תקנות התעבורה/החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית
תקנות התעבורה/החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית מתוך 
תקנות התעבורה, תשכ״א–1961
תקנות לביצוע הפקודה
התאמות לפי תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע״א–2011
ק״ת תשכ״א, 1425, 2518, 2525; תשכ״ב, 354, 1442, 2213, 2681; תשכ״ג, 221, 730, 1505, 2109, 2151; תשכ״ד, 242, 330, 389, 788, 1024, 1208, 1379, 1564, 1786, 1786; תשכ״ה, 184, 276, 376, 377, 1353, 1398, 1518, 1576, 2210, 2564, 2276, 2583, 2752; תשכ״ו, 213, 214, 519, 570, 882, 1681, 2440; תשכ״ז, 27, 214, 333, 416, 1567, 2896, 3164; תשכ״ח, 320, 1434, 1782; תשכ״ט, 125, 186, 421, 649, 1145, 1741, 1742; תש״ל, 501, 602, 699, 738, 1044, 1090, 1476, 1604, 1718, 1767, 2049, 2152, 2237; תשל״א, 560, 631, 657, 1658; תשל״ב, 228, 324, 460, 864, 908, 1089, 1250, 1358; תשל״ג, 18, 178, 1450; תשל״ד, 1160, 1219, 1265; תשל״ה, 173, 676, 1094, 1335, 1660, 1813, 2029; תשל״ו, 2, 250, 536, 917, 2666; תשל״ז, 207, 532, 908, 1995, 2120, 2134, 2140, 2476א; תשל״ח, 702, 984, 990, 1382, 1428, 1790, 1985, 2060; תשל״ט, 2, 87, 476, 887, 1097, 1214, 1669, 1871; תש״ם, 730, 1188, 1260, 1396, 1617, 1767, 2114, 2147, 2206; תשמ״א, 101, 212, 220, 360, 714, 887, 1073, 1214; תשמ״ב, 489, 790, 830, 1259, 1310, 1604; תשמ״ג, 175, 899, 950, 1594, 1619; תשמ״ד, 31, 691, 951, 1736, 2086, 2468; תשמ״ה, 363, 578, 723, 1696, 1856; תשמ״ו, 248, 274, 277, 436, 1138, 1438; תשמ״ז, 374, 540, 968, 1010, 1031; תשמ״ח, 174, 297, 800, 948; תשמ״ט, 250, 255, 609, 658, 894, 1111, 1182, 1326, 1336, 1435, 1467; תש״ן, 261, 329, 380, 583, 711, 916, 1215; תשנ״א, 102, 135, 242, 286, 352, 458, 458, 460, 494, 638, 803, 812, 836, 1114; תשנ״ב, 386, 387, 472, 711, 715, 742, 950, 1169, 1310, 1310, 1412; תשנ״ג, 43, 175, 334, 338, 429, 429, 774, 824, 862, 898, 980, 1026; תשנ״ד, 73, 142, 252, 615, 656, 893, 1178, 1241, 1304, 1310; תשנ״ה, 361, 589, 662, 1237, 1622, 1702, 1702, 1712; תשנ״ו, 230, 282, 535, 555, 652, 818, 985, 997, 1470, 1494; תשנ״ז, 144, 280, 281, 370, 426, 427, 521, 593, 878, 972, 1223; תשנ״ח, 8, 74, 253, 278, 367, 436, 504, 700, 745, 772, 794, 1123, 1228; תשנ״ט, 44, 113, 297, 337, 523, 566, 733, 969, 996, 1135; תש״ס, 299, 339, 639, 666, 813; תשס״א, 222, 409, 698, 698, 814, 1004, 1072; תשס״ב, 26, 26, 82, 350, 451, 615, 786, 1201, 1206; תשס״ג, 71, 111, 128, 415, 534, 636, 696, 1145, 1149; תשס״ד, 38, 80, 95, 278, 496, 502, 504; תשס״ה, 66, 113, 165, 292, 440, 440, 633, 634, 635, 653, 654, 769, 795, 796, 896, 992, 992, 998, 999, 1003; תשס״ו, 12, 204, 205, 207, 252, 416, 475, 498, 597, 623, 698, 764, 765, 772, 772, 778, 986, 987, 1146, 1146, 1147; תשס״ז, 22, 407, 462, 582, 582, 692, 753, 754, 1075, 1076, 1076, 1080, 1112, 1113, 1113, 1129; תשס״ח, 38, 118, 118, 215, 217, 306, 598, 841, 866, 878, 912, 1020, 1236, 1359, 1360; תשס״ט, 66, 66, 200, 389, 431, 596, 634, 812, 1148, 1188, 1188, 1189, 1190, 1276, 1276, 1334; תש״ע, 50, 114, 114, 614, 614, 746, 817, 878, 879, 879, 1147, 1148, 1148, 1266, 1266, 1393, 1499, 1490; תשע״א, 97, 272, 434, 620, 685, 739, 868, 869, 977, 978, 979, 1150; תשע״ב, 200, 518, 528, 529, 687, 980, 999, 1079, 1141, 1390, 1521, 1632, 1707; תשע״ג, 200, 211, 390, 593, 645, 646, 806, 820, 882, 1211, 1212, 1213, 1374, 1535, 1615; תשע״ד, 26, 26, 303, 1006, 1056, 1056, 1119, 1200, 1586, 1626, 1626, 1698, 1701, 1723, 1759; תשע״ה, 334, 793, 950, 1036, 1217, 1222, 1846, 1887, 1904; תשע״ו, 174, 514, 516, 723, 776, 797, 1050, 1056, 1575, 1694, 2266; תשע״ז, 43, 329, 442, 596, 696, 724, 764, 997, 1177, 1646, 1752, 1752; תשע״ח, 124, 187, 234, 236, 312, 784, 954, 982, 1030, 1081, 1812, 1876, 2067, 2067, 2186, 2254, 2628, 2689; תשע״ט, 366, 366, 498, 1347, 1512, 2294, 2297, 2994, 3338, 4008, 4012, 4020, 4034, 4035; תש״ף, 138, 224, 224, 320, 418, 588, 638, 766, 852, 860, 978, 1002, 1048, 1050, 1376, 1592, 1878, 1932; תשפ״א, 8, 544, 926, 1426, 1440, 1440, 1540, 1540, 1722, 2264, 2562.
תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע״א–2011: ק״ת תשע״א, 1274.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 4, 8, 12, 19ב, 23 ו־24 לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), סעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, וסעיף 3 לפקודת התעבורה (תיקון), תש״ט–1948, אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור:
נוסח זה של תקנות התעבורה, תשכ״א–1961 כולל התאמות לפי תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע״א–2011.
תוכן עניינים
[תיקון: תש״ל־3]
חלק א׳: כללי
[תיקון: תש״ל־3, תשע״ח־11]
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות [תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשל״ב־4, תשל״ה־4, תשל״ה־7, תשל״ו־2, תשל״ו־3, תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשל״ח־4, תש״ם־7, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ה, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשמ״ט־5, תשמ״ט־6, תשמ״ט־8, תשנ״א, תשנ״א־13, תשנ״ב־3, תשנ״ב־10, תשנ״ג־11, תשנ״ד, תשנ״ד־3, תשנ״ד־7, תשנ״ה־5, תשנ״ו־8, תשנ״ח, תשנ״ט־7, תשנ״ט־8, תש״ס־4, תשס״א־4, תשס״א־5, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ה־14, תשס״ה־18, תשס״ו־8, תשס״ו־9, תשס״ו־15, תשס״ו־18, תשס״ז־4, תשס״ז־5, תשס״ז־11, תשס״ז־13, תשס״ח־3, תשס״ח־4, תשס״ח־7, תשס״ח־10, תשס״ט־9, תשס״ט־11, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־10, תשע״ג־12, תשע״ד־7, תשע״ד־13, תשע״ה־2, תשע״ה־5, תשע״ו־5, תשע״ו־7, תשע״ז־3, תשע״ז־7, תשע״ח־3, תשע״ח־9, תשע״ח־10, תשע״ט־9, תשפ״א־11; תשע״א]
בתקנות אלה –
”אוטובוס“ – רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס;
”אוטובוס זעיר“ – אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד תשעה עשר נוסעים בנוסף לנהג;
(2)
מותקן בו מרכב תקני;
(3)
משקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג;
(4)
הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי הענין;
”אוטובוס פרטי“ – אוטובוס שאינו רכב ציבורי;
”אוטובוס ציבורי“ – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;
”אופנוע“ – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו;
”אופנוע להגשת עזרה ראשונה“ – אופנוע שהתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ־12 קילוואט (16 כוח סוס);
(2)
הוא נושא עמו דרך קבע ציוד להגשת עזרה ראשונה;
(3)
ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
(4)
ניתן לגביו ולגבי הארגז שבו נישא הציוד להגשת עזרה ראשונה, אישור של אגף הרכב במשרד התחבורה;
(5)
צוין ברישיונו כאופנוע להגשת עזרה ראשונה;
”אופניים עם מנוע עזר“ – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה:
(1)
ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
(2)
המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים;
(3)
כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ״ש;
(4)
מותקן בהם:
(א)
צופר או פעמון;
(ב)
פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם לתקנה 132(1);
(ג)
פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם לתקנה 132(2);
(ד)
מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם לתקנה 132(3);
(ה)
מחזיר אור מאחור בהתאם לתקנה 130(3);
(5)
אם הם אופניים שנרכשו לפני יום ג׳ בתמוז התשע״ד (1 ביולי 2014) (להלן בתקנה זו ובסימן ב׳3 בפרק השני – המועד הקובע) –
(א)
הם עומדים בדרישות תקן אירופי EN 15194 (להלן – התקן האירופי), העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות עבודתו הרגילות ומשקלם הכולל אינו עולה על 30 ק״ג;
(ב)
לא מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד;
(6)
אם הם אופניים שנרכשו במועד הקובע או לאחריו –
(א)
הם עומדים בדרישות תקן רשמי ת״י 15194 – אופניים: ”אופניים עם מנוע עזר חשמלי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה“ (להלן – התקן הרשמי), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il; בהעדר הפניה כאמור לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה;
(ב)
מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ״ש;
(7)
הם מסומנים בתווית בהתאם לדרישות התקן האירופי והתקן הרשמי כאמור בפסקאות (5)(א) ו־(6)(א), לפי העניין;
”אורך כולל“ – המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי;
”אזור מיתון תנועה“ – אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ״ש והוא מסומן בתמרור 222 בכניסה אליו ובתמרור 223 ביציאה ממנו;
”אזור קנס מוגדל“ – מקום האסור לחנייה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על פי צו לפי סעיף 30 לפקודה וסומן בשלט שבו צויין ”קנס מוגדל“;
”אמבולנס“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי־חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו;
”אתר תשתית“ – אתר לא מאויש שבו מצוי מיתקן המשמש תשתית ציבורית, לרבות תשתיות מים, חשמל, תקשורת, גז, מסילת ברזל וכבישים ואשר לא נעשית בו פעילות בידי אדם למעט תחזוקה;
”בוחן“ – אדם שנתמנה בכתב על ידי המנהל להיות בוחן לענין הפקודה והתקנות לפיה, כולן או מקצתן;
”בעלי־חיים“ – בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות בית;
”גובה כולל“ – המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב שאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו;
”גורר“ – רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר;
”גלגינוע“ – התקן דו־גלגלי או תלת־גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230 ”גלגינוע (קורקינט חשמלי) – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה“ (להלן – תקן גלגינוע), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il, ואשר התקיימו בו כל אלה:
(1)
הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
(2)
המנוע מופעל באמצעות מצערת יד;
(3)
המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים;
(4)
מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ״ש;
(5)
משקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק״ג;
”גרור“ – רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על ידי רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי;
”דיפרנציאל“ – מחלק כוח ותנועה שהרכיב יצרן רכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כוח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו בתקנה 266;
”דרך מהירה“ – דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בת שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על ”דרך מהירה“;
”דרך עירונית“ – כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו ”כניסה לתחום דרך עירונית“, ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו ”קצה תחום דרך עירונית“;
”הסדר תנועה“ – תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך;
”הסעת תלמידים“ – הסעה בשכר של ילדים לבית ספר כהגדרתו בסעיף 70ג(ד) לפקודה או לפעילות מאורגנת בעבור ילדים, או חזרה מהם, למעט בנסיעה בקו שירות, או הסעה לפי חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ״ד–1994; לענין זה, ”ילדים“ – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;
”זוטובוס“ – מונית שנתקיימו בה כל אלה:
(1)
מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות;
(2)
משקלה הכולל המותר עולה על 2,200 ק״ג ואינו עולה על 3,500 ק״ג;
(3)
גובהה אינו פחות מ־175 ס״מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב;
(4)
מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב;
”זמן תאורה“ – זמן הלילה וכן זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות;
”חומר מסוכן“ – כהגדרתו בתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001;
”חניה“ – העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין;
”טיולית“ – רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד;
(2)
משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג;
(3)
(נמחקה);
(4)
מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב;
(5)
אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ״ב בטבת התשמ״ט (30 בדצמבר 1988) – מורכב בו מרכב תקני;
(6)
הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית;
”טרקטור“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור;
”טרקטור משא“ – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא נע על 4 גלגלים לפחות;
(2)
משקלו הכולל המותר לא עולה על 1,800 ק״ג;
(3)
ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;
(4)
הוא מצויד בדיפרנציאל בכל סרן;
(5)
הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה ולהובלת טובין, שרוחבו לא יפחת ממטר ולא יעלה על רוחב הרכב כפי שתוכנן על ידי היצרן ואורכו לא יפחת מ־80 ס״מ;
(6)
הספק מנועו המרבי יהיה כאמור בתקנה 363ג(1);
(7)
הוא מיועד לגרירה ולהובלת טובין;
(8)
משקלו העצמי לא יפחת מ־400 ק״ג;
(9)
הוא מיועד להסעת נהג ונוסע אחד בלבד לצד הנהג;
(10)
הוא בעל מרווח גחון שלא יפחת מ־15 ס״מ;
(11)
הוא מצויד בהילוך כוח;
(12)
הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטור משא;
”טרקטורון“ – רכב המיועד לשימוש בדרך שאינה סלולה שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות;
(2)
אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג משני צדי המושב;
(3)
ההיגוי בו נעשה באמצעות כידון;
(4)
הוא מיועד להסעה של עד שני נוסעים כולל הנהג;
(5)
נפח מנועו אינו עולה על 1,500 סמ״ק;
(6)
הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטורון;
(הנוסח הקודם להלן ימשיך לחול על טרקטורון שנרשם ושניתן עליו רישיון לפני יום 11 בנובמבר 2014, עד ליום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024)):
”טרקטורון“ – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות;
(2)
אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג משני צדי המושב;
(3)
ההיגוי בו נעשה באמצעות כידון;
(4)
הוא צוין ברשיון הרכב כטרקטורון;
(5)
(נמחקה);
”יבואן מסחרי“ – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016 (להלן – חוק רישוי שירותים);
”יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים“ – מיתקן הנעה קדמי לכיסאות גלגלים, המונע באמצעות מנוע חשמלי, שהתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא מיועד להתקנה ולחיבור בחזית כיסאות גלגלים;
(2)
ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;
(3)
הספק המנוע החשמלי אינו עולה על 400W (וואט);
(4)
מהירות נסיעתו המרבית, שנקבעה בידי יצרנו, אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;
”ימין או שמאל“ – צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה;
”כביש“ – חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך;
”כביש חד־סטרי“ – כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד;
”כושר נשיאה“ – משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה;
”כלוב“ – מיתקן המיועד להגנה על הנוסעים ברכב שטח או בטקרטור משא שהוא אחד מאלה:
(1)
מיתקן הבנוי משתי קשתות המחוברות למרכב הרכב באמצעות שתי קורות לפחות, העומדות בעומס קבוע בלא עיוות בתצורתם כתוצאה מהעומס כאמור;
(2)
מיתקן הבנוי מקשת אחת המחוברת למרכב הרכב מאחורי מושב הנהג לרוחב הרכב, שהותקנה ברכב בידי יצרן הרכב בתהליך ייצורו;
”כסא גלגלים לנכה“ – (בוטלה);
”לילה“ – פרק זמן שבין תום רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה;
”מדרכה“ – חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו;
”מחלף“ – מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש;
”מוצר תעבורה“ – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים;
”מטען בתפזורת“ – מטען שעלול להישפך או לזלוג מהרכב בעת הובלתו, לרבות מטען שבהובלתו עלול להתאבך אבק או לרחף אל מחוץ לרכב המוביל;
