (חולין י"ז א) ושאר איסורין, חש הכתוב שביציאת ישראל למלחמה רגליהם לרע ירוצו כדי שיהנו מדבר איסור, לזה בא הכתוב והתנה ואמר "כי תצא" תהיה יציאתך "למלחמה" להנקם מאויביך שהם אויבי ה', על דרך אומרו (תהלים קל"ט) הלא משנאיך ה' אשנא וגו' לאויבים היו לי, לטעם זה תהיה יציאתך, ואם תעשה כן "ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו", ומזה אתה למד שזולת כן אם תהיה יציאתך לטעם אחר, והטעם מובן ממה שאמר בענין אינו מובטח שיתנהו ה' בידו:
"ושבית שביו". מצוה, כדי שלא יראה כמזלזל במתנת מלך.
או נתכוון לאסור יפת תואר כל עוד שלא שבו שביו, שלא יאמר אדם כיון שהותרה לי אחטפנה ואוליכנה ואבעלנה, תלמוד לומר "ושבית שביו וראית בשביה" פירוש כשתשבה אותה ותהיה שלך אם ראית בשביה וגו', וטעם אומרו "שביו" ולא אמר אותו, רבותינו ז"ל אמרו (ספרי) שהכתוב מדבר במלחמת רשות, ודקדק לומר שביו אפילו הוא מהכנעני שנאמר בו (לעיל כ' ט"ז) "לא תחיה כל נשמה":
עוד ירצה לפי שנאמר "ונתנו ה' וגו' בידך", לזה כשאמר "ושבית" גמר אומר "שביו" פירוש מה ששבוי ועומד לפניך.
עוד רמז שהגם שתהיה אתה בגדר שביו לפי ערך המשתער ללוחם ונלחם אף על פי כן "ושבית", ומזה עיניך תחזינה כי ה' הוא הנותנו לפניך ולא כחך ועוצם ידך עושה חיל:
אור החיים על דברים · כא · י · >>