סנהדרין צח ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של פרסיים נקשר בו ואין לך כל ארון וארון שבארץ ישראל שאין סוס מדי אוכל בו תבן אמר רב אין בן דוד בא עד שתתפשט המלכות על ישראל תשעה חדשים שנאמר (מיכה ה, ב) לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל אמר עולא ייתי ולא איחמיניה וכן אמר [רבה] ייתי ולא איחמיניה רב יוסף אמר ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה אמר ליה אביי (לרבא) [לרבה] מאי טעמא אילימא משום חבלו של משיח והתניא שאלו תלמידיו את רבי אלעזר מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח יעסוק בתורה ובגמילות חסדים ומר הא תורה והא גמילות חסדים אמר [ליה] שמא יגרום החטא כדר' יעקב בר אידי דר' יעקב בר אידי רמי כתיב (בראשית כח, טו) הנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב (בראשית לב, ח) ויירא יעקב מאד וייצר לו שהיה מתיירא שמא יגרום החטא כדתניא (שמות טו, טז) עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה אמור מעתה ראויים היו ישראל לעשות להם נס בביאה שניה כביאה ראשונה אלא שגרם החטא וכן אמר ר' יוחנן ייתי ולא איחמיניה א"ל ריש לקיש מ"ט אילימא משום דכתיב (עמוס ה, יט) כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב [ובא הבית] וסמך ידו אל הקיר ונשכו נחש בא ואראך דוגמתו בעולם הזה בזמן שאדם יוצא לשדה ופגע בו סנטר דומה כמי שפגע בו ארי נכנס לעיר פגע בו גבאי דומה כמי שפגעו דוב נכנס לביתו ומצא בניו ובנותיו מוטלין ברעב דומה כמי שנשכו נחש אלא משום דכתיב (ירמיהו ל, ו) שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון מאי ראיתי כל גבר אמר רבא בר יצחק אמר רב מי שכל גבורה שלו ומאי ונהפכו כל פנים לירקון אמר רבי יוחנן פמליא של מעלה ופמליא של מטה בשעה שאמר הקב"ה הללו מעשה ידי והללו מעשה ידי היאך אאבד אלו מפני אלו אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי רהיט ונפל תורא ואזיל ושדי ליה סוסיא באורייה אמר רב גידל אמר רב עתידין ישראל דאכלי שני משיח אמר רב יוסף פשיטא ואלא מאן אכיל להו חילק ובילק אכלי להו לאפוקי מדרבי הילל דאמר אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה אמר רב לא אברי עלמא אלא לדוד ושמואל אמר למשה ורבי יוחנן אמר למשיח מה שמו דבי רבי שילא אמרי שילה שמו שנאמר (בראשית מט, י) עד כי יבא שילה דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו שנאמר (תהלים עב, יז) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו שנאמר (ירמיהו טז, יג) אשר לא אתן לכם חנינה ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו שנאמר (איכה א, טז) כי רחק ממני מנחם משיב נפשי ורבנן אמרי חיוורא דבי רבי שמו שנאמר (ישעיהו נג, ד) אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא שנאמר (ירמיהו ל, כא) והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להם דוד אחר שנאמר (ירמיהו ל, ט) ועבדו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם הקים לא נאמר אלא אקים א"ל רב פפא לאביי והכתיב (יחזקאל לז, כה) ודוד עבדי נשיא להם לעולם כגון קיסר ופלגי קיסר דרש רבי שמלאי מאי דכתיב (עמוס ה, יח) הוי המתאוים את יום ה' למה זה לכם יום ה' הוא חשך ולא אור משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור א"ל תרנגול לעטלף אני מצפה לאורה שאורה שלי היא ואתה למה לך אורה
רש"י
עריכהשאין סוס מדי אוכל בו תבן - שמוציאין הארונות חוץ לקרקע ועושין מהן אבוסים במלחמת גוג ומגוג:
שאין כל דקל וכו' - כלומר עתידין פרס ומדי לבא על בבל וללכדה ונתמלאה כל ארץ בבל חיילות פרסיים וסוסיהם ומשם באים לא"י ולוכדים אותה: עד שתפשוט מלכות על ישראל ט' חדשים שנאמר לכן יתנם לישראל עד עת יולדה ילדה. היינו ט' חדשים כדמתרגמינן בכן יתמסרון כעידן דילדתא למילד וכתיב (מיכה ה) ועמד ורעה בעוז ה' וגו' וישבו כי עתה יגדל ומתרגמינן ויתיבון מביני גלוותהון:
על בני ישראל - היינו כל העולם שישראל מפוזרים בו:
ייתי - משיח ולא אחמיניה:
בטולא דכופיתא דחמריה - בצל הרעי של חמורו כלומר אפילו בכך אני רוצה ובלבד שאראנו:
כופיתא - רעי כמו רמא כופת' וסכר ירדנא בבבא בתרא (ד' עג:):
מאי טעמא - אמר לא אחמיניה:
חבלו של משיח - גורלו ולקמן בעי מאי היא ל"א חבלו פחדים וחבלים שיהיו בימיו מחיל העובדי כוכבים:
לעשות להם נס - לעלות בזרוע על כרחם של מלכי פרס:
בביאה שניה - בימי עזרא כביאה ראשונה בימי יהושע מדהקישן הכתוב:
מאי טעמא - איזו צרה באה בארץ בימיו שאתה אומר לא אחמיניה:
סנטר - מפרש בב"ב (דף סח.) בר מחוזנייתא שיודע מיצרי השדות וגבוליהן עד כאן של פלוני מכאן ואילך של פלוני ובידו לרבות לאחד ולמעט לאחר וכשפוגעו אותו סנטר רוצה למדוד שדותיו לקצר מיצרי השדות ודומה כמי שפגע בו ארי:
גבאי - גובה מס המלך:
מי שכל הגבורה שלו - הקב"ה מצטער בעצמו כיולדה ואומר בשעה שמעביר העובדי כוכבים מפני ישראל היאך אאביד אלו מפני אלו:
פמליא של מעלה ושל מטה - מלאכים וישראל: אפילו הגרים לא גרסינן:
רהיט ונפיל תורא ואזיל ושדי סוסיא באורייה - כשרץ השור ונפל מעמידין סוס במקומו באבוסו מה שלא היה רוצה לעשות קודם מפלתו של שור שהיה חביב עליו שורו ביותר וכשמתרפא השור היום או למחר ממפלתו קשה לו להוציא סוסו מפני השור לאחר שהעמידו שם כך הקב"ה כיון שראה מפלתן של ישראל נותן גדולתו לעובדי כוכבים וכשחוזרים ישראל בתשובה ונגאלין קשה לו לאבד עובדי כוכבים מפני ישראל:
אורייה - כמו (מלכים א ה) ארוות סוסים:
דאכלי שני משיח - שובע שיהיה באותן הימים לישראל יהיה:
אלא חילק ובילק אכלי להו - כך היו רגילין לומר כאדם שאומר וכי שדים ושדתות יאכלוהו ובמסכת חולין (דף יט.) לא חילק ידענא ולא בילק ידענא ולי נראה דמשמעות לשון חילק ובילק לשון חורבה כמו בוקה ומבוקה ומבולקה (נחום ב) ואמרינן בחולין (שם) לא חילק דרבנן דמצריכין לחלק הסימן שמצריכין לחלק כל הטבעת ולשייר על פני כולו ולא בילק לרבי יוסי שמחריב הסימן שחותך קצת בתוך הטבעת והשאר חוץ לטבעת ונראה למורי דאין לו משמעות לא הכא ולא התם ל"א חילק ובילק ב' דייני סדום שהיו שמותיהן כך:
אין משיח לישראל - שחזקיה היה משיח ועליו נאמרו כל הנבואות אצמיח קרן לבית ישראל ועמד ורעה בעוז ה':
אלא לדוד - בזכות דוד שהיה עתיד לומר כמה שירות ותושבחות:
למשה - בשביל משה שהיה עתיד לקבל את התורה:
מה שמו - של משיח:
ינון שמו - כמו ינאי כל אחד היה דורש אחר שמו:
לפני שמש - עד שלא נברא היה שמו ינון והיינו אחד מז' דברים שעלו במחשבה ליבראות:
ולא אתן להם חנינה - עדיין לא יבא משיח:
מנחם - בן חזקיה:
חיוורא דבי רבי - מצורע של בית רבי:
אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש - אם משיח מאותן שחיים עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש דסובל תחלואים וחסיד גמור הוה כדאמרינן בבבא מציעא (דף פה.) ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורין בגוב אריות וחסיד גמור היה והאי כגון לאו דווקא ל"א כגון רבינו הקדוש כלומר אם יש דוגמתו בחיים היינו רבינו הקדוש ואם דוגמא הוא למתים היינו כגון דניאל איש חמודות:
דוד אחר - שעתיד למלוך עליהם:
אקים - הקים לא נאמר אלא אקים:
כגון קיסר ופלגי קיסר - מלך ושני לו כן דוד החדש מלך כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים ודוד המלך שני לו כדכתיב נשיא להם ולא כתוב מלך:
עטלף - קלבא שורי"ץ בלע"ז ואין לה עינים:
שאורה שלי הוא - שיש לי עינים לראות ונמצאתי נהנית בה כך ישראל מצפין לגאולה שיום ה' יהיה להם אור אבל העובדי כוכבים למה מקוים אותו הרי הוא להם חשך ולא אור:
ראשונים נוספים
מתוך: יד רמ"ה על הש"ס/סנהדרין/פרק יא (עריכה)
אמר ר' יהודה אמר רב אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות הרשעה ט' חדשים כימי הריון על ישראל לגזור עליהם גזירות והיינו שחרב הבית על ידם.
אמר עולא ייתיה ולא אחמיניה יהי רצון שיבוא משיח ואל יראנו רב יוסף אמר ייתי ואזכי ואיתיב אפי' בטולא דכבותא דחמאריה ומיתצלנא. בטולא דכבותא בצל הרעי של חמורו כדאמרי' בהמוכר את הספינה רמא כבותא וסכריה לירדנא א"ל אביי לרבא מאי טעמא לא ניחא ליה למר דלחמיניה אילימא משום חבלו של משיח צרות שבאות בבואו לשון חבלי שאול סבוני (ש"ב כ"ב) צירים וחבלים (ישעיה י"ג) והתניא כו' א"ל שמא יגרום החטא ולא יעמדו לו זכיותיו ויענש באותה שעה. פירוש סנטר מי שיודע גבולי השדות כדאמרי' בפ' המוכר את הבית מאי סנטר הכא תרגמו בר מחוזניאתא והוא נוטל שכר מבעלי השדות וכשפוגע בבעל השדה דומה לו כאלו פגע בו ארי לפי שמתיירא שמא יתבע הימנו כלום: אלא משום דכתיב שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר כו' מי שכל גבורה שלו כלומר אפי' גבור שבגבורים של בני אדם נתונה לו באותה שעה ידיו על חלציו כיולדה כענין שנאמר (עמוס ב') ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא והמפרש זולתי זה הפירוש עתיד ליתן את הדין והא דאמרי' לבסוף אמר הקב"ה הללו מעשה ידי כו' לאו למימרא דאיכא ספיקא ולא תימה' קמיה אלא כנגד מדת רחמיו קאמרי' שמדת רחמיו של קב"ה היתה נותנת שלא לאבד את האומות מפני ישראל ומדה זו ברואה היא לפיכך תימה' מגעת אליה כדרך שמגעת לכל הברואים והאי דקאמר אמר הקב"ה לפי שכל דבר שהנברא עושהו ואומרו מחמת כח שנתן בו הבורא אנו חושבין אותו כאלו אמרו הבורא בעצמו. ויש לפרש שהקב"ה אומר כן להגיד חסדו ואמתו שעושה עם ישראל שמאבד את מעשה ידיו מפניהם וכן הציען של דברים הללו מעשה ידיו והללו מעשה ידיו מעתה תמהו היאך יאבדו אלו מפני אלו. א"ר פפא היינו דאמרי אינשי רהיט ונפיל תורא ושדי ליה לסוסיא באורייה אע"פ שהשור עיף ונופל דרך מרוצתו סוף הוא נוגף את הסוס ומשליכו באבוסו אף מדת גזרותיו של קב"ה אע"פ שנראית כאלו חסה לאבד את אומות העולם סוף שמאבדתן מפני בניו. ויש מפרשים כשרץ השור ונופל מעמידין הסוס במקומו מה שלא היה רוצה לעשות קודם נפילתו על שהיה חביב עליו שורו וכשמתרפא שורו קשה לו להוציא סוסו מפני שורו מאחר שהעמידו שם כך הקב"ה כיון שבאה מפלתן של ישראל נתן גדולתן כו' אורייה כמו ארוות סוסים. ולא מסתבר מכמה אנפי חדא דגמרא לא קאמר אלא שדי ליה לסוסיא באורייה ולא מדכר תו כי קאי תורא אי מהדר ליה התם ואי לא. ותו אדקאמ' שאדי ליה לימא מוקי ליה ותו אמאי איצטריך למימר רהיט ונפיל לימא כדנפל ותו לא:
אמר רב גידל אמר רב עתידין ישראל לקבל טובה הבאה בשני משיח. ומתמהינן פשיטא ואלא מאן אכיל להו ומפרקי' דלאו לאפוקי אחריני קאתי אלא היא גופה קמ"ל דיש משיח לישראל ולאפוקי מדר' הלל כו'. אמר רב לא אבראי עלמא אלא לדוד שמתן שכרו מרובה לעולם הבא שהיה עתיד לומר כמה שירות ותשבחות לפני המקום. ושמואל אמר למשה שהיה עתיד לקבל את התורה. ור"י אמר למשיח שגדולתו יתירה. ומה שמו רבנן אמרי חיוארא דבי רבי שמו מצורע של בית רבי כלומר מזרעו של רבי הוא ומנין שהוא מצורע שנאמר אכן חלינו הוא נשא ומכאובנו סבלם. אמר רב אי מן חייא הוא אם משיח מאלו שחיין עכשיו הוא כגון רבינו הקדוש הוא שהיה חסיד וסובל חלאים ואם מן הדורות הראשונים שמתו הוא אין דוגמתו בהם אלא דניאל איש חמודות שהיה מזרע דוד והיה צדיק גמור ונידון ביסורים שהשליכוהו לגוב אריות. ויש מפרשין אם יש דוגמתו בחיים היינו רבינו הקדוש ואם דוגמא הוא למתים כגון דניאל:
אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר לישראל שנאמר ואת דוד מלכם אשר אקים להם מדהוה סגיא ליה למכתב ואת דוד מלכם ותו לא וכתב אשר אקים להם משמע דאחרינא קאמר. ומקשינן והא כתיב ודוד עבדי נשיא להם לעולם ומדלא כתיב אשר אקים להם משמע דאדוד המלך קאי ומפרקינן כגון קיסר ופלוגו קיסר דוד החדש הוי מלך ודוד המלך הוי נשיא והיינו פלגו מלך זהו פשטן של דברים ודברים הללו אין אנו יודעים קצת [כיצד?] יהיו עד עת בואם והיודע אמתתם יראנו אותם במראה ולא בחידות למען שמו הגדול:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה