הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

עוד אושיבך באוהלים כימי מועד

הושע מנבא, שבעתיד ה' יושיב אותנו באוהלים:

(הושע יב י): "וְאָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד"

הישיבה באהלים עומדת בניגוד לפסוקים הקודמים, (הושע יב ח): "כּנָעָן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה, לַעֲשֹׁק אָהֵב. וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם 'אַךְ עָשַׁרְתִּי, מָצָאתִי אוֹן לִי, כָּל יְגִיעַי לֹא יִמְצְאוּ לִי עון אֲשֶׁר חֵטְא'". מה מסמלים האהלים?

1. תום ויושר, כמו (בראשית כה כז): "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים"( פירוט ). עשו עסק בציד והיה בקי בתחבולות של מרמה ואלימות, ויעקב ישב באהלים ועסק ברעיית צאן, שנחשבה למקצוע תמים וישר, מקצוע שמאפשר גם ללמוד תורה. כך גם בפסוקים שלנו: הכנענים עסקו במסחר ונהגו לרמות במידות, ובני ישראל למדו מהם והתחילו גם הם לרמות כדי להתעשר בקלות.

הושע מנבא, שה' יסיר מעם ישראל את הסוחרים הרמאים, ויחזיר את ערכי התום והיושר של יעקב: " "עוד אושיבך באהלים - אכרית מתוכך סוחרי מרמה, ואושיבך באהלים; אעמיד מתוכך תלמידים עוסקים בתורה כימי מועד - כימי מועד הראשון, שהיה יעקב איש תם יושב אוהלים" " ( רש"י ) . כך ניבא גם ישעיהו, שחי באותה תקופה ומחה על אותן עוולות, (ישעיהו א כה): "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ, וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ. וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק, קִרְיָה נֶאֱמָנָה"( פירוט ).

2. אמונה בה', כמו (שמות לג ז): "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל, וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה, וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה". כשבני ישראל היו במדבר הם ישבו באוהלים, (במדבר כד ה): "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". ה' סיפק את כל צרכיהם, ההשגחה שלו היתה גלויה, והוא ציווה עליהם, (שמות כ ב): "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". אבל כשבני ישראל נכנסו לארץ, הם שכחו את ה' והתחילו לחשוב שכל העושר שלהם הוא רק מעשה ידיהם, (דברים לב טו): "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ; וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ". שכחת ה' הזאת היא השורש לכל הבעיות החברתיות שהתגלו בעם ישראל, כגון הרמאות במסחר, הרדיפה אחרי העושר, והקשר המשחית בין הון לשלטון - "אך עשרתי, מצאתי און לי".

הושע מנבא, שה' יחזיר את עם ישראל לימי האוהלים של ההליכה במדבר, כדי שייזכרו שהם תלויים בה': " "ואנכי - אבל הלא אנכי ה' אלהיך מעת הוצאתיך מארץ מצרים, ומאז אני בעצמי משפיע לך טובה ומשגיח במעשיך בהשגחה פרטית, לא ע"י אמצעים מלאכי מעלה כדרך הבבליים." "עוד אושיבך באהלים - עוד יבוא זמן אשר תצא מהגולה ואושיב אותך בדרך באהלים, כמו בימי הזמן ההוא שיצאת מארץ מצרים, כי עד עולם לא תסור השגחתי ממך" " ( מצודות , ע"פ רד"ק) . גם מיכה, שחי באותה תקופה, ניבא שה' יחזיר את עם ישראל לימי ההשגחה הגלויה של יציאת מצרים, (מיכה ז טו): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת".

3. עוני ומחסור, כניגוד לעושר ולרמאות שנזכר בפסוקים הקודמים. התורה מזכירה את יציאת מצרים בקשר לאיסורים הקשורים לעושר ולרמאות במסחר, כדי להזכיר לנו כמה היינו עניים במצרים, כדי שלא ננצל לרעה את עושרנו:

(ויקרא כה לז): "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ, וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ; אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאֶתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים"
(ויקרא יט לו): "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם; אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"

" "משיב לו ה', הלא אנכי ה' אלהיך מארץ מצרים, כי ברבית ובמשקלות נזכר יציאת מצרים, ורוצה לומר כי במצרים היו עניים ולא היו מלוים ברבית מדלותם, ולא היה בידם מאזני מרמה כי לא היה להם שום מסחר, ועל פי זה הזכיר בשני אזהרות האלה שיזכרו יום צאתם מארץ מצרים, ושאם ילוו ברבית ויונו במשקל - ישובו לענים ורישם. על פי זה משיב ה' להם: זכרו כי אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים, שהיית שם בעוני וחוסר כל, ואם תוסיף לשקול במאזני מרמה עוד אושיבך באהלים כימי מועד, תשובו להיות עניים יושבי אהלים מחסרון בית ומעון, כמו שהיית בימי מועד צאתך מארץ מצרים; או שתהיו שובת ממקנה וקנין וכל ממכר מעוני וריש, כמו ששובתים ממסחר בימי המועדים וימים טובים" " ( מלבי"ם ) .