”מכונה נגררת“ – מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר;
”מכונה ניידת“ – רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה;
”מכונה ניידת רגלית“ – מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה:
(1)
מכוונת בידי אדם האוחז בה;
(2)
אינה מיועדת, על פי המבנה שלה, להסעת נהג או נוסעים על גביה;
”מלגזה“ – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה, שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברישיונה כמלגזה;
”המנהל“ – המנהל לעניין מסילת ברזל מקומית שמונה לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל;
”מנהל אגף הרכב“ – מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה;
”מנהרה“ – דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת־קרקעי אחר המיועד למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה;
”מסגרת בטיחות אחורית“ – קשת בטיחות ממתכת, המיועדת להגנה על הנוסעים בטרקטורון, המחוברת למרכב הטרקטורון העומדת בעומס קבוע בלא עיוות בצורתה כתוצאה מהעומס כאמור;
”מספר שלדה“ – המספר שהטביע יצרן הרכב בעת ייצורו בשלדת הרכב, ובהעדר שלדה – במרכב;
”מעבדה מוסמכת“ – כהגדרת מעבדה מוסמכת לרכב בחוק רישוי;
”מעבר חציה“ – חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי רגל;
”מפגש מסילת ברזל“ – מקום שדרך ומסילת ברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך, למעט מפגש עם נתיב רכבת מקומית;
”מפעל“ – מפעל בעל רישיון לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970;
”מפעל בודק“ – מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה שהורשה לכך לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970;
”המפקח על התעבורה“ – (נמחקה);
”מרכב אחוד“ – מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב (composite body) ובין אם הוא מרכב מסגרת (chassisless frame body) שחללו הפנימי תוכנן על ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען;
”מרכב תקני“ – מרכב מסוג כאמור בחלק ג׳ בתוספת השניה;
”משקל כולל מותר“ – המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתיר המנהל לרכב הנדון להסיע או להוביל;
”משקל עצמי“ – משקל הרכב ללא מטען וללא נהג, לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו;
”משרד התחבורה“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
”מתן זכות קדימה“ – מתן אפשרות לעוברי דרך אחרים שלהם נקבעה זכות קדימה, להתקדם בדרך בלי לעצור, להמתין, לשנות את מהירותם או לסטות מקו התקדמותם;
”נכה“ –
(א)
אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשט״ו–1955, אישר לגביו בכתב אחת משתי אלה:
(1)
שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות;
(2)
שדרגת נכותו מגיעה ל־60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו;
ואם לא יכול היה לקבל אישור מאחד הרופאים האמורים – רופא שהסמיך לכך המנהל אישר לגביו בכתב כי מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (2);
(ב)
”עיוור“ – מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש״ל–1970;
(ג)
אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה;
”נעלי בטחון“ – טריזים בצורת משולש ישר־זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב;
”נתמך“ – גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך;
”נתיב“ – חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים;
”נתיב רכבת מקומית“ – נתיב המיועד לרכבת מקומית, כאמור בתמרור המוצב בכניסה אליו;
”סוחר ברכב מיבואן“ – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים;
”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן“ – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים;
”עגלת־יד“ – עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור, למעט עגלת ילדים ועגלת חולים;
”עובר דרך“ – המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה או לכל מטרה אחרת;
”עמעום“ – כיבוי האור הגבוה בפנסי החזית, והדלקת האור הנמוך, כמשמעותם בתקנה 334;
”פנס תאורת יום (DRL – Daytime Running Lamps)“ – פנס המותקן בחזית הרכב המיועד לשיפור נראות הרכב בנסיעה ביום;
”פקודת הביטוח“ – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970;
”צומת“ – השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על ידי הארכתם המדומה; צומת אינו כולל –
(1)
התמזגות כבישים בדרך מהירה;
(2)
שטח המתהווה על ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור;
(3)
התמזגות בכביש חד־סיטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א־20;
”ציוד חריג“ – רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות;
”קו עצירה“ – קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה;
”קו שירות“, לענין אוטובוס ציבורי – הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על פי הפקודה, ולענין מונית – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות;
”קלנועית“ – רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;
(2)
ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;
(3)
הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד;
(4)
מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;
(5)
הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת״י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם;
(6)
הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד;
”קלנועית ביטחון“ – רכב מנועי בעל שלושה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שהתקיימו בו כל אלה:
(1)
רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;
(2)
ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון;
(3)
הוא מיועד לנוסע אחד בלבד בעמידה;
(4)
משקלו העצמי אינו פחות מ־140 ק״ג;
(5)
משקלו הכולל אינו פחות מ־240 ק״ג;
(6)
הוא מצויד במערכת בלימה הידראולית המורכבת על שני גלגלים לפחות;
(7)
מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 16 קילומטר לשעה;
(8)
הוא עומד בתנאי היבוא לפי פקודת היבוא והיצוא, התשל״ט–1979, או בתנאים לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967, לפי העניין;
(9)
הוא רכב של משטרת ישראל או בשימושה או רכב שאישר המנהל כרכב ביטחון;
”קצין משטרה“ – מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון;
”רוחב כולל“ – רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון כיוון;
”הרופא המוסמך“ – כמשמעותו בסעיף 55א לפקודה;
”רחוב משולב“ – דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב;
”רכב איטי“ – רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ״ש על ידי המנהל ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה;
”רכב אספנות“ – אופנוע, רכב נוסעים פרטי, אוטובוס, רכב עבודה, רכב חילוץ ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות;
”רכב ביטחון“ – כל אחד מאלה, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב ומשמיעים אות אזעקה בסירנה:
(1)
אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
(2)
אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
(3)
רכב של משטרת ישראל;
(4)
רכב של צבא ההגנה לישראל;
(5)
רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה (להלן – רכב שב״ס מבצעי):
(א)
למשימות מבצעיות ובלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו;
(ב)
לליווי של אסירים או עצירים;
(6)
רכב לכיבוי שריפות;
(7)
רכב שיטור משולב, ובלבד שמצוי בו שוטר;
(8)
רכב מסוים שהמנהל אישר אותו לכך;
”רכב בטיחותי“ – כהגדרתו בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ״ד–1994;
”רכב המיועד לניסוי“ – רכב מנועי הנמצא בתהליך פיתוח ומיועד לבחינה ולניסוי ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב ניסוי;
”רכב זעיר“ (Quadricycle) – רכב אשר מסווג על פי התקינה האירופית כסוג רכב L7e-A2 או L7e-CU או L7e-CP, ושהתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא נע על 4 גלגלים;
(2)
ההיגוי בו נעשה באמצעות הגה;
(3)
הוא מיועד להסעת נהג ונוסע נוסף בלבד או מטען;
(4)
הספק מנועו אינו עולה על 15KW;
”רכב חילוץ“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברשיונו כרכב חילוץ;
”רכב חשמלי“ – רכב מנועי המונע במנוע חשמלי;
”רכב להסעת תלמידים“ – אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים, שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לענין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ושצוין ברישיונו שרשאי הוא לשמש כרכב להסעת תלמידים;
”רכב מדברי“ – רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי;
”רכב מורכב“ – תומך שמצורף אליו נתמך;
”רכב מחובר“ – רכב מנועי שמצורף אליו גרור;
”רכב מיושן“ –
(1)
רכב, למעט טרקטור, גרור או אוטובוס, שבמועד חידוש רשיונו מלאו תשע עשרה שנים משנת ייצורו;
(2)
אוטובוס שבמועד חידוש רשיונו מלאו חמש עשרה שנים משנת ייצורו;
”רכב מסחרי אחוד“ (Delivery Van) – (נמחקה);
”רכב מסחרי בלתי אחוד“ (Pick Up) – (נמחקה);
”רכב פרטי דו־שימושי“ (Double Purpose) – (נמחקה);
”רכב נוסעים פרטי“ – רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג ראשי M1;
”רכב סיור“ – רכב ציבורי המיועד להסיע עד שמונה נוסעים מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב סיור;
”רכב צדי“ – מיתקן להובלת אדם או מטען, המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו;
”רכב שטח“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא נע על 4 גלגלים לפחות;
(2)
נפח מנועו אינו עולה על 1,500 סמ״ק;
(3)
משקלו העצמי אינו עולה על 900 ק״ג;
(4)
ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;
(5)
הוא מיועד לפי מבנהו להסעת נהג ועד שלושה נוסעים;
(6)
מורכבים בו בתהליך הייצור צמיגים בעלי לחץ אוויר נמוך;
(7)
הוא צוין ברישיון הרכב כרכב שטח;
”רכב שיטור משולב“ – רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב;
”רכינוע“ – רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס״מ;
(2)
ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית;
(3)
הוא מיועד לנוסע אחד בלבד;
(4)
מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה;
(5)
משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק״ג;
(6)
משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק״ג;
(7)
הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן:
(א)
יציבות;
(ב)
נראות;
(ג)
מניעת החלקה;
”רשות תימרור מרכזית“ – המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה;
”רשות תימרור מקומית“ – מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית, לגבי התחום או המקומות שקבעה;
”שביל“ – דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך;
”שול הדרך“ – השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של ארבעה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות מארבעה מטרים משפת הכביש;
”שטח הפרדה“ – כל מבנה, אי תנועה, סימון שטח על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה;
”שטח הפרדה בנוי“ – שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה;
”שנת ייצור“ – (נמחקה);
”תומך“ – רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך;
”תלת אופנוע“ – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת־אופנוע או תלת־קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 550 ק״ג ואינו מיועד להובלת טובין;
”תעודה“ – רשיון, היתר, אישור או פטור;
”תמרור“ – כל סימון, אות או איתות, לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי דרך;
”תעריף“ – שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתנו על פי חלקים ה׳ או ו׳, או רשימת קווי שירות כמשמעותו בתקנה 384 ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין;
”תקלת בטיחות סדרתית“ – כהגדרתה בחוק רישוי שירותים.
[תיקון: תש״ל־3, תשע״א]
פרק שני: הוראות כלליות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תש״ל־3]
חלק ב׳: הדרך והתנועה בה
[תיקון: תש״ל־3]
פרק ראשון: סמכויות
[תיקון: תש״ל־3]
סימן א׳: המפקח על התעבורה
סמכויות המפקח הארצי על התעבורה [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־12, תשל״ה־2, תשל״ט, תשמ״ג־4, תשמ״ז, תשמ״ט־6]
המפקח הארצי על התעבורה רשאי –
(1)
לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, אופן הצבתם וסימונם;
(2)
לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים.
מתן פטור לעורך ניסוי [תיקון: תשע״ח־12; תשע״א]
(א)
המפקח הארצי על התעבורה רשאי, למטרת ביצוע ניסוי, בהתייעצות עם המנהל ועם קצין משטרה, להחליט על מתן פטור לעורך הניסוי או מי מטעמו, מהאמור בתקנה אחת או יותר מהתקנות שבפרק השני לחלק ב׳ לתקנות אלה בתנאים או בלא תנאים, לפי העניין.
(ב)
בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול המפקח הארצי על התעבורה את ההשפעות האפשריות של ביצוע הניסוי על התנועה, ובכלל זה את השיקולים האלה:
(1)
השמירה על בטיחות המשתמשים בדרך במהלך הניסוי, ולרבות משתתפי הניסוי;
(2)
צמצום ההפרעה לזרימת התנועה בדרכים שעלולה להיגרם כתוצאה מביצוע הניסוי;
(3)
מתן מענה לאירועי חירום שעלולים להתרחש במהלך ביצוע הניסוי;
בתקנה זו, ”ניסוי“ – שימוש בטכנולוגיה חדשה, או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ב׳: רשות תימרור מרכזית
סמכות רשות תמרור מרכזית [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״ה־4, תשמ״ט־6]
(א)
רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו.
(ב)
ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התמרור המקומית.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ג׳: רשות תימרור מקומית
סמכות רשות תמרור מקומית [תיקון: תשמ״ט־6, תשנ״א־13, תשנ״ה־5, תשס״א־2, תשס״א־5, תשס״ג־4, תשס״ז־12, תשע״א, תשע״ב־10, תשע״ג־4, תשע״ד]
(א)
זולת אם הורתה רשות התמרור המרכזית אחרת, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), להציב, לסמן או לסלק בכל דרך שבתחומה –
(1)
תמרורי אזהרה והתראה;
(2)
תמרורי הוריה 220 עד 229;
(3)
תמרורי זכות קדימה 304 ו־305;
(4)
תמרורי איסורים והגבלות 404, 435 ו־436 שתוקפם רק בשעות הלילה ותמרורים 437 ו־439 לגבי הסדרי חניה;
(5)
תמרור תחבורה ציבורית 510;
(6)
תמרורי מודיעין והדרכה למעט תמרור 618;
(7)
תמרורי סימון על פני הדרך, למעט תמרורים 811, 812 ו־818;
(8)
תמרורים באתר עבודה;
(9)
סמלים כמפורט בנספח להודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), התשע״א–2010;
(10)
תמרורי רמזורים ובקרת נתיבים 722.
(ב)
בתחום שנקבע לה בידי רשות התמרור המרכזית בהודעה בכתב, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), לקבוע הסדר תנועה, למעט קביעת תמרורים 309, 310, 501 עד 509 ו־511 עד 513.
(ג)
רשות תמרור מקומית רשאית, בהסכמת רשות תמרור מרכזית ובהתייעצות עם קצין משטרה, לקבוע כל הסדר תנועה שלגביו לא ניתנו הוראות על פי תקנות משנה (א) ו־(ב).
(ד)
רשות תמרור מקומית תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו ואחזקתו של כל הסדר תנועה שבתחומה.
(ה)
רשות תמרור מקומית רשאית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי – לגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד, לקבוע הסדר תנועה זמני, למעט קביעת תמרורים 309, 310, 501 עד 509 ו־511 עד 513; בתקנת משנה זו, ”הסדר תנועה זמני“ – הסדר תנועה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, שניתן להארכה מזמן לזמן לתקופה של ארבעה חודשים, מנימוקים שיירשמו ולאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי.
היוועצות רשות תימרור במנהל [תיקון: תשע״א]
לא יפעילו רשות תימרור מרכזית או רשות תימרור מקומית את סמכויותיהן, בעניינים הנוגעים לתנועת רכבת מקומית, אלא לאחר התייעצות עם המנהל; אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מחובות ההתייעצות הקבועות בתקנה 18.
[תיקון: תשמ״ט־6]
(בוטלה).
כללי תעתיק [תיקון: תשס״ח־4]
שמות המופיעים על גבי תמרורים ייכתבו על פי כללי התעתיק, מכתב עברי לכתב לטיני ולכתב ערבי, שהחליטה עליהם האקדמיה ללשון העברית לפי סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי״ג–1953, ושפורטו בהנחיות המפקח על התעבורה.
פטור מחובת סימון אבני שפה [תיקון: תשע״ג־15]
(א)
רשות תימרור מקומית רשאית להתנות חניה בתשלום בדרך אף אם אבני השפה לא סומנו לסירוגין בצבע כחול או אם אין אבני שפה בהתקיים אחד מאלה:
(1)
אבני השפה עשויות מאבן מעוצבת;
(2)
מקום שבו מוצבת עמדת תשלום לצד כל מקום חניה;
(3)
בדרך מתבצעות עבודות שאינן מאפשרות סימון אבני השפה ומוצב בו תמרור 901.
(ב)
פטור מסימון דרך לסירוגין בצבע כחול, בדרך שאין בה אבני שפה או בדרך כאמור בתקנת משנה (א)(1) יחול רק אם הציבה רשות התימרור המקומית תמרור 626 או 627 ותמרור 439 או תמרור ס־51 ותמרור 629 הכולל הודעה בדבר חובת התשלום, ימי התשלום ושעות התשלום או עמדת תשלום, במרחק שאינו עולה על 60 מטרים בין תמרור לתמרור, בין תמרור לעמדת תשלום או בין עמדת תשלום לעמדת תשלום;
בתקנה זו, ”עמדת תשלום“ – מיתקן מסומן המוצב על מדרכה או בשול דרך, המשמש לתשלום בעבור החניה בדרך שבה החניה מותנית בתשלום.
[תיקון: תש״ל־3, תשס״א־2]
סימן ד׳: קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי
סמכות קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי [תיקון: תש״ל־3, תשס״א־2]
(א)
קצין משטרה רשאי להציב בדרך תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם משטרת ישראל ויראוהו כמוצב כדין.
(ב)
קצין משטרה צבאית פיקודי רשאי להציב תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם המשטרה הצבאית בשטח צבאי שבמרחב הפיקוד ויראוהו מוצב כדין.
[תיקון: תש״ל־3]
פרק שני: התנהגות בדרך
[תיקון: תש״ל־3]
סימן א׳: כללי
חובתו של עובר דרך [תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3]
(א)
כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.
(ב)
כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –
(1)
יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;
(2)
יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;
(3)
יפריע את התנועה ולא יעכבנה;
(4)
יסכן חיי אדם.
(ג)
לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.
ציות לתמרורים [תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4]
(א)
עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.
(ב)
האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.
ציות לשוטר, לפקח ולעובד חברת נתיבי ישראל בע״מ [תיקון: תש״ל־3, תשל״ב־4, תשל״ז־6, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תשנ״ח, תשס״א־7, תשס״ג־4, תשס״ו־6, תשס״ז־12, תשע״א, תשע״ד־10]
(א)
עובר דרך חייב לציית –
(1)
להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג״א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני);
(1א)
להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה;
(2)
לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע״מ או על ידי עובד נת״א במדים.
(ב)
הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך.
(ג)
תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין.
איתות שוטר ופקח להכוונת תנועה [תיקון: תש״ל־3, תשנ״ח]
(א)
(1)
האות ”התקדם“ יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה;
(2)
האות ”עמוד“ יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות ”עמוד“ יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם.
(ב)
האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות.
בקיאות ברכב [תיקון: תש״ל־3]
לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו.
הנוהג ברכב [תיקון: תש״ל־3]
אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:
(1)
הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;
(2)
הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;
(3)
הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;
(4)
הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.
מצב כללי של הרכב [תיקון: תשכ״א, תש״ל־3, תשל״ח־4, תשמ״ז, תשס״א־2, תשע״ה; תשע״א]
(א)
לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך.
(ב)
(אינה חלה).
(ג)
לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו.
(ד)
לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה בכל אופן שהוא, למעט הגבלה זניחה, יכולתו לראות את הדרך והתנועה בה מן השמשה הקדמית של הרכב או האחורית או זו שלצד הנהג או זו שלצד הנוסע במושב הקדמי.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (ד) מותר לנהוג ברכב שבו קיימת הגבלת ראות מן השמשה האחורית, אם מותקן בה אמצעי טכנולוגי המאפשר ראות תקינה של הנעשה מצדי הרכבת המקומית לכל אורכה.
(ו)
לא יתקין אדם ברכב מכשיר או אבזר המשבש או העלול לשבש מכשיר אכיפה ובכלל זה שיבוש היכולת לזהות את הרכב, ולא ינהג אדם ברכב שיש בו מכשיר כאמור.
חובה להחזיק בהגה או בכידון [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשנ״ד־9, תשנ״ח, תשס״ח־4; תשע״א]
(א)
נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה; לעניין זה יראו שימוש בציוד תקשורת המותאם לרכבת מקומית לשם ביצוע תפקידו של הנוהג ברכבת המקומית, כפעולה להבטחת פעולתה התקינה של הרכבת המקומית.
(ב)
(1)
בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –
(א)
לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
(ב)
לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);
(2)
בתקנת משנה זו –
”דיבורית“ – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
”טלפון“ – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.
תצוגה הנראית לנהג [תיקון: תשס״ז־12, תשס״ט־6, תשע״ח־9]
(א)
ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור.
(ב)
האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את הרשות הארצית לכבאות והצלה או את שירות הביטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא־הגנה לישראל למטרה ביטחונית.
(ג)
על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב שבו מותקנת תצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה.
חובה להחזיק במושכות [תיקון: תש״ל־3]
הרוכב על בהמה או המוליך אותה יחזיק בידיו את המושכות כל זמן שהיא נמצאת בדרך ואינה קשורה לעצם קבוע.
מכשירים אופטיים [תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״ג־4; תשע״א]
(א)
בעל רשיון נהיגה המסתייע בשעת בדיקת כושר ראייתו במשקפים אופטיים או בעדשות מגע (להלן בתקנות אלה – מכשירים אופטיים), או שצויינה ברשיונו חובה להסתייע במכשירים אופטיים לא ינהג רכב מנועי אלא אם הוא מרכיב אותם מכשירים, ולא ינהג אוטובוס, רכבת מקומית, מוניות או רכב מסחרי המסיע מעל 8 נוסעים אלא אם הוא מחזיק אצלו בשעת הנהיגה מכשירים אופטיים כאמור, נוסף על המכשירים שהוא מרכיב.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) יחולו על מי שנוהג ברכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה, אם בטופס הבקשה לרשיון נהיגה צויינה חובה להסתייע במכשירים אופטיים.
(ג)
לא ינהג אדם רכב מנועי אם הוא מרכיב עדשות טלסקופיות.
דרך שיוחדה למשחקי ילדים [תיקון: תש״ל־3, תשמ״ח]
(א)
יוחדה דרך למשחקי ילדים ונאסרה בה נהיגת כלי רכב על ידי הצבת תמרור מתאים בתוספת שלט בצורת מלבן ועליו מודעה ”משחקי ילדים“ – לא ינהג אדם ברכב באותה דרך, אלא אם הדבר דרוש לצרכי אדם מתושבי הסביבה או לצרכי הציבור ואין לספקם בדרך אחרת.
(ב)
הנוהג ברכב ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם.
רכב משטרה [תיקון: תש״ל־3, תשל״ה־4, תשנ״ה־5, תשס״ג־4, תשס״ג־6, תשס״ה־3, תשס״ו־16, תשס״ו־19, תשס״ז־10]
(א)
רכב של משטרת ישראל, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל לא יחולו לגביו הוראות חלק ב׳ אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.
(ב)
רכב שבשימוש צבא־הגנה לישראל שהנוהג או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב׳, אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:
(1)
הרכב נמצא בתוך שטח המוחזק בידי צבא־הגנה לישראל או בשטח שמפקד צבאי הכריז עליו שטח סגור לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לרבות לצורכי אימונים בשטח האמור;
(2)
נעשה שימוש ברכב לצורכי אימונים, בדרך פתוחה למעבר הציבור, באישור ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציג שהוסמך מטעמו.
(ג)
(בוטלה).
(ד)
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ב׳: הכביש ונתיביו
החובה להשתמש בכביש בלבד [תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשנ״ב־3, תשנ״ו־6, תשס״א־2]
(א)
במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת בחלק זה.
(ב)
עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך; בתקנת משנה זו, מיתקני דרך – לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מי שלומד נהיגה או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה.
ייעודו של כביש, שביל או נתיב [תיקון: תשל״ט, תשמ״ז, תשנ״ה־5; תשע״א]
(א)
בכביש, בשביל או בנתיב שיועדו וסומנו לסוג מסויים של כלי רכב או לעוברי דרך מסויימים, לא ישתמשו נוהגי רכב או עוברי דרך אחרים.
(ב)
(אינה חלה).
התנועה בצד ימין [תיקון: תש״ל־3]
נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד־סטרי, או בצדו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות חלק זה.
דרך מחולקת [תיקון: תש״ל־3, תשל״ט, תשנ״א, תשנ״ה־5, תשנ״ו־8, תשנ״ז־9, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תשע״ה]
(א)
בדרך המחולקת לארכה על ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צדי שטח ההפרדה ככביש חד־סטרי.
(ב)
בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל־חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל־חיים אלא אם הותר הדבר על פי תמרור ובמקום שהותר.
(ג)
בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל־חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני.
(ד)
בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, ”צומת“ – לרבות מפגש עם כביש אחר.
(ה)
בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא יכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה אלא אם כן הוצב בו תמרור 613 המתיר לרכב נסיעה בנתיבים נוספים. לענין זה לא יובא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית.
כיוון התנועה בכביש חד־
לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד־סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש.
מעבר על פני מדרכה או שולי דרך [תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ה־5; תשע״א]
(א)
לא ינהג אדם רכב או בעלי־חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, אלא לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם.
(א1)
לא ינהג אדם רכב או בעל חיים בנתיב רכבת מקומית, אלא לשם חצייתו במקום שהוסדר לשם כך בהסדר תנועה; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו –
(1)
על מעבר של רכב ביטחון בנתיב רכבת מקומית כאשר הדבר דרוש לשם מילוי תפקידו, וחלה לדעתו של הנוהג ברכב הכבדה ניכרת על הנסיעה בנתיב הנסיעה הרגיל של הרכב, ובלבד שנקט תוך כדי המעבר אמצעי זהירות כדי למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש;
(2)
על רכב שהורשה לפי רישיון הרכב שניתן לו לפי פקודת התעבורה לנסוע על מסילת ברזל מקומית.
(ב)
הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי, חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו.
(ג)
הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב.
נהיגה סביב מקום מחסום [תיקון: תש״ל־3]
(א)
נמצא בכביש מבנה, עמוד, אי או שטח סגור לתנועת כלי רכב המחייבים סטיה מן הכיוון הישר, לא יעבור נוהג רכב או מוליך בעלי־חיים אלא מימינם אלא אם יש תמרור במקום המורה לנהוג משמאלם.
(ב)
נמצא מקום חסום כאמור בכביש חד־סטרי, יעברו נוהגי כלי הרכב הן מימינו והן משמאלו, זולת אם תמרור מורה על אופן הסטיה.
תנועת מכונה ניידת [תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״ו־8, תשנ״ח, תשס״ה־6, תשס״ה־14, תש״ע־9; תשע״א]
(א)
לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק״מ בשעה או במכונה ניידת רגלית בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לביצוע העבודה של המכונה הניידת או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו בחלק י׳ או מחזיקה.
(ב)
לא יגרור אדם במכונה ניידת גרור אלא אם כן הגרור הוא ציוד לביצוע העבודה שאליה מיועדת המכונה הניידת על פי קביעת יצרנה.
(ג)
לא ינהג אדם במכונה ניידת שרוחבה, אורכה או גובהה חורגים מהקבוע בתקנה 313 ובכפוף לאמור בתקנה 279(ג)(4) עד (6), לפי הענין.
(ד)
קצין משטרה כהגדרתו בתקנה 85(ז) רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה ניידת החורגת מהתנאים האמורים בתקנה זו.
(ה)
(בוטלה).
(ו)
לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכון, פגיעה, או הפרעה לתנועה.
(ז)
לא ינהג אדם במכונה ניידת במהירות העולה על 40 קמ״ש.
(ח)
לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו המנהל והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניתן היתר לכך מאת המנהל.
(ט)
לא ינהג אדם מכונה ניידת אופנית אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישר המנהל ומאת גוף שאישר לכך, וניתן לו היתר מאת המנהל לנהוג מכונה ניידת כאמור.
[תיקון: תשמ״ט־5, תשנ״ה־5]
(בוטלה).
תנועת טרקטורון ובטיחותו [תיקון: תשנ״ד־7, תשע״ט־5; תשע״א]
(א)
לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.
(ב)
מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ״ש.
(ג)
הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת המנהל וההיתר נרשם ברשיון הרכב.
(ד)
לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן "שסומנה כאמור בפרט 9 לחלק ג׳ בתוספת השניה, ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן, והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.
תנועת טרקטור משא ובטיחותו [תיקון: תשס״ה־6, תשס״ז־7; תשע״א]
(א)
הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך מאת המנהל וההיתר נרשם ברישיון הרכב.
(ב)
מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 40 קמ״ש.
(ג)
לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג׳ לתוספת השניה.
תנועת רכב שטח ובטיחותו [תיקון: תשס״ה־6; תשע״א]
(א)
לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו.
(ב)
מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ״ש.
(ג)
הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת המנהל וההיתר נרשם ברישיון הרכב.
(ד)
לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג׳ לתוספת השניה.
הגבלת נהיגה בטרקטור [תיקון: תשס״ה־6]
(א)
לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו העצמי עולה על 3,200 ק״ג או שצמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק״ג אלא לאחר 6 חודשים מיום שניתן לו רישיון לפי תקנה 177.
(ב)
נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שניתן לו רישיון כאמור.
תנועת מכונה ניידת רגלית [תיקון: תשס״ה־14]
(א)
לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית אלא אם כן מלאו לו 16 שנים.
(ב)
הנוהג במכונה ניידת רגלית לא יסיע עליו אדם אחר.
(ג)
על אף האמור בתקנה 54 לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על 4 ק״מ בשעה.
[תיקון: תשס״ו־8]
סימן ב׳1: קלנועית
פטור מחובת רישיון רכב [תיקון: תשס״ו־8]
בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.
פטור מחובת רישיון נהיגה [תיקון: תשס״ו־8]
הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.
נהיגת קלנועית [תיקון: תשס״ו־8, תשע״ה]
(א)
לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים.
(ב)
לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה.
(ג)
לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה.
תנועת הקלנועית [תיקון: תשס״ו־8, תשס״ח־4, תשע״ה]
(א)
לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש אם מתקיים אחד מאלה:
(1)
הכביש הוא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר;
(2)
הכביש הוא בדרך עירונית ומתקיים אחד מאלה:
(א)
אין לצד הכביש מדרכה;
(ב)
לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;
(ג)
בנסיעה בקלנועית לא ניתן לעלות על המדרכה או לרדת ממנה.
(ב1)
לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה.
(ג)
לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.
(ד)
בתקנה זו – ”נהיגה“ – לרבות דחיפת הקלנועית.
[תיקון: תשס״ו־15, תשס״ט־15]
סימן ב׳2: רכינוע
פטור מחובת רישיון רכב [תיקון: תשס״ו־15, תשס״ט־15]
בעל רכינוע והנוהג בו פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.
פטור מחובת רישיון נהיגה [תיקון: תשס״ו־15, תשס״ט־15]
הנוהג ברכינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.
נהיגת הרכינוע [תיקון: תשס״ו־15, תשס״ט־15, תשע״ט־5]
(א)
לא ינהג אדם ברכינוע אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים.
(ב)
לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתו.
(ג)
לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור בפרט 1א(2) לחלק ג׳ בתוספת השנייה, ובלבד שהיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנהיגה.
(ד)
הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה ”רכינוע“ ובין אם לאו.
