תרומת הדשן/א/דיני נטילת ידים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רנטעריכה

מי שלא נטל ידיו ונגע בידו במים כשרים אותם המים כשרים הם לנטילת ידים או לאו:

תשובה יראה דלכאורה משמע בכל פסקי הגאונים דלא כשרין הם שהרי כתבו שאם נטל ידו אחת לא ישפשפנה בחבירתה מפני שהמים שעל יד הנטולה יטמא מחמת היד שאינה נטולה ויחזרו ויטמאו את היד וכן אחד שלא נטל אם נגע ביד של חבירו שנטלו ועדיין הם מוכשרים טמאים וצריך לחזור וליטול הא קמן דסתם ידים פוסלים המים שעל גבי יד הנטולה ולכאורה דב"ש שיפסלו המים שבכלים בנגיעתם לנטילת ידים ולפי זה הא דכתב רמב"ם וסמ"ג ואשירי דאם נתן מים לחבירו בחפניו אין עולה לנטילת ידים מפני שלא נטל מן הכלי משמע דווקא מטעם זה אין עולה הא מטעם דנגע בהו חביריו לא קפדינן וכן הא דכתבו מים שהנחתום מדיח בהן את ידיו כשרים כל הני צ"ל דאיירי בידים הנטולים. אמנם מצאתי אח"כ בתוס' דמס' סוטה וז"ל ועל מנהג העולם שזורקים מן הכלי לידו אחת ואח"כ משפשף בחבירתה שפיר דמי כיון דמתחילה נטל מן הכלי כדתניא בתוספתא דמס' ידים אבל המתן מים לחבירו בחפניו ידיו טמאות שמתחילה לא נטל מן הכלי הא אם מתחילה נטל מן הכלי טהורות והא דתניא במס' ידים נטל ידו אחת ושפשף בחבירתה טמאה התם איירי שאין מתכוין אלא ליטול ידו אחת ולכך שפשף בחבירתה טמאה עכ"ל מלשון התוס' הללו משמע דסתם ידים אין פוסלין המים בנגיעותם כההיא דנותן המים בחפניו דלא בעי לאוקומי בידים שנטל אותם אמנם נראה דדוחק הוא קצת מה שהן מחלקים בין מתכוין ליטול ידו אחת או שתים ואין לסמוך עליו לענין שפשוף ידה בחבירתה דהא כל הגאונים דלעיל כתבו בהדיא לאסור אבל אם נגעו סתם ידים במים שבכלי המקיל להכשירו לנטילת ידים לא הפסיד דההיא דנחתום שהבאתי לעיל משמע דלא איירי בידים שנטלו ואפ"ה כשרים ושפיר יש לחלק בין פסול טומאת המים שעל הידים בשעת נטילה מבטומאת המים שבכלי לצורך נטילה דבקל נטמאו על הידים בשעת נטילה ולכך שפשף בחבירתה טמאה:


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רסעריכה

מים ששתו מהן תרנגולין כשרים הן לנטילת ידים או לאו:

תשובה יראה דלכאורה היה נראה דפסולין משום הא דתנן במס' פרה ובפ' אלו טריפות מייתי לה כל העופות פוסלין בימי חטאת חוץ היונה מפני שהיא מוצצת. ופי' רש"י דשאר עופות אינם מוצצות אלא מגביהין פיהן לאחר שלקטו מן המים והמים נופלים מפיהם והרי הן נעשים כמים שנעשה בהן מלאכה. וקי"ל במס' גיטין שהמלאכה פוסלתן ע"כ, וכן פירש פ"ק דחולין אהא דאם יכולה חולדה לשתות הימנה או נחש לדברי ר"ג, ולפי זה שתו תרנגולין מן המים פסולין גם כן לנט"י משום דנעשה בהן מלאכה והמלאכה פוסלת כדתנן במס' ידים ובפסקי הגאונים בענין נטילת הידים מייתי לה הדיח בהן את הכלי או שמיחה בהן את המדות פסולין לנט"י משום דנעשית בהן מלאכה אמנם התוספות בפ"ק דחולין פליגי ארש"י בהך סברא. ומקשים דמה מלאכה שייכי בשתייה ופירשו ההיא דפסול דשתיית עופות ושרצים במי חטאת מטעם אחר. וכן נראה להוכיח מא"ז הגדול דכתב מפירוש רבינו חננאל דמים שלקק מהן כלב פסולין לנטילת ידים משמע הא שאר בהמות וחיות לא היו פסולין ואי שייכא פסול מלאכה בשתייה שאר בהמה וחיה נמי לפסלן לנט"י בשתייתה כי היכי דפסלי במי חטאת כדתנן במס' פרה ובסמ"ג מייתי לה מי חטאת ששתו מהן בהמה וחיה וכל העופות פסולין חוץ מן היונה. ותו נראה דאפילו לפירוש רש"י דווקא במי חטאת פסלי שאר עופות בשתיה משום דמה שנפלו מפיהם אל המים הנשארים בכלי אין בטילין במיעוטן משום חומרא דמי חטאת אבל לעניין נט"י בטילין ודאי במיעוטן. והכי מוכח דתנן נפל לתוכו דיו קומוס וקנקנתום אם נשתנו מראיהן פסולין הא לא נשתנו כשרים ואע"ג דודאי דיו וקומוס פסולין לנט"י דלא מים מיקרי אלא משום דבטלין במיעוט וצריך עיון בסברא זו בגיליון בתוספות פ' המגרש. ובפירוש משניות דסדר טהרות שפירש רבינו יצחק מסימפונ"ט מצאתי דכתב במס' ידים טבל בהן את הספוג אם נשתנו מראיהן פסולין אבל לא נשתנו כשרין דספוג חשיב כאלו שתה מהן יונה עכ"ל משמע דאי הספוג נחשב כשאר עופות הוה פסול ולא אמרינן בטילין במיעוטן. אמנם יש לומר דאיירי כגון דלא הוי בטלין במיעוטן והא דתלי ביונה לאו למימר דשאר עופות פסלי במים לנט"י אלא לסימנא בעלמא נקט ורוצה לומר דהספוג מוצץ כמו שהיונה מוצצת אבל אי הוה הספוג אינו מוצץ היה פסול לנט"י. הנלעד"כ:


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רסאעריכה

כלי שניקב כמוציא משקה אבל לא ככונס משקה כשר לנטילת ידים או לאו:

תשובה יראה דצריך לדקדק יפה בדבר כמו שאבאר. בסמ"ג וסמ"ק כתב דאם ניקב ככונס משקה שהוא נקב גדול ממוציא משקה פסול לנטילה לגמרי משום דלאו כלי חשוב אבל אם ניקב כמוציא משקה אם מחזיק רביעית למטה מן הנקב שרי ליטול הימנה ודוקא כששופך מן הנקב על ידו אבל שופך מפי הכלי הואיל והמים עוברין למעלה מן הנקב פסול דמה שלמעלה מן הנקב לא חשיב כלי וכן כתב בהגה"ה במיימון. ומדברי הרמב"ם נמי משמע דסבר ניקב ככונס משקה פסול לגמרי שכתב וכלי שנשבר שבירה המטהרתו מידי טומאה פסולין לנטילת ידים שהרי הן כשברי כלים ע"כ וטהרתן מידי טומאה בכלים העשויים למשקין היינו ככונס משקה כדאיתא בתוספות פ' המצניע קרוב לסופו אמנם אפשר התם איירי דניקב ככונס משקה בשוליו שאינה מחזקת רביעית למעלה מן הנקב וצריך עיון. ובמרדכי פ' אלו דברים במס' ברכות כתב ג"כ דברי סמ"ג וכתב עלה אבל התוס' פ' כל הבשר כתבו דבין ניקב ככונס משקה ובין ניקב כמוציא משקה אם שופך דרך הנקב נטילה טובה היא ובלבד שיחזיק רביעית למטה מן הנקב ע"כ. והנה בדקתי בכמה תוספות פ' כל הבשר ולא מצאתי פסק זה מכל וכל ובאשירי שם משמע כדכתב מרדכי פ' אלו דברים בשם התוס' דכתב מימרא דרבא דאמר התם כלי שניקב ככונס משקה אין נוטלין הימנו לידים וכתב עלה וכלי שניקב ומחזיק רביעית למטה מן הנקב מותר ליטול הימנו מן הנקב אבל לא דרך פיו דלמעלה מן הנקב לאו כלי הוא ע"כ משמע דקאי אניקב ככונס משקה דלעיל מיניה וכן כתב בטור אורח חיים בהדיא. והשתא נראה לדקדק דלדברי התוספות ואשירי אם ניקב רק כמוציא משקה כשר ליטול הימנו אפילו דרך פיו דהא ע"כ אפילו בכונס משקה אינו אסור אלא דרך פיו לדברי התוספות ואשירי והא דכתב מרדכי לדברי התוס' דבין כונס משקה ובין מוציא משקה אם נוטל דרך הנקב נטילה טובה היא משמע דאפילו במוציא משקה בעינן דרך הנקב י"ל דמשום כונס משקה נקט לה וכשם קאמר כי היכא דמודה סמ"ג במוציא משקה דמהני דרך הנקב הכי נמי מהני לדברי התוספות בכונס משקה וכיון דאשכחן פלוגתא דרבוותא בהני חלוקים נראה דאזלי' בתר המקילין בנטילת ידים דהכי כתב הרמב"ם. וכן שנינו במשנה במס' ידים מים שנסתפק לו אם נעשה בהן מלאכה או לאו אם היו טמאים או טהורים אם היה בהן כשיעור או לאו ספק נטל ידיו ספק לא נטל ספיקו טהור שכל ספק שבטהרת ידים טהור ע"כ. ונראה דה"ה פלוגתא דרבוותא דהתם נמי ספק הוא כמאן קי"ל מדכייל ותנא שכל ספק שבטהרת ידים טהור אך מאי דאשכחן בהדיא בפסקי הגאונים לאיסור ולא אשכחנא בפסקי גאון אחד בהדיא להתיר אלא דדייקין מיניה בהוכתה דהכי סבר קשה לסתור בזה דברים המפורשים להדיא הנראה לע"ד כתבתי: