ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/רלה


מצוה רלה - לשפוט בצדק

לשפוט בצדק, שנאמר "בצדק תשפט עמיתך(ויקרא יט, טו). ובא הפירוש שנצטוו הדיינין להשוות בעלי הריב, כלומר שלא יכבד הדיין אחד מבעלי הדין יותר מן האחר. וכן אמרו בספרא (קדושים ד, ד) שלא יהא אחד מדבר כל צרכו, ואחד אומר לו קצר דבריך. וכן בפרק שבועת העדות (שבועות ל.) תנו רבנן "בצדק תשפט עמיתך", שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך. וכן בכלל מצוה זו שכל איש שהוא חכם בדיני התורה וישר בדרכיו, שהוא מצווה שידין דין תורה בין בעלי הריב אם יש כוח בידו. ואפילו יחיד יכול לדון מדין תורה, וכמו שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין ג.) אחד דן את חברו דין תורה, שנאמר "בצדק תשפט עמיתך". וחכמים הזהירו (משנה, אבות ד, ח) שלא יהא אדם דן יחידי. ועוד יש בכלל מצוה זו שראוי לכל אדם לדון את חברו לכף זכות ולא יפרש מעשיו ודבריו אלא לטוב.

שורש המצוה נגלה הוא כי בהשוית הדין יתיישב העולם, ואם יכבד הדיין את האחד מבעלי הדין על האחר, יפחד בעל הריב מלהגיד כל טענותיו לפניו ומתוך כך יצא המשפט מעקל. ובמה שאמרנו שמצוה על החכם בדברי תורה והוא איש ישר לדון בין החולקים, שזהו בכלל המצוה כמו כן גם בזה תועלת, כי החכם והישר ידין דין אמת. ואם הוא היודע לא ירצה לשפוט, ישפטום שאר בני אדם שאינם חכמים ויטו הדין על האחד מבעלי הדין בלי ידיעה. גם במה שאמרנו שכל אדם חייב לדון חברו לכף זכות, שהוא בכלל המצוה, יהיה סיבה להיות בין אנשים שלום ורעות. ונמצא שעיקר כל כוונת המצוה להועיל בישוב בני אדם עם יושר הדין ולתת ביניהם שלום עם סילוק החשד איש באיש.

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (שבועות לא.) ששני בעלי דין שהיה האחד לבוש בגדים יקרים והשני בגדים בלויים, אומרים למכובד: "הלבישהו כמותך או לבש כמותו ואחר כך נדין ביניכם, כדי שתהיו שוין". ועכשיו בזמננו לא ראינו בית דין שעשה כן. ועוד אמרו זכרונם לברכה (פ"כא מהל' סנהדרין ה"ג) שמצוה להושיבם בשווה, ולא האחד למעלה מחברו או האחד בישיבה והאחר בעמידה. רק בתלמיד חכם ועם הארץ, שאמרו בהם מושיבין החכם ואומרים לעם הארץ שב, ואם לא ישב אין מקפידין על כך (שם ה"ד). ואמרו זכרונם לברכה (שם ה"ו) שאם באו לפניך הרבה דינין ויש ביניהן דין יתום ואלמנה, שמצוה להקדימן, שנאמר "שפטו יתום ריבו אלמנה(ישעיהו א, יז), כלומר שבדינם נצטוינו לזרז יותר מבדין אחרים. וכן אמרו זכרונם לברכה (כתובות קה:) שדין תלמיד חכם קודם לדין עם הארץ, ודין אישה קודם לדין איש לפי שבושת האישה מרובה, וכל זה שאמרנו בכלל "בצדק תשפט" הוא. ועניינים אלו עם יתר פרטי המצוה במקומות מפוזרים בתלמוד, ומהן הרבה בסנהדרין ושבועות.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים, שהן חייבין לדון ולא הנקבות. ואולם גם הנקבות חייבות במה שאמרנו שהוא בכלל מצוה זו והוא לדון החבר לכף זכות.

קישוריםעריכה

קיצור דרך: tryg/mcwa/235