ביאור:ירמיהו לב ז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





מאיפה היה לחנמאל שדה? עריכה

שנה אחת לפני חורבן ירושלים, אמר ה' לירמיהו, שבן דודו יבוא למכור לו שדה, ועליו לקנות את השדה, כסמל לאמונה שלו בכך שה' ישיב את עם ישראל לארצו:

(ירמיהו לב ו): "ויאמר ירמיהו: היה דבר ה' אלי לאמר: הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר 'קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנוֹת'"

הפסוק מעורר מספר שאלות

חנמאל בן שלום דודך עריכה

מניין היה לחנמאל שדה? הרי ירמיהו היה כהן, (ירמיהו א א): "מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן"; ומסתבר שגם שלום דודו היה כהן; והכהנים, כמו כל שבט לוי, לא קיבלו נחלה בארץ, (דברים יח א): "לא יהיה לכהנים הלוים, כל שבט לוי, חלק ונחלה עם ישראל; אשי ה' ונחלתו יאכלון"; אם כך, מניין היה לו שדה למכור לירמיהו?

1. ייתכן ששלום לא היה כהן, אלא היה דודו של ירמיהו מצד האם - אחי אמו של ירמיהו; ורק אביו של ירמיהו היה כהן; לסבו של ירמיהו לא היו עוד יורשים, ואמו של ירמיהו היתה היורשת היחידה של אחיה, ולכן ירמיהו היה הגואל - היורש של בן דודו (ע"פ דעת מקרא) .

  • אולם, הכתוב בפירוש אומר שהשדה היה בענתות, שהיתה אחת מערי הכהנים, יהושע כא יח: " "...את" "ענתות ואת מגרשה ואת עלמון" "ואת מגרשה..." ";

2. בערי הלויים עצמן היו מגרשים, (במדבר לה ב): "צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת, ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים"; ייתכן שהשדה של חנמאל היה החלק שלו במגרש שמסביב לענתות.

על-פי התורה, דין היובל חל גם על רכושם של הלויים - ואפילו על הבתים שלהם (למרות שבדרך-כלל דין היובל לא נוהג בערים מוקפות חומה), (ויקרא כה לב): "וערי הלוים, בתי ערי אחזתם, גאלת עולם תהיה ללוים. ואשר יגאל מן הלוים, ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל; כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל". בנוסף, נאמר שאסור למכור את השדה במגרש של ערי הלויים, (ויקרא כה לד): "ושדה מגרש עריהם לא ימכר, כי אחזת עולם הוא להם"; מסתבר שהכוונה, שאסור למכור אותו לצמיתות, למרות שהוא חלק מהעיר (בניגוד לערים אחרות).

בימי הנביאים, בני ישראל זלזלו בחוקי הקרקעות של התורה, ולא קיימו אותן כראוי (ראו מצוות "כי לי הארץ" לאורך הדורות ), אולם הכהנים והלויים עדיין שמרו על חוקי התורה, וברכוש המעט שלהם - ערי הלוויים - הקפידו שלא למכור קרקע לצמיתות.

לכן, כשחנמאל נאלץ למכור את חלקו במגרש של ענתות, הוא ניסה למכור אותו דווקא לכהן, ודווקא לכהן הקרוב ביותר אליו, בהתאם למשפט הגאולה.

משפט הגאולה עריכה

משפט הגאולה הוא מנהג שנועד לשמור על קרקעות בתוך המשפחה והשבט. משפט זה נזכר גם במגילת רות: " "כי היה לפנים בישראל, כשצריך אדם למכור שדהו, שיבא הקודם בירושתו ויקנה אותה, והוא הנקרא "גאולה", שנאמר קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאולה לקנות , וכן מפורש שם בענין בועז (רות ד), ונראה בעיני שהיו דנים לו דין קדימה, כאשר הנהיגו לנו רבותינו בדינא דבר מצרא, והיו קונים מן הגואל הראשון בקנין סודר, כמו שעשה בועז (רות ד ח)" "  ( רמב"ן על ויקרא כה לג , מצודות ) .

ראו גם: משפט = א. חוק בין אדם לחברו; ב. תהליך שמטרתו לברר מי צודק; ג. מנהג קבוע; ד. ביצוע גזר הדין

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל עריכה



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מאיפה היה לחנמאל שדה?


מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-05-21.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-32-07