תנועת הרכינוע ובטיחותה [תיקון: תשס״ו־15, תשס״ט־15, תשע״ט־5]
(א)
לא ינהג אדם ברכינוע בכביש אלא לשם חצייתו או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג ברכינוע בכביש שאינו בתחומי מושב או קיבוץ, אם התקיים אחד מאלה:
(1)
אין לצד הכביש מדרכה;
(2)
לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;
(3)
לא ניתן בנסיעה ברכינוע לעלות על המדרכה או לרדת ממנה.
(ג)
לא ינהג אדם ברכינוע במהירות העולה על 13 קילומטר לשעה.
(ד)
הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה ”רכינוע“ ובין אם לאו.
מבנה הרכינוע [תיקון: תשע״ט־6]
(א)
לא ינהג אדם ברכב מנועי שהוא בעל זוג גלגלים יחיד המחוברים בציר אחד, אלא אם כן מתקיימות בו פסקאות (1) עד (7) להגדרה רכינוע.
(ב)
לא ישנה אדם את המבנה של רכינוע באופן שיגרום לכך שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה רכינוע, כולן או חלקן.
[תיקון: תש״ע־5, תשע״ד־13]
סימן ב׳3: אופניים עם מנוע עזר
נהיגה והחזקה באופניים עם מנוע עזר [תיקון: תש״ע־5, תשע״ד־13, תשע״ד־15, תשע״ו־7, תשע״ט־6; תשע״א]
לא ינהג אדם באופניים שבהם מותקן מנוע עזר או יחזיק בהם בבעלותו, בין אם מתקיימות בהם פסקאות (5)(א) ו־(6)(א) בהגדרת אופניים עם מנוע עזר ובין אם לאו, אלא אם כן –
(1)
מלאו לו שש עשרה שנים או יותר;
(2)
באופניים כאמור התקיימו הדרישות האלה:
(א)
אם נרכשו לפני המועד הקובע –
(1)
המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים בלבד;
(2)
מסומן על גביהם מספר השלדה וסימון לפי התקן האירופי, לרבות סימון ההספק המרבי של המנוע החשמלי והמהירות המרבית של האופניים; יראו אופניים המסומנים לפי פסקת משנה (2) כאילו נרכשו לפני המועד הקובע זולת אם מספר השלדה, תאריך הייצור או אמצעי זיהוי אחר על האופניים מעידים אחרת;
(ב)
אם נרכשו במועד הקובע או לאחריו –
(1)
המצערת אינה מאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע במהירות העולה על 6 קמ״ש;
(2)
מסומן על גביהם מספר שלדה וסימון בר קיימא של המילים ”אופניים עם מנוע עזר“;
(3)
הודבקה עליהם תווית בהתאם למאפיינים והמידות של הסימון שבתוספת הארבע עשרה, שתמוקם במקום מרכזי וגלוי לעין על גבי שלדת האופניים, והתקיים בהם האמור באותה תווית;
(3)
התקיים בו אחד מאלה:
(א)
ניתן לו רישיון נהיגה לפי סימן ב׳ לחלק ג׳, לרבות רישיון נהיגה שאיננו בתוקף, ולמעט רישיון נהיגה לפי תקנה 179;
(ב)
עמד בהצלחה בבחינה עיונית לפי תקנה 205 לאחת מדרגות רישיון הנהיגה האמורות בפסקת משנה (א);
(ג)
ניתן לו אישור מאת המנהל על עמידתו בהכשרה לנהיגה כאמור, בעניינים האמורים בתקנה 205;
(4)
הוא חובש קסדת מגן, כאמור בסעיף 65ג לפקודה, שמוצמד לה מחזיר אור שייראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך.
שינויים באופניים עם מנוע עזר [תיקון: תשע״ט־6]
לא ישנה אדם את המבנה של אופניים עם מנוע עזר, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בהם האמור בתווית הסימון כאמור בתוספת הארבע־עשרה, ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של אופניים עם מנוע עזר – באופן שיחדלו מלהתקיים בהם פסקאות (1) עד (7) להגדרה אופניים עם מנוע עזר או דרישות תקנה 39טז(2)(א) או (ב), לפי העניין, כולן או חלקן.
פטור מחובת רישום, רישוי ורישיון נהיגה [תיקון: תש״ע־5, תשע״ד־13]
נהג אדם באופניים שבהם מותקן מנוע עזר או החזיק בהם בבעלותו לפי תקנה 39טז, יהיה פטור –
(1)
מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה;
(2)
מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודה.
[תיקון: תש״ע־5]
(פקעה).
[תיקון: תשע״ו־7]
סימן ב׳3א׳: גלגינוע
רישוי ורישום של גלגינוע והרוכב בו [תיקון: תשע״ו־7]
(א)
בעל גלגינוע פטור מחובת רישון ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.
(ב)
הרוכב על גלגינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודה.
סימון [תיקון: תשע״ו־7]
גלגינוע יישא תווית סימון כאמור בחלק ג׳ לתוספת השניה וצמיגיו יסומנו על ידי היצרן או היבואן לפי הוראות תקן גלגינוע.
[תיקון: תשע״ג־12]
סימן ב׳4: קלנועית ביטחון
פטור מחובת רישיון רכב [תיקון: תשע״ג־12]
בעל קלנועית ביטחון והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.
פטור מחובת רישיון נהיגה [תיקון: תשע״ג־12]
הנוהג בקלנועית ביטחון פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.
[תיקון: תשע״ז־7]
סימן ב׳5: יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים
פטור מחובת רישיון רכב [תיקון: תשע״ז־7]
בעל יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.
פטור מחובת רישיון נהיגה [תיקון: תשע״ז־7]
הנוהג ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.
נהיגה ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים ובטיחות תנועתה [תיקון: תשע״ז־7]
(א)
לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים.
(ב)
לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים בכביש אלא לשם חצייתו.
(ג)
לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.
(ד)
לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן היא רתומה לכיסא גלגלים.
(ה)
לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שדגם המיתקן עומד בדרישות הטכניות המפורטות בנוהל שקבע מנהל אגף הרכב לעניין בדיקת המעבדה, אשר נמסר למעבדה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בעניינים כמפורט להלן:
(1)
אופן החיבור לכיסא הגלגלים;
(2)
יציבות יחידת ההינע החיצונית המשולבת עם כיסא הגלגלים;
(3)
כושר בלימה;
(4)
תאורה;
(5)
עמידת הדגם בדרישות תאימות אלקטרומגנטית (EMC);
(6)
התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (4) להגדרת יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים.
[תיקון: תשע״ז־7]
סימן ב׳6: רכב זעיר
נהיגה ברכב זעיר [תיקון: תשע״ז־7]
לא ינהג אדם ברכב זעיר אלא בדרך עירונית בלבד.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ג׳: סטיה, פניה ונסיעה אחורנית
סטיה מנתיב נסיעה [תיקון: תש״ל־3]
(א)
לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון.
(ב)
בכביש שאינו חד־סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו.
(ג)
נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי.
אין פניה אלא בבטחה [תיקון: תש״ל־3]
נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.
פניה ימינה [תיקון: תש״ל־3]
נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש.
פניה שמאלה [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ז]
(א)
נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו –
(1)
מכביש חד־סטרי – כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש;
(2)
מכביש דו סטרי – כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר;
(3)
מכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.
(ב)
נוהג רכב הפונה שמאלה ייכנס לכביש שלתוכו הוא פונה –
(1)
בכביש חד־סטרי – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה;
(2)
בכביש דו סטרי שבו נתיב אחד בכיוון הנסיעה – בקשת רחבה לצד הימני של הכביש;
(3)
בכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.
(ג)
הוראות תקנה זו לא יחולו אם סומן בכביש אחרת.
פניית פרסה [תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3, תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשע״ח־11]
(א)
לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן – פניית פרסה) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.
(ב)
בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה; ולעניין תקנת משנה זו, יראו תמרור או סימון המחייב נסיעה בכיוון מסוים בלבד, שאיננו פנייה שמאלה או פניית פרסה, כתמרור או סימון האוסר על פניית פרסה.
נסיעה אחורנית [תיקון: תש״ל־3]
נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –
(1)
סיכון או פגיעה;
(2)
הטרדה או הפרעה.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ד׳: פגישה ועקיפה
פגישה בדרך צרה ובדרך תלולה [תיקון: תש״ל־3]
(א)
שני כלי רכב הבאים מכיוונים נגדיים בכביש שאינו רחב במידה מספקת למעבר חפשי של שניהם, יפחיתו הנוהגים ברכב את מהירות נסיעתם ויימינו את רכבם ככל האפשר לשפת הכביש ולפי הצורך אף מעבר לשפת הכביש, עד כדי בטחון מפני התנגשות.
(ב)
נפגשו כלי הרכב כאמור בדרך תלולה והנסיבות מחייבות עצירתו של אחד מהם, חייב הרכב היורד להיעצר.
עקיפה [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״ז־6, תשמ״ד־2, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־13, תשנ״ה־5, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תשע״א, תשע״א־7, תשע״ח־11; תשע״א]
(א)
נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.
(ב)
מותר לנוהג רכב לעקוף רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה:
(1)
נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך;
(2)
בפניה שמאלה אל כביש חד־סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי;
(3)
נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;
(4)
נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד;
(5)
נוהג הרכב נוסע בנתיב הסמוך לנתיב רכבת מקומית.
(ג)
בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) ותקנה 35, בכביש חד־סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד הנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.
(ד)
נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.
(ה)
נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל־חיים באחד מאלה:
(1)
הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל;
(2)
הוא נמצא אחרי התמרור א־30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל;
(3)
הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה;
(4)
הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת;
(5)
הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים;
(6)
(בוטלה).
(ו)
הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על –
(1)
עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה;
(2)
עקיפת בעלי־חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה.
(ז)
נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות חלק זה.
(ח)
נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד־סטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה. לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר, ועל רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק״ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך.
רכב שנעקף [תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3, תשמ״ו־5, תשנ״ה־5]
(א)
נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו.
(ב)
נוהג ברכב המוביל מטען חורג, ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה, חייב להאיט את מהירות נסיעתו, ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב, כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה.
(ג)
הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו, או בשל שיפוע הדרך, נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי כדי לתת לכלי רכב שמאחוריו אפשרות לעקפו.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ה׳: ריווח
ריווח בין רכב לרכב [תיקון: תש״ל־3, תשנ״א־3]
(א)
לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.
(ב)
בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב.
נסיעה בשיירה [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשנ״ה־5]
(א)
כשכלי רכב נוסעים זה אחר זה בדרך שאינה דרך עירונית, ישמור הנוהג ברכב על ריווח מספיק בין רכבו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי להבטיח זרימה תקינה של התנועה וכדי לאפשר לרכב הבא מאחוריו, אשר מהירות נסיעתו עולה על שלו, להיכנס ללא סיכון לאותו ריווח.
(ב)
רכב מחובר, רכב מורכב או רכב הגורר רכב אחר דינם לענין תקנה זו כרכב אחד.
(ג)
הוראות תקנה זו לא יחולו על לוויות ותהלוכות.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ו׳: מהירות
מהירות סבירה [תיקון: תש״ל־3]
לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב.
האטה [תיקון: תש״ל־3, תשמ״ח, תשנ״ח, תשס״ח־4]
בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:
(1)
בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;
(2)
בדרך שאיננה פנויה;
(3)
כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;
(4)
בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן;
(5)
בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות;
(6)
בהתקרבו למעבר חציה;
(7)
בהתקרבו לפיסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל;
(8)
בירידה תלולה או ארוכה;
(9)
בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו;
(10)
בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך;
(11)
בפגשו או בעקפו בעלי־חיים;
(12)
בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו;
(13)
בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו;
(14)
ברחוב משולב;
(15)
באזור מיתון תנועה;
(16)
במנהרה.
בלימת פתע [תיקון: תש״ל־3]
לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך.
מהירות מרבית מותרת [תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשל״ג־3, תשל״ה־2, תשל״ח־4, תשל״ט, תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־5, תשנ״א, תשנ״א־13, תשנ״ד, תשנ״ד־7, תשנ״ה־5, תשנ״ו־8, תשנ״ז־9, תשנ״ח, תשנ״ט־2, תש״ס־4, תשס״א־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תשע״א־4, תשע״ב־10, תשע״ד־5; תשע״א]
(א)
לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן:
| סוג הרכב | מקום | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דרך עירונית | דרך עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ | דרך שאינה עירונית | דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ | דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי | דרך מהירה | דרך מהירה שמוצב בה תמרור 426 או 426פ | |
| מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה | |||||||
|
(1) רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (5)
| 50 | כמצוין בתמרור | 80 | כמצוין בתמרור | 90 | 110 | כמצוין בתמרור |
|
(2) אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר
| 50 | כמצוין בתמרור | 80 | כמצוין בתמרור | 90 | 100 | כמצוין בתמרור ולא עולה על 100 |
|
(3) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג וברכב עבודה וטיולית
| 50 | כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50 | 80 | כמצוין בתמרור ולא עולה על 80 | 80 | 80 | כמצוין בתמרור ולא עולה על 80 |
|
(4) (נמחקה)
| |||||||
|
(5) רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת
| 40 | כמצוין בתמרור ולא עולה על 40 | 40 | כמצוין בתמרור ולא יעלה על 40 | 40 | סגורה בפניו | סגורה בפניו |
|
(6) רכבת מקומית
| 50 | כמצוין בתמרור | 70 | כמצוין בתמרור | 70 | סגורה בפניה | סגורה בפניה |
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ״ש.
(ג)
כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ״ש.
(ד)
(1)
המנהל רשאי לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתו דרוש לעשות כן.
(2)
לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב.
(3)
(נמחקה).
(ה)
לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.
(ה1)
רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן:
(1)
בדרך עירונית – 80 קמ״ש;
(2)
בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה – 100 קמ״ש ובדרך כאמור בת שני נתיבים לכל כיוון נסיעה עם שטח הפרדה בנוי – 110 קמ״ש;
(3)
בדרך מהירה – 120 קמ״ש.
(ה2)
לא תקבע רשות התימרור המרכזית מהירות מרבית מותרת בדרך מהירה כאמור בתקנת משנה (ה1)(3), אלא לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה של משטרת ישראל.
(ו)
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ז׳: מפגש מסילת ברזל
האטה לפני מפגש [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10]
(א)
נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל (להלן – מפגש) יאיט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה, וינקוט כל האמצעים להבטיח את מעברו על פני המפגש ללא עיכוב וללא תקלה.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) יחולו על נוהג רכב המתקרב למפגש המוגן על ידי מחסום או המסומן באות אזהרה על ידי רמזור, פעמון או אמצעי אזהרה אחרים גם כשהמחסום או אות אזהרה כאמור אינם פועלים.
עצירה לפני מפגש [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ו־5]
(א)
בנסיבות האמורות להלן חייב נוהג רכב המתקרב למפגש לעצור את רכבו לפני קו העצירה, ובאין קו עצירה – לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום – במרחק של לא פחות מארבעה מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה – לאחר שעבר הרכב הנוסע במסילת הברזל (להלן – רכבת); ואלה הנסיבות:
(1)
רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה;
(2)
מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה;
(3)
ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל, בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש ובין בכל דרך אחרת;
(4)
המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה.
(ב)
נוהג רכב העוצר את רכבו לפני מפגש בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א)(2) ינהג כדלקמן:
(1)
יכבה את מקלט הרדיו, מקלט הטלויזיה או הקלטת הפועלים ברכבו;
(2)
יפתח את חלון הרכב הקרוב אליו, ובאוטובוס גם את הדלת הקדמית;
(3)
יאזין ויסתכל לשני הכיוונים לאורך המסילה כדי להיווכח אם אין רכבת מתקרבת או אם אין אות אזהרה על התקרבות רכבת, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנוכח שאין רכבת מתקרבת ושאין אות אזהרה.
מעבר אוטובוס במפגש סלול [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ז]
הנוהג באוטובוס או ברכב המסיע, או המיועד להסיע, אחד עשר נוסעים או יותר לרבות הנהג לא יחצה מסילת ברזל אלא אם כן הדרך בה הוא מגיע אל המפגש סלולה אספלט או בטון במרחק של 20 מטרים לפחות מן הפס הקרוב אליו.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ח׳: איתות
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
הנוהג בעקבות רכב אחר [תיקון: תש״ל־3]
נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור בתקנה 60, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר – ללא הפרעה.
שימוש באות אזהרה [תיקון: תש״ל־3, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־13, תשנ״ב־3, תשנ״ה־5, תשנ״ו־8, תשנ״ח־2, תשנ״ט־8, תשס״ח־10, תשע״ח־10; תשע״א]
(א)
לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי אחר ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת המנהל.
(ב)
מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור בחלק ג׳ בתוספת השניה וצבעו –
(1)
ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג״א וברכב צה״ל וברכב שב״ס מבצעי שאושר כרכב בטחון – כחול או כחול־אדום;
(1א)
ברכב שיטור משולב – כחול־צהוב;
(2)
באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה״ל, ברכב לכיבוי אש – אדום;
(3)
ברכב שאישר המנהל כרכב בטחון – אדום ובאישור ועדה משותפת למנהל ולאגף התנועה במשטרת ישראל – כחול;
(4)
ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי תקנה 85, ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מהמנהל – צהוב.
(ג)
הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעות מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל.
השימוש בצופר [תיקון: תש״ל־3, תשמ״ז, תשס״ה־4]
(א)
מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.
(ב)
(בוטלה).
(ג)
בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ט׳: זכות קדימה
רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״ט, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ה־5, תשנ״ו־8, תש״ס־4, תשס״ח־4, תשע״ח־11]
(א)
לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:
(1)
נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין;
(2)
נוהג רכב המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1);
(3)
נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה.
(ב)
נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה –
(1)
יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך.
(2)
יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.
(ג)
נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר.
(ד)
נהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר.
(ה)
נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב – יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה להולך רגל או לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת.
(ו)
נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות.
(ז)
נוהג רכב המתקרב למעגל תנועה שלפניו מוצב תמרור 303, ייתן זכות קדימה לרכב הנמצא בתוך מעגל התנועה.
כניסה לצומת [תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4, תש״ם־3]
לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת, או למפגש כאמור.
הסעת רכב [תיקון: תש״ל־3]
לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור בסימן ח׳.
הולכי רגל במעבר חציה [תיקון: תש״ל־3, תשע״ה־2]
(א)
נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך.
(א1)
נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה.
(א2)
התקרב נוהג רכב למעבר חצייה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החצייה, יאט את רכבו לפני מעבר החצייה האמור, ואם הרכב בנתיב האחר עצר – יעצור אף הוא; היה הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החצייה, ייתן לו זכות קדימה.
(ב)
מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.
כביש חסום [תיקון: תש״ל־3]
כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה, יתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן י׳: חניה, עמידה ועצירה
חניה עמידה ועצירה [תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תשמ״ח]
(א)
הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך, בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על –
(1)
העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך;
(2)
פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה;
(3)
ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך;
(4)
רכב צה״ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי.
(ג)
בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת.
(ד)
קצין משטרה רשאי להתיר בכתב ובתנאים שייראו לו עצירת רכב בכביש לצורך ביצוע עבודות כאמור בפסקה (3) לתקנת משנה (ב) ובעל ההיתר חייב למלא אחרי תנאי ההיתר.
(ה)
הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו־(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית.
(ו)
לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך, אם –
(1)
רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה״ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;
(2)
הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור בתקנה 69(ב)(3).
העמדה לצידי דרך של רכב המיועד לרוכלות [תיקון: תשל״ח־4]
(א)
לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצידי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) יחולו על כל המקומות שפורטו בתקנה 72(א) המצויים בתחום דרך שאיננה עירונית.
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
הפרעה לתנועה או הסתרת תמרור [תיקון: תש״ל־3]
לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן –
(1)
שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה;
(2)
שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך.
מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״א־2, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשמ״ד־2, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ה־5, תשס״א־7, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תש״ע־13, תשע״ב־10, תשע״ה, תשע״ח־11; תשע״א]
(א)
לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:
(1)
בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד־סטרי או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת משנה זו לא יראו ככביש חד־סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה;
(2)
על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרכה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה;
(2א)
על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפקודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל;
(2ב)
בדרך שהוצב לפניה תמרור 401;
(3)
בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;
(4)
במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם;
(5)
בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית;
(6)
בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטר לפניו;
(7)
בתחום שנים עשר מטר לפני קו עצירה;
(8)
בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש;
(9)
בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק;
(10)
בצד רכב אחר העומד או חונה בצדה של הדרך;
(11)
על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה;
(12)
בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש; ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטר לפני תמרור ”תחנת אוטובוסים“ ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטר או יותר;
(13)
בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת;
(14)
בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם העלאת או הורדת נוסעים;
(15)
ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם;
(16)
ליד תמרור 437 המסמן מקום חניה לרכב של נכה בעל תווית כבתמרור;
(17)
במרחק הקצר משני מטרים מן הפס הקרוב של מסילת ברזל מקומית; לעניין פסקה זו, ”הפס הקרוב“ – הפס הקרוב משני פסי פלדה המותקנים בכביש ולהם רוחב קבוע המיועד לתנועת רכבת מקומית;
(18)
בתחום הרציף של תחנת רכבת מקומית או בתחום התחנה המסומן על פני הכביש או על אבני השפה, ובצד האחר של הכביש, המצוי מול תמרור התחנה בתחום של 20 מטרים משני צדי התמרור, אלא אם כן נותרו שמונה מטרים לפחות, מן הפס הקרוב כהגדרתו בפסקה (17) עד קצה המיסעה שממול, לתנועת כלי רכב; לעניין פסקה זו, ”מיסעה“ – כביש לרבות שול הדרך ככל שקיים.
(ב)
לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת.
(ג)
לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג או רכב עבודה ולא יחנה רכב כאמור באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (א)(12), מותרת החניה בתחנת אוטובוסים בשבתות ובמועדי ישראל אם הוצב בה תמרור 439 המתיר חניה בשבתות ובמועדי ישראל.
איסור התנעת אוטובוס חונה [תיקון: תש״ס־4]
(א)
לא יופעל מנוע של אוטובוס בזמן חניה עד להעלאת הנוסעים באוטובוס אלא כדי למלא אוויר במערכת הפנאומטית שלו.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להפעיל מנוע של אוטובוס בזמן חניה למשך 10 דקות לפני העלאת הנוסעים לאוטובוס, או במקומות שאינם בתוך שטחים בנויים ומאוכלסים ושאינם בקטעי דרך שבתים בנויים לצדם.
רכב המוצע למכירה או שרשיונו פקע [תיקון: תש״ל־3]
לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה או רכב שרשיונו פקע.
רכב שנשאר בלי השגחה [תיקון: תש״ל־3, תשס״א־2, תשע״ה]
(א)
לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג.
(ב)
לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע.
(ב1)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), מי שמפעיל מנוף או כלי אחר המחובר לרכב והמופעל רק באמצעות המנוע של הרכב, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע ובלבד שהרכב נמצא בהשגחתו ושנקט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהרכב יישאר במקומו.
(ג)
נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד – יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך אחורי, ואם היה בעליה – יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה.
(ג1)
על אף האמור בתקנת משנה (ג), ברכב שיצרנו קבע לגביו הוראות לעניין עמידה וחניה יפעל הנוהג ברכב על פי הוראות היצרן.
(ד)
רכב שחובה לשאת בו נעלי בטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת יציב נהגו גם את נעלי הבטחון מתחת לגלגלים האחוריים.
חניה, עצירה ועמידה סמוך לשפת הכביש [תיקון: תש״ל־3]
העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות, יעמידנו בקו מקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס״מ מהם, זולת אם התירה רשות התימרור המקומית באותו כביש חניה זוייתית וסימנה אותו לצורך זה.
חניה מותרת לפי תמרור [תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4, תש״ם־3, תשמ״ט־8, תשנ״א, תשנ״ה־5, תשס״א־7, תשס״ה־18, תשע״ב־10; תשע״א]
(א)
על אף האמור בסימן זה, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה.
(ב)
נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור 433 או 818 למעט בתחום תחנת אוטובוס, בתחום תחנת רכבת מקומית, ובמקומות המפורטים בתקנה 72(א)(17) ו־(18).
(ג)
לא יחנה אדם רכב או מיכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המיכלית עולה על 3,500. ק״ג ולא ישאיר רכב או מיכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ־400 מטרים מבנין מגורים או ממבנה ציבורי אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית.
גרירת רכב והחזרתו, נעילת רכב ושחרורו [תיקון: תש״ם־8, תש״ם־9, תשמ״א־8, תשמ״ב־2, תשמ״ו־2]
רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי סעיף 70א לפקודה, לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו בתוספת החמישית.
איסור נעילת רכב ושחרורו [תיקון: תש״ם־8, תש״ם־9, תשמ״ו־2, תשמ״ח]
(א)
לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגליו ננעלו כדין אלא בידי מי שהורשה לכך כדין.
(ב)
אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע מבעל רכב לנעול גלגלי רכבו ובתנאי שינעל את גלגלי ההנעה בלבד בעת שהרכב חונה במקום שהחניה מותרת לרכב מסוגו.
[תיקון: תש״ל־3, תש״ם־9]
סימן י״א: הסעת נוסעים והובלת מטען
בטיחות בנסיעה [תיקון: תש״ל־3, תשע״ה]
(א)
לא יסע אדם ברכב – פרט לאופנוע, תלת־אופנוע, אופניים או תלת־אופן – והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו.
(ב)
הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב.
(ג)
נוהג ברכב ציבורי המסיע אדם בכיסא גלגלים יעשה זאת לאחר שהכיסא עוגן לרכב, הנוסע היושב בכיסא חגור בחגורת בטיחות וננקטו אמצעי זהירות להבטחת שלומו של הנוסע בכיסא ושל האדם הנמצא בסמוך לו ברכב.
פתיחת דלת וסגירתה [תיקון: תש״ל־3]
(א)
לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.
(ב)
לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע.
עליה לרכב וירידה ממנו [תיקון: תש״ל־3]
לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא –
(1)
כשהרכב עומד;
(2)
מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך;
(3)
מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב לצד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים;
(4)
במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה.
הסעה לצד הנוהג [תיקון: תש״ל־3; תשע״א]
(א)
נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב)
המנהל רשאי לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים בהתאם לתנאי ההיתר.
הסעת תלמידים [תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ו־8, תשס״ה־14, תשס״ו־9, תשע״ז־7]
(א)
לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים.
(א1)
לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים ולא ירשה בעל רכב להסעת תלמידים ומי שהשליטה ברכב כאמור בידו לנהוג ברכב להסעת תלמידים אלא אם כן נמצא ברכב אישור שנתי בדבר תקינות מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב כאמור בתקנה 364ז.
(ב)
לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפניו ומאחוריו, שלט כמפורט בפרט 3 בחלק ג׳ שבתוספת השניה והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה ”ילדים“, ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים.
(ב1)
לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים.
(ב2)
הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות.
(ג)
אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן:
(1)
באוטובוס זעיר וברכב מסחרי – מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב;
(2)
ברכב שאיננו מנוי בפסקה (1) – מהדלת הקדמית הימנית.
(ד)
אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו.
(ה)
אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה כדי לוודא שלא נותרו בו ילדים.
חובת חגירת ילדים ברכב [תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״א, תשנ״א־2, תשס״ה, תשס״ח־4, תשע״ה]
(א)
בתקנה זו ובתקנה 83ב –
”מושב אחורי“ – כל מושב שאינו מושב קדמי ברכב;
”מושב בטיחות“ – מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג׳ בתוספת השניה;
”מושב מגביה“ – מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג׳ בתוספת השניה.
(ב)
לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע –
(1)
ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד;
(2)
ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד.
(ג)
לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב.
(ד)
לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות או במושב מגביה במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה.
חובת חגירה של חגורת בטיחות [תיקון: תשנ״ג־7, תשנ״ג־9, תשנ״ד־5, תשנ״ה־5, תשס״א־7, תשס״ד־7, תשס״ה, תשס״ה־14, תשס״ו־9, תשע״ה]
(א)
לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה 364א או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה 83א, לפי הענין.
(ב)
(בוטלה).
(ג)
על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו בתקנה 386, שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים.
פטור מחגורת בטיחות [תיקון: תשנ״ג־7, תשנ״ג־9, תשנ״ד, תשנ״ט־2, תש״ס־4, תשס״א־2, תשס״א־7, תשס״ו־9, תשס״ז־9, תשס״ט; תשע״א]
הוראות תקנה 83ב לא יחולו על –
(1)
עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי, מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, ”מאבטח“, ”קצין מוסמך“ – כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998;
(1א)
חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו –
”נסיעה מבצעית“ – נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית;
”קצין מוסמך“ – קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, לאשר משימה מבצעית;
(2)
הנוהג והנוסע ברכב שהמנהל פטר מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב;
(3)
אדם שהמנהל פטר אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה:
(א)
מהרופא המוסמך כהגדרתו בתקנה 193(ב), כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות;
(ב)
מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות;
(ג)
כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק״ג וגובהו אינו עולה על 150 ס״מ;
(4)
(נמחקה);
(5)
הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי;
(6)
הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור;
(7)
מורה מוסמך כהגדרתו בתקנה 170, בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור.
הסעת נוסעים [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ג־3, תשל״ו־3, תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ד־2, תשמ״ה־4, תשמ״ו־2, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ב־6, תשנ״ג־5, תשנ״ד, תשנ״ה־5, תשנ״ו־8, תשנ״ז־3, תשס״א־5, תשס״ה־4, תשס״ה־13, תשס״ו־8, תשס״ח־4, תשע״א, תשע״ה, תשע״ח־3, תשע״ט־9; תשע״א]
(א)
(בוטלה).
(ב)
לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א׳ להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב׳ להלן:
| טור א׳ סוג הרכב | טור ב׳ מספר נוסעים מרבי |
|---|---|
|
(1) אוטובוס זעיר
| כפי שצויין ברשיון הרכב |
|
(2) רכב נוסעים פרטי
| כמספר החגורות ברכב וברכב הפטור מהתקנת חגורות בטיחות כמספר המקומות ברכב |
|
(3) רכב חשמלי
| כפי שצויין ברשיון הרכב |
|
(4) רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג
| 8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון הרכב צויין פחות ואם ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993), היה לו ברשיונו, היתר להסיע יותר מ־8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברשיונו |
|
(5) רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג
| 8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברישיון הרכב צוין פחות; ואם ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993) היה לו, ברישיונו, היתר להסיע יותר מ־8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברישיונו |
|
(6) רכב מסחרי בלתי אחוד
|
(1) אם מותקן בו מרכב תקני – 8 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ־6 נוסעים בנוסף לנוסעים שבתא הנהג והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים
(2) אם מותקן בו מרכב לא תקני – 6 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ־4 נוסעים במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים
|
|
(7) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג
|
(1) אם מותקן בו מרכב תקני – מספר נוסעים כפי שצויין ברשיון הרכב ולא יותר מ־30 נוסעים מלבד הנהג
(2) אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני – 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם היה לו ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ־6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג – לפי ההיתר
|
|
(8) טיולית
| כפי שצויין ברשיון הרכב |
|
(9) רכב מדברי
| כפי שצויין ברשיון הרכב |
|
(10) רכב סיור ומונית
| כפי שצויין ברשיון הרכב |
|
(11) | כמספר המקומות בתא הנהג בלבד |
|
(12) גרור או טרקטור
| כפי שצויין ברשיון הרכב |
|
(13) אמבולנס
| 6 נוסעים מלבד הנהג או מספר נמוך יותר שצוין ברישיון הרכב |
(ב1)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא־הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כהמנהל, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא.
