ביאור:משלי ד ב

(הופנה מהדף Tnk1/ktuv/mj/04-02)

משלי ד ב: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ."

תרגום מצודות: - וכה יאמר במוסרו: הלא נתתי לכם לקח (לימוד) טוב ומחוכם, אל תעזבו את התורה ההוא.

תרגום ויקיטקסט: - כי אני נותן לכם את העצות הטובות ביותר שלקחתי וקיבלתי מהוריי; את התורה הזאת כדאי לכם לשמור ולא לעזוב.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד ב.


דקויות

עריכה

מהו לֶקַח ומי לָקַח אותו?

עריכה

1. "לקח טוב - קנין טוב" (רלב"ג), כמו בביטוי "מִקָּח וממכר". הדובר מתבטא כמו סוחר, שאומר ללקוח שלו "קנית סחורה טובה, שמור עליה!". והנמשל הוא ה', האומר לבניו: אל תעזבו את התורה שנתתי לכם (שמות רבה לג א, וכן רלב"ג על פסוקנו).

2. "לקח הוא מה שלקח מאחרים בקבלה, ותורתי כולל גם מה שיורה וילמד מרוח בינתו" (מלבי"ם): הדובר מספר לנו על חכמה שהוא עצמו לקח, קיבל מהוריו; ומתוך כל החכמה הזאת, הוא נותן לנו רק את החלק הטוב ביותר - לקח טוב.

הקבלות

עריכה




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/04-02