ביאור:מקור
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מקור = מאגר של נוזלים
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בלשון ימינו, מקור הוא מוצא של דבר או של רעיון, המקום שממנו בא הדבר או הרעיון. בלשון המקרא, המשמעות שונה במקצת.
א. מקור = מאגר מי תהום
עריכהבלשון המקרא, מקור קשור, במקרים רבים, למים, למשל:
- (משלי כה כו): "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת, צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע": המקור הוא מאגר המים התת-קרקעי, והמעיין הוא ה"עין", הפתח של המאגר מעל פני השטח (" "המקור הוא במעמקי האדמה, שמשם יבעו המים אל המעיין..." " - מלבי"ם; פירוט ).
כך גם בפסוקים:
- (ירמיהו נא לו): "לָכֵן כֹּה אָמַר ה': הִנְנִי רָב אֶת רִיבֵךְ, וְנִקַּמְתִּי אֶת נִקְמָתֵךְ; וְהַחֲרַבְתִּי אֶת יַמָּהּ , וְהֹבַשְׁתִּי אֶת מְקוֹרָהּ": כעונש על פשעיה של בבל נגד ישראל, ה' ייבש את מקורות המים שלה - הים והמאגרים התת קרקעיים.
- (הושע יג טו): "כִּי הוּא בֵּן אַחִים יַפְרִיא, יָבוֹא קָדִים רוּחַ ה' מִמִּדְבָּר עֹלֶה, וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ , וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ , הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר כָּל כְּלִי חֶמְדָּה"
- (זכריה יג א): "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה": באחרית הימים יתגלה מאגר מים חדש בירושלים, שבו ישתמשו יושבי ירושלים כדי להיטהר.
ב. מקור = מאגר נוזלים בתוך הגוף
עריכהגם בתוך גוף האדם ישנם מקורות :
- (ויקרא כ יח): "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה, וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ, אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה, והוא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ, וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם"- רחמה של האישה, שהוא מקור שממנו יוצאים נוזלים רבים, נקרא "מקור", ואסור לגלות אותו בזמן שהיא דוה.
- (ויקרא יב ז): "וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ; זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ לַנְּקֵבָה"
- (משלי ה יח): "יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ, וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ"- גם כאן המקור הוא משל לרחם האישה, או שהוא משל למאגר של נוזל הזרע בגופו של האיש ( פירוט ).
- (ירמיהו ח כג): "מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם, וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה, וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי"- ירמיהו מבקש שיהיה לו מאגר של דמעות בעיניו, כדי שיוכל לבכות בלי הפסקה.
ג. מקור = דבר הנותן חיים
עריכהשני סוגי המקורות - גם של מי תהום וגם של נוזלי גוף - נותנים חיים, ולכן, בהשאלה, משתמשים במילה מקור כדי לציין כל דבר שנותן חיים, ובפרט, את ה', בורא החיים:
- (ירמיהו ב יג): "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ, מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם"
- (ירמיהו יז יג): "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ, וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ, כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, אֶת ה'"
- (תהלים לו י): "כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר"
בספר משלי נזכרו ארבעה מקורות לחיים:
- (משלי י יא): "מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס"- אצל הצדיק , מקור החיים הוא הפה - הדיבור הרגיל שלו, שבו הוא מדגים בכל רגע את מצוות ה' הקשורות לדיבור - איך מדברים בלי לשון-הרע ורכילות וכד'; בניגוד לרשעים, שפיהם מכסה את העולם בחמס ועוול ( פירוט ).
- (משלי יג יד): "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים , לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת"- אצל החכם , מקור החיים הוא התורה שלו - כי התמחותו של החכם היא לגבש תורה ערוכה ומסודרת, ש"עושה סדר" בחוקי החכמה. תורה כזאת עוזרת לאדם להיזהר מסכנות גם אם הוא עדיין לא נתקל בהן ( פירוט ).
- (משלי יד כז): "יִרְאַת ה' מְקוֹר חַיִּים , לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת"- יראת ה' היא מקור חיים, כי יראת ה' היא תנאי מקדים לקבלת חכמה (ראו חכמה, בינה, יראה ואהבה ).
- (משלי טז כב): "מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו, וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת"- השכל ( התבונה המעשית המאפשרת לאדם להצליח בחיים ) הוא מקור חיים - אבל רק לבעליו ; סוד ההצלחה שונה מאדם לאדם, בדרך-כלל מאד קשה לחקות אדם מצליח כמו שמחקים את הצדיק, או ללמוד ממנו את "תורת ההצלחה" כמו שלומדים מהחכם ( פירוט ).
ראו גם עץ חיים .
פסוקים נוספים
עריכה- (תהלים סח כז): "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל"אפשר לפרש לפי כמה מהמשמעויות שנזכרו למעלה: רחם האם (רש"י) , זרע האב (מצודות) , או ארץ ישראל, כאשר חיילי ישראל היוצאים מהארץ למלחמה נמשלים למים היוצאים מהמקור (מלבי"ם) .
- (משלי יח ד): "מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ, נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה"( פירוט ).
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מקור - מאגר של נוזלים
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-06.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mqor