4. הסתפקות במועט, כמו במצוותו של יהונדב בן רכב אל בניו, ירמיהו לה ז: " "וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וָזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם, כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים" "שָׁם... וַנֵּשֶׁב" "בָּאֳהָלִים וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ" ". יהונדב בן רכב חי במלכות ישראל בתקופת בית אחאב, שהתאפיינה בחומרנות, נהנתנות ועבודת אלילים; היציאה מהעיר אל האוהלים מבטאת מחאה נגד התרבות החומרנית והאלילית הזאת, ותביעה לחזור אל ערכי התום והיושר ואל האמונה בה' (ראו לא לשתות יין ).

מקורות ופירושים נוספים

מועד = זמן קבוע מראש . לפי פירוש 1 הכוונה לזמנו של יעקב אבינו, שנזכר בפסוקים הקודמים. לפי פירוש 2, הכוונה לזמן יציאת מצרים, והמילה רומזת גם לאוהל מועד המסמל את השגחת ה'. גם לפי פירוש 3 הכוונה לזמן יציאת מצרים, והמילה רומזת גם לימי חג ומועד שבהם עם ישראל שובת מעבודה וממסחר.

"ישראל, או אפרים, אומר שהוא מסתמך על עושרו והוא מתחיל לעבוד עבודה זרה ולא מסתמך עוד על ה', אז ה' עונה לו שיושיבו עוד באוהלים, שזה סמל הפשטות. וכך היו בני-ישראל מתנהלים במדבר, שזו הייתה תקופת הזהב שלהם, אף-על-פי שמרדו גם במהלכה, הרי שהיא הייתה אפופת חסד" ( בשבחי הפשטות / חגי הופר ).

"יש לנו ללמוד כי מלבד שטוב לשבת באהלים יש לשמוע בקול אבותינו כאשר גם בני רכבים שמעו בקול אביהם יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב" ( טוב לשבת באהלים מבנות בתים / משה דין )

