פתיחת התפריט הראשי

משלי כח יח: "הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ, וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָת."

תרגום מצודות: הולך תמים - ייוושע מן הצרות הרבות אשר סבבוהו; ונעקש (נעקם) דרכיים - בבוא צרה אחת, נופל בה בלי תקומה.

תרגום ויקיטקסט: ההולך בדרך תמים, מתון ומאוזן, ייוושע (יינצל) מטעויות; אולם הנעקש (מתעקם) בין שתי דרכיים קיצוניות, סופו שייפול באחת מהן - הקיצוניות תכשיל אותו. / הולך תמים עם ה', ה' יושיע אותו מכל צרה; אולם הנעקש (מעקם) את דרכיו מלפני ה', ייפול וייכשל בבת אחת.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כח יח.


דקויותעריכה

מיהו תמים?עריכה

תמים הוא שלם, ללא מוּם. בהקשר של התנהגות, ניתן לפרש תואר זה בדרכים רבות. בפסוק שלנו, שני פירושים מתקבלים על הדעת:

1. בין אדם לנפשו: תמים הוא השומר על איזון במידות-הנפש שלו ואינו מקצין לאף כיוון (ע"פ מלבי"ם; וראו בסעיף הבא).

2. בין אדם לה': תמים הוא המקיים את רצון ה' בשלמות, בהתאם למצוה ב(בראשית יז א): "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים"*, וב(דברים יח יג): "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ"*. אדם זה, גם אם יבואו עליו צרות רבות, ה' יושיע אותו מכולן; אך מי שהולך בדרך עקומה, גם אם תבוא עליו רק צרה אחת - הוא ייפול בה ולא יקום. לפי פירוש זה הפסוק דומה ל(משלי כד טז): "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה", וגם לפסוק המקביל במשלי י9: "הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶטַח, ומְעַקֵּש דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ"*.

מה הן דְּרָכַיִם?עריכה

דְּרָכַיִם הן שתי דרכים. המילה מנוקדת בניקוד של צורת הזוגי, ויש לקרוא אותה דרכיים, כמו: שעתיים = שתי שעות, רגליים = שתי רגלים, וכן: ידיים, אוזניים, עיניים, משקפיים. מה הן שתי הדרכים הללו? ומיהו נעקש דרכיים?

1. דרכיים הן שתי חזרות על אותו מעשה, ונעקש דרכיים הוא אדם "שעבר עבירה ושנה בה, יפול באחת - בפעם אחת, כי נעשית לו כהיתר" (הגאון מווילנה על-פי תלמוד בבלי, יומא פו:): מי שחוטא פעם אחת יכול עוד להתחרט ולחזור למוטב; אבל מי שחוטא פעמיים מתחיל כבר לפתח הרגל שלילי וליפול אל תוך בור ההתמכרות, ויהיה לו הרבה יותר קשה לצאת משם.

- אולם, המילה דרך אינה מציינת מעשה יחיד אלא אורח-חיים שלם, ולכן לא מסתבר שהמילה דרכיים מציינת שני מעשים.

2. דרכיים הן שתי הדרכים הקיצוניות שיש בכל מידה ומידה, ונעקש דרכיים הוא מי שמשתמש בדרכים הללו בזמן הלא מתאים, "למשל בדרכי המידות: דרך הגאוה והענוה, הנדיבות והכילות [קמצנות], הגבורה והמורך [פחדנות]; וצריך להתנהג בכל דרך על-פי החכמה, למשל להיות ענו נגד הצדיקים ולהתגאות נגד הרשעים, וכן כולם. ושני הדרכים האלה נקרא דרכיים שהוא שם הזוגי, כי הם זוגות, זה לעומת זה; וצריך לילך בכל דרך בתמימות ואז ייוושע. אבל הנעקש דרכיים, שבכל דרך משני הדרכים הזוגיים הוא נעקש, למשל ענו נגד רשעים מתגאה נגד צדיקים, נדיב לדבר עבירה כילי לדבר מצוה, אז יפול באחת, רוצה לומר, בכל אחת משתי הדרכים יפול במוקש..." (מלבי"ם. והוא מסביר גם את שני הפסוקים הבאים כדוגמה לעיקרון זה - ראו בדבריו).

3. דרכיים הן שתי הדרכים הקיצוניות שיש בכל מידה כנ"ל, ונעקש דרכיים הוא מי שמעקם את דרכו אל אחד משני הקצוות, ואינו משתדל ללכת בדרך האמצע ולשמור על איזון; והוא ייפול באחת - ייפול באחד משני הקצוות - הקיצוניות תפיל אותו. פירוש זה מתאים לפסוקים אחרים בספר משלי המדברים על חשיבות האיזון ושביל הזהב, ראו למשל (משלי ד כז): "אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/28-18