ביאור:שמות כא לו

(הופנה מהדף Tnk1/tora/jmot/jm-2136)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




שור נגח שהמית בהמה

עריכה

אדם שבהמתו כבר גרמה נזק נושא באחריות גדולה יותר לנזקים שהיא תגרום בעתיד:

(שמות כא לו): "או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם, ולא ישמרנו בעליו - שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה לו"

או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם

עריכה

כאשר השור שהזיק כבר היה ידוע לבעליו כשור מזיק, העונש גדול יותר - ראו שיטת הניקוד לעברייני תנועה .

ולא ישמרנו בעליו

עריכה

מכאן למדו חכמי ישראל על החובה לשמור על בעלי חיים מזיקים - ראו ולא ישמרנו בעליו .

שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה לו

עריכה

על-פי הפשט, הפסוק מלמד שיש לבצע את שומת הנזקים ב"שיטת התיחלוף" - המזיק צריך להחזיר את הניזק בדיוק למצב שהיה בו לפני הנזק (רשב"ם על פסוק לד, שד"ל) ; והנבלה שייכת למזיק, מאחר שהוא נתן לניזק שור חלופי.

וחז"ל הקלו על המזיק, ופסקו שיש להשתמש ב"שיטת הפחת" - המזיק צריך לשלם לניזק רק את ההפרש במחיר השוק בין מצב השור לפני הנזק לבין מצב השור אחרי הנזק; האחריות למכירת הנבלה ולקניית שור חדש מוטלת על הניזק, ואם ערכה של הנבלה ירד - הניזק מפסיד (ראו והמת יהיה לו ).

  • אולם, לפי פירוש זה היה מספיק לכתוב "שלם ישלם" או "שלם ישלם תחת השור"; המילים "שלם ישלם שור תחת השור" מדגישות שהמזיק חייב לתת לניזק שור חדש שווה בערכו לשור שאבד.
  • גם בעל " העמק דבר ", שניסה להצדיק את דברי חז"ל, כתב " "על כרחך משמעותו "ישלם שור בשווי השור שהוזק". ואם כן, היה ראוי לכתוב "שלם ישלם את השור", אלא בא ללמדנו כאן גם כן שלא מיקרי תשלומין עד שייתן לידו ממש, בכדי שיהא יכול לקנות שור תחת השור , ולא סגי במה שהניח המעות לפניו ולא זכה בהם" ", כלומר, המזיק צריך לתת לניזק כסף שיאפשר לו לקנות שור חדש באותו שווי של השור שמת, גם אם ערכה של הנבלה ירד בינתיים .

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-11-25.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שור נגח שהמית בהמה


קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-2136