יציאת מצרים בדברי הושע, עמוס ומיכה / אשר וייזר

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

עשרת הדברות בפי הנביאים : כמו כן יש המוצאים זכר לדיבר הראשון בהושע יב, יא: " ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים".17 הובעה אף הדעה,18 שבניסוח דברי ה': "לך אהב אשה... כאהבת ה' את בני ישראל והם ... ( cache )
האם היה חטא במעשה עגל הזהב? : המשך הנבואה מעמת את חטא העגל ואת ההכרזה לפניו ג€“ "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" ג€“ עם שני הראשונים בעשרת הדיברות: " ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים, ... ( cache )
אדר ב תשע"א - רוגוזין קרית גת : " ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים"....כי לא הוצאתיך מארץ מצרים אלא בשביל "אנכי ה' אלהיך " כדי שתקבל עליך אלהותי...ר' יהושע בן לוי אמר בזכות המשכן נגאלו ישראל ממצרים ... ( cache )
חוק לישראל השלם - פרשת ויצא : ... עבדי מה כתיב אחריו ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים (שמות כ) גדולה הבאה לאביך במצרים מאתי היתה אמר הקבה הננו לך לעבדים לא שכחת אבל אנכי ה' אלהיך שנא' בעשרת ... ( cache )
Yeshiva.org.il- החזרה אל סוכות המדבר : באופן הבולט ביותר, מופיע הקשר אל הגאולה העתידה בספר הושע: " ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים עֹד אושיבך באהלים כימי מועד" 12. "כימי מועד" הם מצד אחד הימים של אז, ... ( cache )
ישיבת תקוע, פרשת תולדות- והיה העקוב למישור : ... לִי כָּל יְגִיעַי לֹא יִמְצְאוּ לִי עָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא: וְאָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עֹד אוֹשִׁיבְךָ ... ( cache )
ביטול עיקרי דת הנוצרים / רבי חסדאי קרשקש : אני ה' ואין עוד, זולתי אין אלהים וגו' כי אפס בלעדי, אני ה' ואין עוד (שם מה, ה-ו), ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי (הושע יג, ... ( cache )
Proyecto Evan Bojan: Mateo-Hebreo- אבן בוחן: Capitulo 4. La huida... : 8 Ago 2010 ... וְאָנֹכִי ה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע וּמוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתִּי ... ( cache )
יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית: ג : הושע מכריז: ' ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי' (יג 4), ובהמשך מלגלג על אי יכולתו של המלך, שישראל ביקשו, להושיע אותם (שם 10). ... ( cache )
more "ואנכי ה' אלהיך מארץ " :
פרשת לך לך : זה כנראה מה שעומד מאחורי דבריו של הושע (י"ב, י): "ואנכי ה' אלקיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד". המדבר יכול להיות מקום אליו מחזירים את עם ישראל לפרק ... ( cache )
ספר במדבר - שאלות של חלוקה ומבנה : בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב', ב), והושע: "ואנכי ה' אלקיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד" (הושע י"ב, ט). 21. לענייננו חשוב לציין: אנו מעדיפים באורח חד ... ( cache )
קטגוריה:הפטרת ויצא ג€“ ויקיטקסט : 31 יולי 2007 ... ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד. ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה ... ( cache )
more "מצרים עד אושיבך באהלים " :
... ם עקב איש תם ישב אוהלי וי... כי ציד בפיו : עוד אושיבך באהלים כימי מועד . ופרש רש. י".: כימי. מועד הראשון שהיה יעקב אבינו. איש תם ישב אוהלים. וכל הישיבה של. יעקב אבינו שלמד עם בניו ועם תלמידיו ... ( cache )
מושבות צפון הגליל: יסוד המעלה : שמח ר' פישל סלומון על הרעיון ואמר כי מצא סמך לדבר בנבואת הושע (י"ב, י') "עוד אושיבך באהלים כימי מועד ". הלכו המתיישבים לביצת החולה ומצאו את הדרך למקום גידול ... ( cache )
חג האסיף ג€“ חג הסוכות / משה ליב ליליינבלום : "עוד אושיבך באהלים כימי מועד ". נתתי לך מרגלית טובה ג€“ חיי אזרחים ולא ידעת לשמרה בטהרה, שוב אין אתה ראוי לה. על כן תשוב לימי נדודיך, תבקש את ארח חייך שהורגלת ... ( cache )
מדרש רבה מגילת רות - פרשה ה : (שם י"ב) עוד אושיבך באהלים כימי מועד . שנאמר: וכל שהוא מאמין לו וחיה, ומי שאינו מאמין לו הולך לאומות העולם והן ממיתין אותו. אמר רבי יצחק בר מריון ... ( cache )
ירבעם השני : ... המדבר שאליו מתכוון הנביא להשיב את העם ולתקנו שם, כפי שהוא אומר, למשל, במקום סמוך (הושע י"ב 10): "ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים עוד אושיבך באהלים כימי מועד".... ( cache )
מדרש רבה - שיר השירים : ... ולאיכן הוא מוליכן מאן דאמר למדבר יהודה ומאן דאמר למדבר סיחון ועוג מאן דאמר למדבר יהודה הה"ד (הושע י"ב) עוד אושיבך באהלים כימי מועד ומאן דאמר למדבר סיחון ... ( cache )
הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | חג הסוכות וארבעת המינים : וגם מצוות ישיבת הסוכה עצמה מוזכרת בספר הושע: "עוד אושיבך באהלים כימי מועד " (הושע יב י). הנביא זכריה אומר: "והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי ... ( cache )
מדרש רבה - מגילת שיר השירים : מאן דאמר למדבר יהודה, הדא הוא דכתיב: (הושע י"ב) עוד אושיבך באהלים כימי מועד . ומאן דאמר למדבר סיחון ועוג, מדכתיב: (שם ב') הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר. ... ( cache )
פרשת נשא : הה"ד (הושע יב): עוד אושיבך באהלים כימי מועד . ואומר: מועד צאתך ממצרים. או לעופר האילים אמר רבי יוסי ברבי חנינא: לאורזילא דאיילתא. הנה זה עומד אחר כתלנו, ... ( cache )
מדרש רבה - רות : ... מן הארץ למדבר יהודה שנאמר (הושע ב') הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר מאן דאמר למדבר סיחון ועוג שנאמר (שם י"ב) עוד אושיבך באהלים כימי מועד וכל שהוא מאמין לו ... ( cache )