(ג)
לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק״ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ־11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט ”נוסעים“ כמפורט בפרט 3 בחלק ג׳ שבתוספת השניה.
(ד)
(בוטלה).
(ה)
ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו – קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת המנהל להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישר המנהל.
(ו)
הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו־11 לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996).
(ז)
(בוטלה).
הסעת נוסעים בשכר [תיקון: תשל״ז־7, תשמ״ו־2, תשנ״ב־6, תשנ״ג־5, תשנ״ה־5, תשס״א־2, תשס״ב־2, תשס״ז, תשס״ח־2, תשע״ד־2, תשע״ח־5, תשע״ט־5; תשע״א]
לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א׳ להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב׳:
| טור א׳ סוג הרכב | טור ב׳ התנאים | |
|---|---|---|
| (1) | אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי | כאמור בחלק ה׳ |
| (2) | מונית | כאמור בחלק ו׳ |
| (3) | (א) (נמחק) (ב) טיולית (ג) רכב מדברי (ד) רכב סיור (ה) רכב בטיחותי | הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא יגבה שכר מכל נוסע בנפרד |
| (4) | רכב מסוג N1 ורכב מסוג N2 שמוגנו נגד ירי | הרכב מסיע נוסעים מישראל לאזור או מהאזור לישראל; בפסקה זו, ”אזור“ – יהודה והשומרון |
| (5) | רכבת מקומית | כאמור בהוראות לפי סימנים ה׳ ו־ו׳ בפרק ד׳1 בפקודת מסילות הברזל וכאמור בהיתר הפעלה שניתן לפי ההוראות האמורות |
| (5) | רכב נוסעים פרטי | בהסעה שהיא הסעה שיתופית כאמור בתקנה 84ב |
| (6) | אמבולנס | בעת שהמוסע בו נזקק להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה. |
הסעות שיתופיות [תיקון: תשע״ח־5]
יראו הסעה בשכר או בתמורה אחרת ברכב נוסעים פרטי כהסעה שיתופית, אם מתקיימים לגביה כל אלה:
(1)
סכום השכר או שווייה של תמורה אחרת בעד ההסעה שיקבל המסיע ישולם או ינתן, לפי העניין על ידי כל אחד מהנוסעים בהסעה בלבד, ולא יעלה על חלקו היחסי של כל אחד מהם בהוצאות הישירות של הנסיעה;
(2)
המסיע בהסעה, לא ביצע יותר משתי הסעות לפי תקנה זו באותו יום;
(3)
לא בוצעו ברכב הנוסעים הפרטי יותר משתי הסעות ביום של נוסעים כמפורט לפי תקנה זו;
(4)
מספר הנוסעים בהסעה אינו עולה על ארבעה, מלבד המסיע;
(5)
הנוסעים בהסעה נוסעים בה בעקבות תיאום מראש עם המסיע; לעניין פסקה זו, ”תיאום מראש“ – לרבות באמצעות יישום מחשב;
לעניין תקנה זו –
”הוצאות ישירות“ – סכום מרבי של 2 שקלים חדשים לכל קילומטר של הנסיעה;
”חלק יחסי“ – ההוצאות הישירות כשהן מחולקות בשווה בין כל הנוסעים ברכב באותה נסיעה, לרבות המסיע.
הובלת מטען [תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ג־5, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ג־3, תשנ״ד־9, תשנ״ז־9, תש״ס־4, תשס״ט־4, תשע״ח־11, תשפ״א־11; תשע״א]
(א)
לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר –
(1)
המטען אינו חורג –
(א)
מחוץ לדפנות הצדדיים ואינו גורם להרחבתם, ובאין דפנות לרכב – מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית – מחוץ לרוחב הכולל של הרכב;
(ב)
יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב – יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ־6 מטרים;
(2)
המטען מסודר באופן –
(א)
שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על –
1.
2.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1,500 ק״ג;
2.
3.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ־1,501 ק״ג עד 3,500 ק״ג;
3.
3.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ־3,501 ק״ג עד 8,000 ק״ג;
4.
4.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8,000 ק״ג;
(ב)
שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ולצדדיו, לא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר ולא יחסום את הכניסה לתא הנהג והיציאה ממנו;
(ג)
שהמטען או מכסהו לא יסתיר מעיני עוברי דרך אחרים את הפנסים, לוחות הזיהוי, מחווני הכיוון או המחזירורים של כלי הרכב; וכל סימון אחר למטרת בטיחות;
(3)
חלוקת המשקל של המטען של הרכב וסידורו מאפשרים הובלת המטען בבטיחות וביציבות;
(4)
המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח; וברכב מסוג N2, N3 ו־O, למעט גרור חקלאי, המטען מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 6395 – חלק 1 – ”אבטחת מטענים ברכב מסחרי: שיטות ודרישות, מדצמבר 2015“, כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד, וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים (להלן – תקן אבטחת מטענים), וזאת למעט הובלת גלילי פלדה ברכב מסוג N3, שאותם יהיה ניתן להוביל בתוך עריסה ייעודית המאובטחת לרכב המוביל באמצעות התקני חיבור סובב מהסוג האמור בחלק ג׳ לתוספת השנייה לתקנות;
(5)
המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רשיון הרכב והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר;
(6)
(נמחקה).
(א1)
לא יוביל אדם מטען, ובעל הרכב או מי שהשליטה עליו לא יורה ולא ירשה להוביל מטען, ברכב מסוג N3, אלא אם כן עבר נהג הרכב המוביל את המטען השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כאמור בתקנה 183ג; הודעה על הגורמים שאישר המנהל להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
(ב)
כלי רכב המחוברים זה לזה, והמובילים מטען שמחמת ארכו אין אפשרות להובילו בכלי רכב אחד ומפאת צורתו אינו ניתן לחלוקה, רואים אותם לענין תקנה זו כרכב אחד.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 15,000 ק״ג ויותר מטען רחב חורג כמפורט להלן:
(1)
היה רוחב המטען מעל 2.50 מטר ועד 3.40 מטר, יוצב שלט לפני הרכב ומאחוריו ובו המילים ”זהירות – מטען רחב“, ובלבד שהמטען מהווה יחידה אחת ואינו חורג יותר מ־45 ס״מ מעבר לדפנות הרכב מכל צד ובזמן תאורה יותקנו בנקודות הקיצוניות של המטען מלפנים ומאחור פנסי רוחב כאמור בתקנה 340 ובצדי המטען תאורה היקפית כמשמעותה בתקנת משנה (ז);
(2)
עלה רוחב המטען על 3.40 מטר יותקנו שלטים ותאורה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהרכב ילווה בכל עת על ידי רכב אחד לפחות שיסע מאחוריו בכביש חד־סטרי ומלפניו בכביש דו סיטרי;
(3)
עלה רוחב המטען על 3.40 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן:
(1)
עד 4.80 מטר – בכפוף להוראות התמרורים;
(2)
עלה גובה המטען על 4.80 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, ”גובה מטען“ – גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב.
(ד1)
על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להוביל ברכב שלהלן מטען חורג בגובה כמפורט להלן, ובלבד שהמנהל נתן היתר לכך, וההיתר נרשם ברישיון הרכב:
(1)
ברכב מסחרי מסוג N3, בעל שני משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.40 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור ובכפוף לבדיקת יציבות כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד;
(2)
ברכב מחובר, או ברכב מורכב מסוג N3 שמחובר לו גרור מסוג O4, בעל שלושה משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה, שמשקלו הכולל המותר 36,000 ק״ג ויותר והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.80 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור וכן נתקיימו תנאים אלה:
(א)
ברכב שטרם ניתן לגביו רישיון רכב –
(1)
והוא מסוג N3 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בתקנה 324;
(2)
והוא מסוג O4 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד, וכן הוא עמד במבחן יציבות כמפורט באותו נוהל;
(ב)
ברכב שניתן עליו רישיון רכב – ניתן לגביו אישור מאת מעבדה מוסמכת לבדיקת חלוקת עומסים ולחישוב תאורטי של יציבותו, כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד.
(ד2)
על אף האמור בתקנת משנה (ד1), רכב שניתן לגביו היתר לפי אותה תקנת משנה –
(1)
לא יוביל בו אדם מטען זולת רכב;
(2)
לא ינהג בו אדם אלא במסלול נסיעה שאישר מראש ובכתב המפקח הארצי על התעבורה, וכן יחזיק ברכב בעת הנהיגה בו את האישור המקורי של מסלול הנסיעה או צילום ממנו המאושר כנאמן למקור בידי קצין בטיחות, ויציגו לשוטר על פי דרישתו.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי מטען שאורכו עולה על אורך הרכב כמפורט להלן:
(1)
המטען אינו חורג יותר משליש אורכו של משטח ההטענה ובלבד שהמטען מהווה יחידת אורך אחת וחלוקת העומס על הסרנים תהיה לפי תקנות אלה, בכפוף לאמור בתקנת משנה (א)(1)(ב);
(2)
ברכב שאורכו יחד עם המטען החורג עד 20 מטרים – כאמור בפסקה (1) ובתנאי שהרכב יסומן בשלטים לפני הרכב ומאחוריו ובהם המלים ”זהירות מטען ארוך“, והותקנו ברכב מחזירורים כאמור בתקנה 345(ג) שיותקנו בקצוות המטען מאחור, אם המטען חורג מאחורי הרכב ומלפנים אם המטען חורג מלפני הרכב; עלה אורך המטען החורג על מטר אחד יותקנו שני מחזירורים כאמור;
(3)
עלה אורכו של הרכב יחד עם המטען החורג על 20 מטרים לא יוביל בן אדם את המטען החורג אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ה1)
(נמחקה).
(ו)
נדרש רכב ליווי לפי הוראות תקנה זו, יותקן בו שלט מלפניו ומאחוריו ובו המלים, ”זהירות – מטען חורג“ והנוהג ברכב הליווי יסע במרחק המאפשר לו קשר עין עם הרכב המוביל את המטען החורג.
(ז)
בתקנה זו –
”תאורה היקפית“ – מערכת תאורה על ידי פנסים מסביב למטען החורג שיהיו מחוברים זה לזה במרחק שלא יעלה על 100 ס״מ ואורם צהוב ושייראו במזג אויר נאה למרחק של 150 מטרים לפחות;
”קצין משטרה“ – ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וכן קצין משטרה צבאית ראשי או מי שהוא הסמיכו לגבי רכב של צבא ההגנה לישראל;
”שלט“ – שלט מהסוג האמור בחלק ג׳ בתוספת השניה.
הובלת מכולות [תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשנ״א]
(א)
לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה (Container) ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב (Twist Locks) לפי הוראות תקנה זו.
(ב)
לא יותקנו התקני חיבור סובב למכולה ברכב אלא אם כן הם מהסוג האמור בחלק ג׳ בתוספת השניה.
(ג)
לא יותקנו התקני חיבור סובב אלא ברכב מסחרי, למעט גרור או נתמך, שמשקלו הכולל המותר אינו פחות מ־16,000 ק״ג, אולם מותר להתקין התקני חיבור סובב בגרור שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק״ג לפחות.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (ג) מותר להתקין –
(1)
בנתמך בעל סרן אחד לפחות התקני חיבור סובב למכולה שאורכה 6.10 מטר (20 רגל), ובלבד שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק״ג לפחות;
(2)
בנתמך בעל 2 סרנים או יותר התקני חיבור סובב למכולה בכל הגדלים, ובלבד שמשקלו הכולל המותר 29,000 ק״ג לפחות.
(ה)
מספר התקני חיבור סובב ודרך התקנתם ברכב יהיו כלהלן:
(1)
4 התקני חיבור סובב שיותקנו בארבע פינות המסגרת או המשטח של הרכב ושיוצמדו למכולה ברכב המותאם להובלת מכולה אחת;
(2)
8 התקני חיבור סובב שיותקנו במסגרת או במשטח הרכב שארבעה מהם יוצמדו לכל מכולה ברכב המותאם להובלת שתי מכולות.
(ו)
לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ברכב אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1)
הרכב אושר ברשיונו להוביל מכולות ובהתאם לתנאי האישור;
(2)
המכולה לא תבלוט מן החלק האחורי של הרכב;
(3)
לא יהיו בארגז הרכב דפנות או דלתות בשעת הובלת המכולות, אולם מותר להוביל מכולה אשר אחת משתי הדפנות – הקדמית או האחורית – של הרכב סגורה, ובלבד שמשטח הרכב ארוך מהמכולה המובלת ברכב;
(4)
בשעת הובלת המכולה יהיו התקני החיבור הסובב צמודים למכולה ונעולים כך שימנעו הזזתה או הישמטותה בכל תנאי הדרך והנסיעה בה.
(ז)
לא יינתן אישור להובלת מכולה שאורכה עולה על 6.10 מטר אלא בנתמך.
(ח)
לא יינתן אישור לרכב להובלת מכולה אלא אם אישר המנהל את התקנת התקני חיבור סובב בו ובכפוף לתנאי האישור.
(ט)
בתקנה זו, ”מכולה“ – מכל או ארגז משלוח או כל אמצעי דומה, למעט רכב או חמרי אריזה, שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא בעל אופי של קבע ומתוכנן במיוחד להקל על הובלת טובין באמצעי תובלה אחד או יותר ללא צורך בשטעון נוסף;
(2)
מצוייד במתקנים המאפשרים העברה נוחה מאמצעי תובלה אחד למשנהו ולהצמדתו לרכב על ידי התקני חיבור סובב;
(3)
רחבו אינו עולה על 250 ס״מ.
הובלת ארגז מתחלף [תיקון: תשמ״ו־2; תשע״א]
(א)
בתקנה זו –
”ארגז מתחלף“ – מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת;
”מגבה נוע“ – מיתקן המחובר לרכב דרך קבע והמיועד להטעין או לפרוק ארגז מתחלף מהסוג המותאם לו.
(ב)
לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף אלא אם כן מותקן ברכב מגבה נוע מסוג שאישר המנהל והרכב מצויד באמצעי ריתום המותאמים לארגז המתחלף וברשיון הרכב אושרה הובלת ארגז מתחלף בלבד.
הובלת מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד [תיקון: תשנ״ב־10]
לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, אלא אם כן הופרד תא המטען מהמושבים במחיצה מתאימה להגנת מושבי הנהג והנוסעים או ננקט כל אמצעי אחר להגנת הנוסעים.
הובלת מטען בתפזורת [תיקון: תשמ״ב־4, תשפ״א־11; תשע״א]
לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב מטען בתפזורת אלא ברכב שיועד לכך, כאשר גובה המטען אינו עולה על גובה דופנות הארגז של הרכב, לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב, וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו בהתאם לדרישות פרק ד׳ בתקן אבטחת מטענים.
[תיקון: תשל״ט־2, תשמ״ד־2, תשמ״ד־4, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשע״ו־5]
(בוטלה).
סימון קצה של מטען חורג [תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשמ״ח, תשנ״א]
(א)
היה מטען חורג מחוץ לחלק הקדמי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.
(ב)
היה מטען חורג מחוץ לחלק האחורי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.
(ג)
המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו־(ב) יהיו כאמור בחלק ג׳ בתוספת השניה ויוחזקו תמיד במצב נקי.
(ד)
הוראות תקנה זו יחולו בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם הוא עוצר, עומד או חונה.
סמכויות שוטרים [תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תשנ״ד־9]
(א)
מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם להוראות סימן זה, רשאי הוא להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו חלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר בהתאם להן; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו של נוהג הרכב לפי כל חיקוק.
(ב)
נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאי שוטר להורות לנוהג רכב כאמור להביא את הרכב למקום קרוב ככל האפשר ובמועד שהורה לצורך שקילתו ולקבל תעודה על שקילת הרכב ורשאי השוטר להורות לנוהג רכב כאמור להילוות אליו לאותו מקום לצורך שקילת הרכב וקבלת תעודת השקילה.
(ג)
נמצא לאחר השקילה כאמור בתקנת משנה (ב) כי המשקל חורג מהוראות תקנות אלה – ישולמו הוצאות השקילה על ידי נוהג הרכב.
(ד)
נוהג רכב כאמור בתקנה זו המציג שטר מטען כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל״ט–1978, יהיה שטר המטען ראיה לכאורה למשקל המטען המובל ברכב.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן י״ב: גרירה
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
סייגים לגרירה [תיקון: תש״ל־3, תשמ״ג, תשמ״ז, תשס״א־7, תשס״ה־14, תשע״ו־2, תשע״ח־3; תשע״א]
(א)
לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2,200 ק״ג או לפי היתר מאת המנהל.
(ב)
לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברשיון הרכב של הגורר, הגרור או הנתמך על ידי המנהל, ובלבד שבמקרה של סתירה בין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגורר לבין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגרור או של הנתמך, יגברו תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הרכב הגורר.
(ב1)
(נמחקה).
(ג)
לא יגרור אדם רכב מנועי ברכב פרטי או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ־2,200 ק״ג או במונית אלא לפי היתר מהמנהל.
(ד)
לא יגרור אדם רכב ברכב בעל שלושה גלגלים או פחות.
(ה)
לא יגרור אדם רכב באמצעות מכונה ניידת אלא אם כן הרכב הנגרר הוא ציוד לביצוע עבודה שהמכונה הניידת, על פי קביעת יצרנה, מיועדת לבצע.
(ו)
לא יגרור אדם יותר מרכב אחד אלא לפי היתר המנהל.
(ז)
לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מיתקני ריתום וגרירה תקינים מסוג כמפורט בפרט 27 בחלק ג׳ בתוספת השניה או למפרט שאישר מנהל אגף הרכב.
גרירת גרור ונתמך [תיקון: תש״ל־3, תשל״ג־3; תשע״א]
(א)
על גרירת גרור או נתמך יחולו הוראות תקנות 300 ו־371 עד 379.
(ב)
לא ינהג אדם בגורר או בתומך אם אין מגע מספיק בין גלגל מגלגלי הגרור או הנתמך לבין פני הדרך בגלל צורת חיבורם או הטענתם.
(ג)
לא יגרור אדם יותר מגרור אחד, אלא לפי היתר מאת המנהל.
(ד)
לא יגרור אדם גרור חקלאי הפטור מחובת רישום ורשיון לפי תקנה 279, אלא בטרקטור; המנהל רשאי לתת היתר לגרירת גרור חקלאי ברכב שאינו טרקטור; אם גרור כאמור נרשם וניתן עליו רשיון לפי הוראות הפקודה יחולו עליו הוראות תקנות 300 ו־371 עד 379 לפי הענין.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן י״ג: רכב בטחון
חובת עוברי דרך לגבי רכב בטחון [תיקון: תש״ל־3]
(א)
היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה:
(1)
נוהגי רכב ומוליכי בעלי־חיים – יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור;
(2)
הולכי רגל הנמצאים בכביש – יפנו אותו מיד עד שיעבור רכב הבטחון.
(ב)
לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו; אין הוראה זו חלה על נוהג רכב בטחון אחר או רכב הקשור באותה שעה בתפקידי רכב הבטחון.
הוראות מיוחדות לנוהג ברכב בטחון [תיקון: תש״ל־3, תשע״ה־8, תשע״ט־5]
נוהג רכב בטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו –
(1)
לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין;
(2)
לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר, ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת;
(3)
לעבור על המהירות המותרת;
(4)
לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסויימים;
(5)
להשתמש בנתיב נסיעה שיועד לתחבורה ציבורית;
(6)
לנסוע בנתיב שסומן בתמרור כנתיב סגור.
אולם לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש.
הפצת אור והשמעת קול [תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־8, תשנ״ט־8, תשס״ח־10, תשע״ח־10]
נוהג רכב מן הסוג המנוי בהגדרה ”רכב ביטחון“ או כל הנוסע בו, לא יפיץ אור מהבהב בפנס שהותקן בו לפי תקנה 62 ולא ישמיע אות אזעקה בסירנה, אלא בשעת מילוי תפקידו ובלבד שהדבר דרוש לשם מילוי התפקיד.
[תיקון: תשנ״א־8]
סימן י״ג1: רכב תפעולי
הגדרות [תיקון: תשנ״א־8, תשנ״ד־7; תשע״א]
בסימן זה –
”איזור רכב תפעולי“ – איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א־43 האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו;
”מפקח על רכב תפעולי“ – מי שהמנהל מינה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי;
פטור מחובת רישום ורישוי [תיקון: תשנ״א־8]
רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי הפקודה.
היתר לרכב תפעולי [תיקון: תשנ״א־8]
(א)
המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה.
(ב)
המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי סימן זה לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו.
נהיגת רכב תפעולי [תיקון: תשנ״א־8, תשנ״ב־3]
לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)
ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר;
(2)
בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי;
(3)
לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970.
סמכויות המפקח על רכב תפעולי ותפקידיו [תיקון: תשנ״א־8, תשנ״ב־3, תשע״ד־11; תשע״א]
(א)
המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה:
(1)
משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי;
(2)
ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים;
(3)
מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים;
(4)
מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם;
(5)
מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב;
(6)
אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור;
(7)
אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי;
(8)
מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי;
(9)
מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ;
(9א)
מספר שעות הנהיגה הכולל המותר ביום עבודה ובשבוע עבודה, ההפסקות המזעריות בנהיגה הנדרשות במהלך יום עבודה ומספר שעות מזערי של מנוחה מחוץ לעבודה אחרי יום עבודה ואחרי שבוע עבודה; לעניין פסקה זו –
”נהיגה“ – כמשמעותה בתקנה 168(ג);
”יום עבודה“ – תקופה רצופה של 24 שעות;
ו”שבוע עבודה“ – תקופה רצופה של שבעה ימים.
(ב)
המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו.
(ג)
המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן בסימן זה – כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת המנהל.
חובת ציות להוראות [תיקון: תשנ״א־8]
בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי.
פטור [תיקון: תשנ״א־8, תשע״ד־11]
הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: 9(א), 21(ב)(1) ו־(3), 40(א), 43, 44, 45(2), 47 – לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר, 48(ב) ו־58(א) ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, 70, 71(1), 72(3), (8) ו־(10), 74(ב), 75, 85, 85א, 88, 90(א) ו־(ד), 91(ה) ו־(ו), 92(ג), 97, 101, 104, 105, 106 ו־168.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן י״ד: אורות
חובת החזקת מערכת האורות במצב תקין [תיקון: תש״ל־3]
לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה.
הארת רכב מנועי [תיקון: תש״ל־3, תשמ״ה, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ו־8, תש״ס־4, תשס״ה־14, תשע״ו־10, תשע״ח־11; תשע״א]
(א)
לא ינהג אדם רכב מנועי בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת.
(ב)
לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום.
(ג)
לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק״ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית או פנס תאורת יום והפנסים האחוריים.
(ד)
לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס״מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב.
(ה)
לא ינהג אדם רכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור 439 שעליו כתוב ”מנהרה הדלק אורות“ אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים.
(ו)
לא ינהג אדם רכבת מקומית אלא אם כן הוארו בה פנסי החזית, הפנסים האחוריים ופנסי הצד; בתקנת משנה זו, ”פנסי חזית“, ”פנסים אחוריים“ ו”פנסי צד“ – כפי שהורה המנהל.
הארה בדרך עירונית [תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־7]
בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את האור הגבוה שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי.
עמעום [תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״ח, תשס״ח־7]
(א)
הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה:
(1)
הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלולה לסנוור נוהג רכב אחר;
(2)
הוא עוצר;
(3)
הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו; אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו.
(ב)
בשעת העמעום יהיה האור הנמוך כאמור בתקנה 334(ג).
הארת רכב עומד [תיקון: תש״ל־3]
(א)
לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם –
(1)
ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי – מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צידי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור;
(2)
ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס״מ או יותר – מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי;
(3)
ברכב אחר – פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכב –
(1)
העומד בדרך שמצב התאורה בה מאפשר הבחנה ברכב ממרחק סביר על ידי עוברי דרך;
(2)
שמערכת אורותיו אינה במצב תקין, ובלבד שיתקיימו לגביו הוראות תקנה 70(א).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
אורות גרור ונתמך [תיקון: תש״ל־3]
הוראות סימן זה יחולו גם על גרור ונתמך שאינם מחוברים לגורר או לתומך; נתמך המחובר לתומך יראוהו כחלק בלתי נפרד מהתומך.
אורות רכב צידי [תיקון: תש״ל־3]
לא ינהג אדם בזמן תאורה אופנוע עם רכב צדי אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס הרכב הצדי.
רכב המיועד להובלת מטענים ארוכים [תיקון: תש״ל־3]
לא ינהג אדם בזמן תאורה רכב מנועי שמחובר אליו גרור או נתמך המיועדים להובלת מטענים ארוכים והבנויים ללא רצפה ודפנות, ושרחבו הכולל עולה על 120 ס״מ, אלא אם מאירים עליו פנסים המותקנים על שרשרות או על כבלים כאמור בתקנה 369.
אורות מכונות נגררות [תיקון: תש״ל־3, תשע״ה]
בכפוף לאמור בתקנה 97, לא יגרור אדם בזמן תאורה מכונה נגררת אלא אם כן קבועים בה מאחוריה מצד שמאל מחזירור בצבע אדום או פנס מפיץ אור אדום הנראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים.
אורות רכב מסוג אחר [תיקון: תש״ל־3]
לא יסיע אדם בזמן התאורה רכב מסוג שלא פורש בסימן זה, אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב, הקבוע בצדו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים ומאחור, וכן קבוע מאחוריו בצדו השמאלי מחזירור בצבע אדום.
זרקור, פנס ערפל ופנס לנסיעה אחורנית [תיקון: תש״ל־3, תשל״ג־3, תשנ״א־13]
(א)
לא ישתמש אדם בזרקור בדרך אלא לשם תיקון הרכב או חיפוש מקום.
(ב)
תקנת משנה (א) לא תחול על המשתמש בזרקור ברכב בטחון או ברכב צה״ל, בתפקיד צבאי.
(ג)
לא ישתמש אדם בזרקור אלא כשהרכב אינו נע ואורו אינו מופנה לאורך הדרך או אל מול פני רכב אחר.
(ד)
הותקנו ברכב פנסי ערפל כאמור בתקנות 347 ו־347א מותר להפעילם רק במקרה של ערפל או כשיורד גשם שוטף או שלג.
(ה)
לא ישתמש אדם בפנס לנסיעה אחורנית, אלא בשעת נסיעה אחורנית.
[תיקון: תש״ל־3, תשע״ו־7]
פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, גלגינוע, אופניים ובעלי־חיים
[תיקון: תש״ל־3]
סימן א׳: הולכי רגל
סייג בהליכה [תיקון: תש״ל־3]
(א)
לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוקצה להולכי רגל.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם החוצה כביש.
הליכה בכביש [תיקון: תש״ל־3; תשע״א]
(א)
ההולך בכביש, ילך סמוך לשפתו, מצדו השמאלי כשפניו אל התנועה הבאה לקראתו.
(ב)
כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר חייבים הצועד ראשון והצועד האחרון בקבוצה לצד התנועה לשאת אור נייד או מחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר; האחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שארגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידתה.
(ג)
לא ילך אדם בנתיב רכבת מקומית ולא יחצה אותו, אלא במקום שהותר לכך וסומן בתמרור.
חציית כביש [תיקון: תש״ל־3]
(א)
לא יחצה אדם כביש אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות.
(ב)
אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם.
(ג)
אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת.
(ד)
בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש ולא יתעכב בכביש שלא לצורך.
ירידה ממדרכה [תיקון: תש״ל־3]
לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה.
[תיקון: תשכ״ה־7, תש״ל־3]
(בוטלה).
שהיה בכביש [תיקון: תש״ל־3]
לא יעמוד אדם בכביש בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי.
מעקה בטיחות [תיקון: תש״ל־3, תשס״ה־14]
(א)
הולך רגל לא יחצה כביש במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר.
(ב)
לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל.
הפרעה במדרכה [תיקון: תש״ל־3]
לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה.
תחולה [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ח]
(א)
(ב)
עיוורים [תיקון: תש״ל־3]
לא ילך עיוור בכביש אלא אם הוא מלווה על ידי אדם מבוגר שאינו עיוור או כלב מאולף, או אם הוא מחזיק מקל לבן או נושא באופן בולט סימן שנקבע לכך על ידי המפקח על התעבורה.
חציה במפגש מסילת ברזל [תיקון: תש״ל־3]
(א)
לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות.
(ב)
בנסיבות האמורות בתקנה 56(א) לא יחצה אדם מסילת ברזל ולא יתקדם מעבר למחסום או לגדר שליד המסילה ובאין גדר או מחסום – לא יותר מאשר ששה מטרים לפני פס המסילה הקרוב.
(ג)
לא יעבור אדם דרך מחסום של מפגש, מסביב לו, מעליו או מתחתיו בשעה שהוא סגור או תוך כדי סגירתו.
איסור הליכה במנהרה [תיקון: תשס״ח־4]
לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת־יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כיסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה.
[תיקון: תש״ל־3, תשנ״א, תשס״א־7]
סימן ב׳: אופנוע או תלת־אופנוע
[תיקון: תשנ״א]
(בוטלה).
נסיעה באופנוע [תיקון: תש״ל־3, תשל״ג, תשל״ה־2, תשל״ט, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״א־5, תשנ״א, תשנ״ט־10, תשס״א־7, תשס״ה־4, תשס״ו־9, תשע״ט־5; תשע״א]
(א)
לא ינהג אדם אופנוע או תלת־אופנוע אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו.
(ב)
לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או תלת־אופנוע אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע, או במקום המיועד לכך.
(ב1)
לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מונחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור.
(ג)
לא ינהג אדם אופנוע או תלת־אופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור בפרט 9 לחלק ג׳ לתוספת השנייה ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.
(ד)
הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על נוהג רכב מסוג שהמנהל, מטעמי בטיחות, פטר את הנוהג בו מן החובה לחבוש קסדה בהתקיים התנאים שקבעה בפטור; הרשות תציין את דבר הפטור ברישיון הרכב.
הרכבת אנשים על אופנוע [תיקון: תש״ל־3, תשנ״א־5, תשס״א־5, תשס״ז־4]
(א)
נוהג אופנוע או תלת־אופנוע בדרך, לא ירכיב עליו אדם אחר אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג, כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צדי האופנוע, או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצדי.
(ב)
נוהג אופנוע או תלת־אופנוע בדרך, לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליו, ולא ירכב אדם על אופנוע נהוג בידי אחר אלא אם הוא עשוי כאמור.
(ג)
הובלת חפצים [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10]
לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו או שהם –
(1)
עולים בארכם על 70 ס״מ;
(2)
חורגים מחוץ לחלק הקדמי ביותר או לחלק האחורי ביותר של האופנוע.
נסיעה בצד רכב אחר [תיקון: תש״ל־3]
הרוכב על אופנוע או תלת־אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין.
[תיקון: תשע״ו־7]
סימן ב׳1: גלגינוע
נהיגה בגלגינוע [תיקון: תשע״ו־7, תשע״ט־5, תשע״ט־6]
(א)
לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן מלאו לו 16 שנים; בסימן זה, ”גלגינוע“ – לרבות התקן כאמור בפסקה (2) להגדרה ”קורקינט ממונע“ בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016.
(ב)
לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
(ג)
לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור בתקנה 39טז(3).
כללי נהיגה על גלגינוע [תיקון: תשע״ו־7, תשע״ט־5, תשע״ט־6]
(א)
(נמחקה).
(ב)
לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור בחלק ג׳ בתספת השנייה הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הרכיבה; לקסדה כאמור יוצמד מחזיר אור שיראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך.
(ג)
הנוהג על גלגינוע, לא ירכיב עליו אדם נוסף.
(ד)
מבנה הגלגינוע [תיקון: תשע״ט־6]
(א)
לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור בתווית הסימון כאמור בפרט 1א לחלק ג׳ בתוספת השנייה.
(ב)
לא ישנה אדם את המבנה של גלגינוע, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בו האמור בתווית הסימון האמורה בתקנת משנה (א) ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של גלגינוע – באופן שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה גלגינוע, כולן או חלקן.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ג׳: אופניים ותלת־אופן
רכיבה על אופניים [תיקון: תש״ל־3]
(א)
לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש.
(ב)
לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם.
הרכבת אנשים על אופניים [תיקון: תש״ל־3]
(א)
הרוכב על אופניים לא ירכיב עליהם אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר אלא אם הם עשויים כאמור.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם.
(ג)
מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אדם אחר על אופניים.
הובלת חפצים ונסיעה בצד רכב אחר [תיקון: תש״ל־3]
איסור להתחבר אל רכב אחר ואיסור גרירה [תיקון: תש״ל־3]
(א)
הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע בדרך, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר.
(ב)
לא יגרור אדם באופניים.
ריווח בין אופניים לרכב אחר [תיקון: תש״ל־3]
הרוכב על אופניים ישמור על ריווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא חשש תאונה במקרה של עצירה או מתן אות על ידי הרכב שלפניו.
נסיעה בצד ימין [תיקון: תש״ל־3]
הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות ובמיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון.
רכיבה על אופניים במקומות מסויימים [תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־4, תשע״ד־13, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ו־7]
(א)
לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להוביל אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
(ב)
הוקצה בדרך שביל אופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא בשביל האופניים.
(ג)
לא ירכב אדם על אופניים במנהרה.
(ד)
(נמחקה).
(ה)
על אף האמור בתקנה 128, בדרך שאינה עירונית, שבה שול הדרך פנוי ומיוצב באספלט, ירכב רוכב אופניים בשול, קרוב ככל הניתן לשפתו הימנית.
(ו)
לא ירכב אדם שגילו פחות משתים עשרה שנים על אופניים בדרך שאינה עירונית.
(ז)
לא יעבור רוכב אופניים במעבר חציה ברכיבה אלא במעבר חציה לרוכבי אופניים המסומן בתמרור 812; ואולם מותר להולך רגל להוביל אופניים במעבר חציה לצורך חציית כביש.
רכיבה על אופניים בליווי רכב ליווי [תיקון: תשע״ה]
(א)
לא ירכב אדם על אופניים בדרך שאינה עירונית, בקבוצה המונה עשרה רוכבים לפחות, אלא בליווי רכב כאמור בתקנת משנה (ב).
(ב)
הנוהג ברכב ליווי כאמור בתקנת משנה (א) ינהג מאחורי הרוכב האחרון בקבוצת רוכבי האופניים ובמרחק סביר ממנו ויפעיל את ארבעת מחווני הכיוון ברכב.
ציוד אופניים [תיקון: תש״ל־3, תש״ם־7, תשמ״ג־2, תשנ״א]
לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם מצויידים בכל עת –
(1)
בפעמון;
(2)
במנגנון בלימה יעיל לעצירה;
(3)
במחזיר אור על אחורי האופניים מסוג כאמור בחלק ג׳ בתוספת השניה.
תקינות הציוד [תיקון: תש״ל־3]
הציוד המפורט בתקנה 130 יהיה בכל עת במצב תקין.
אורות אופניים [תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״ט־6, תשע״ט־6]
לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם –
(1)
מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;
(2)
מאיר בהם פנס קבוע המפיץ אור אדום מאחורי האופניים;
(3)
יש מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים.
הולך רגל המסיע אופניים [תיקון: תש״ל־3, תשע״ו־7]
לענין חלק זה, הולך רגל המוביל אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת.
סמכות שוטר [תיקון: תש״ל־3]
מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת הוראות תקנות שהותקנו על פי הפקודה, רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם תוך הפרת הוראה כאמור.
תלת־
אורות תלת־
(א)
בזמן תאורה לא ירכב אדם על תלת־אופן אלא אם נתקיימו הוראות אלה:
(1)
בתלת־אופן שבו הגלגל היחיד נמצא לפנים –
(א)
מאיר בו פנס קבוע מלפנים ומפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;
(ב)
מאירים בו מלפנים באור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות שני פנסים המסמנים את רחבו;
(ג)
מחזירור, בצבע אדום, קבוע בו על הכנף השמאלית מאחור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות;
(2)
בתלת־אופן שבו הגלגל היחיד נמצא מאחור –
(א)
מאירים בו מלפנים שני פנסים כאמור בפסקה (1)(ב);
(ב)
שני מחזירורים, בצבע אדום, קבועים בו מאחור על הכנף האחורית וכן על הארגז מצד שמאל, והם נראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות.
(ב)
מחזירור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור בחלק ג׳ בתוספת השניה.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ד׳: בעלי־חיים
איסור לעזוב בעלי־
(א)
אדם שבידו ההשגחה על בעל־חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו.
(ב)
לא ישאיר אדם בעל־חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך.
הולכת בעלי־
(א)
לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה.
(ב)
המוליך בעל־חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצדו הימני הקיצוני אם יש לכביש מדרכה, או בשוליים הימניים של הדרך – אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי־חיים, פרט לאמור בתקנת משנה (א).
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב) מותר לשוטר הרוכב על בעל־חיים לנהוג אותו או להוליכו בצדו השמאלי של הכביש.
(ד)
לא יוליך אדם בעל־חיים במנהרה ולא יחצה עמו את הכביש העובר בה.
הולכת גמלים [תיקון: תש״ל־3]
לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא כשהם קשורים זה לזה בטור ערפי ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים.
איסור רכיבה והולכת בעל־
מי שלא מלאו לו 12 שנה לא יוליך בעל־חיים בדרך ולא ירכב עליו, ולא ימסור אדם את ההשגחה על בעל־חיים בדרך למי שלא מלאו לו 12 שנה.
רכיבה על בעל־
בהתקרב רכב מנועי אל בעל־חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו כל אשר לאל ידו כדי לפנות את הדרך לרכב המנועי.
סימון בזמן התאורה [תיקון: תש״ל־3]
(א)
המוליך בעל־חיים בודד או הרוכב עליו בדרך, ישא בזמן התאורה בצדו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר, הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים מלפניו ומאחוריו.
(ב)
לא יוליך אדם ולא ירשה לאחר להוליך עדר בדרך בזמן התאורה, אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור לבן או צהוב בהיר ואחד נושא בקצה האחורי של העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור אדום והאורות נראים לעוברי דרך ממרחק סביר.
142א.
הולכת בעלי חיים [תיקון: תשע״א]
לא יוליך אדם בעל חיים בנתיב רכבת מקומית ולא יחצה אותו כשהוא מוליך בעל חיים, אלא במקום שהותר לכך וסומן בתמרור כאמור בתקנה 109(ג).
[תיקון: תשע״ה]
סימן ד׳1: עגלה
תנועת עגלה [תיקון: תשע״ה]
(א)
לא ינהג אדם בעגלה אלא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם לנהוג בעגלה בתחומי רשות מקומית במקום שהתירה לו בכתב רשות התימרור המקומית, בהתייעצות עם קצין משטרה ובלבד שהנהיגה היא למטרות נופש ופנאי.
(ג)
האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יגרע מהאמור בהוראות כל דין.
[תיקון: תש״ל־3]
סימן ה׳: עגלת־יד
התחולה על עגלת־
(א)
הוראות תקנות 21 עד 23, 25 עד 28, 31, 33 עד 48, 58, 60, 64 עד 68, 85 עד 89, 144, 145, 153 ו־154 יחולו על אדם המסיע עגלת־יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו רכב מנועי, זולת אם ניתנה לגביו במפורש הוראה אחרת בחלק זה.
(ב)
לא יעמיד אדם עגלת־יד במקום שאסור לכלי רכב לעצור, לעמוד או לחנות בו לפי פקודת התעבורה או תקנות, חוקי עזר או הוראות שניתנו על פיה.
(ג)
לא יסיע אדם בעגלת־יד אדם אחר.
(ד)
המסיע עגלת־יד בדרך יציית להוראות התמרורים כאילו היה נוהג רכב שאיננו רכב מנועי, והוא כשאין הוראה אחרת בחלק זה.
(ה)
(בוטלה).
(ו)
מותר להסיע על מדרכה עגלת־יד שרחבה אינו עולה על 100 ס״מ אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
(ז)
(בוטלה).
(ח)
(בוטלה).
[תיקון: תש״ל־3]
פרק רביעי: תאונות
תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף [תיקון: תש״ל־3, תשל״ב־4, תשל״ז־6, תשמ״ד־2, תשס״א־7, תשע״ט־11; תשע״א]
(א)
נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה:
(1)
יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר;
(2)
בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד –
(א)
ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע;
(ב)
יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו;
(ג)
יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש;
(ד)
ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים;
(ה)
במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא.
(3)
ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג, לפי דרישתם, את תעודת הביטוח ואת אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט בתקנה 9(א)(1) וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם; נוסף על פרטים אלה ימסור הנוהג ברכבת המקומית לנזכרים בפסקה זו גם את מספרי הקרונות של הרכבת המקומית ואת שם בעל היתר ההפעלה והמפעיל מטעמו של בעל ההיתר, שמטעמם הוא נוהג ברכבת המקומית;
(4)
יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את –
(א)
שמו ומענו;
(ב)
מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו – גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול;
(5)
(נמחקה).
(ב)
לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו.
תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר [תיקון: תש״ל־3, תשע״ט־11; תשע״א]
(א)
נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג, לפי דרישתם, אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט בתקנה 9(א)(1) ואת תעודת הביטוח וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם; נוסף על פרטים אלה, ימסור הנוהג ברכבת המקומית לנזכרים בתקנת משנה זו גם את מספרי הקרונות של הרכבת המקומית ואת שם בעל היתר ההפעלה והמפעיל מטעמו של בעל ההיתר, שמטעמם הוא נוהג ברכבת המקומית.
(ב)
אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו אחר האמור בתקנת משנה (א).
(ג)
היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום –
(1)
ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א);
(2)
יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.
חובת עזרה מצד נוהגי כלי רכב [תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשס״א־7]
נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם לתקנה 144(א)(2).
הודעת שוטר ודו״ח בוחן תנועה [תיקון: תשמ״א־5]
הודעת שוטר ודו״ח בוחן תנועה לענין סעיף 27 לפקודה, יהיו לפי טפסים שבתוספת החמישית או בנוסח דומה להם; טופס כאמור יכול שיהיה חלק מטופס אחר או בנפרד.
[תיקון: תש״ל־3]
פרק חמישי: הוראות שונות
איסור השימוש בתמרורים והצבתם [תיקון: תש״ל־3]
(א)
אין להשתמש למטרות תימרור אלא בתמרורים שנקבעו לפי תקנה 16.
(ב)
לא יציב אדם ולא יסמן על פני דרך או בקרבתה תמרור או כל סימן, אות או ציון הדומים לתמרור, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.
איסור פגיעה בתמרור [תיקון: תש״ל־3]
לא יפגע אדם בתמרור או באבזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו.
[תיקון: תשל״ז־6, תשס״א־7]
(בוטלה).
איסור שימוש בתמרור לתעמולה [תיקון: תש״ל־3, תשמ״ח]
לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד ובין בצירוף עם כל ציור או סימן אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי רשות התימרור המרכזית.
רכב שעשועים [תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תשנ״ז־9]
(א)
לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש, אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם לתקנה 31.
(ב)
שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים, בכביש או בדרך שלא יוחדו למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור ורשאי הוא בעצמו או בעזרת אחר להרחיק רכב שעשועים מכביש או מדרך כאמור ולהביאו לתחנת משטרה קרובה.
(ג)
(בוטלה).
שימוש בדרך שלא כדין [תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4]
(א)
לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה או להפריע את התנועה החפשית.
(ב)
עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין, חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מיד אחרי שנסתיים הצורך במעשה.
(ג)
לא יתקין אדם, לא יציב ולא ירשה לאחר להתקין או להציב לרוחב דרך אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת, כבל, חוט ברזל או מחסום אחר כיוצא באלה.
(ד)
הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרים, למפעלים, למגרשי חנייה ובכניסה למקומות אחרים מאושרים בידי רשות תימרור מרכזית ולא יחולו על מקומות עבודה ודרכים בשלבי עבודה כאמור בתקנה 167.
הנחת דבר בדרך סילוקו וסימונו [תיקון: תש״ל־3, תשל״ט, תשמ״ג, תשס״ח־4]
(א)
לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה, כל דבר העלול לסכן, להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבם, או לפגוע בהם באופן אחר, ואם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך נמצא על פני הדרך, יסלק אותו מיד מעל פני הדרך.
(ב)
מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א) ואין אפשרות סבירה לסלקו מיד, יסמן אותו כאמור בתקנת משנה (א).
(ב1)
בתקנות משנה (א) ו־(ב), ”הנחה“ – לרבות שפיכה.
(ג)
המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או שנשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך.
(ד)
הממונה על תיקון דרך יגדור ויסמן באופן שהורתה רשות התימרור את מקום העבודה ואת החמרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערמות; הגידור והסימון כאמור יהיו בהתאם להנחיות שנתנה רשות התימרור.
נזק לדרך והפרעת התנועה [תיקון: תש״ל־3; תשע״א]
(א)
לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו או ממטענו, אבזריו או ציודו גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו ובין בשל אחזקתו הלקויה, אלא לפי היתר מאת קצין משטרה.
(ב)
(אינה חלה).
תיקון רכב בדרך [תיקון: תש״ל־3]
(א)
לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי.
(ב)
נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול, ובלבד שלא ייגרמו על ידי כך מטרד או אי־נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי ושהרכב יישאר באותו מקום אך לזמן הדרוש לתיקונו ולא למעלה מעשרים וארבע שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל עם מוסך או בית מלאכה לתיקון רכב.
(ג)
אדם המתקן רכב או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון.
הפרשת חמרים [תיקון: תש״ל־3]
לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן או חומר דלק במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכל רכב מסוג זה או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך או לפגוע בבטיחות.
חפץ נשרך [תיקון: תש״ל־3]
לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכב מטעמי בטיחות והיא קבועה מתחתיו ונשרכת מאחוריו.
רעש לא רגיל [תיקון: תש״ל־3]
(א)
לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו או בסידורו הפגום של מטען שעליו.
(ב)
לא יגרום אדם על ידי רכב לרעש בדרך עירונית אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה.
איסור אימונים, התעמלות ומשחקים בדרך [תיקון: תש״ל־3]
(א)
לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים בתחרויות ספורט, במירוצי אופניים וכדומה, אלא אם ניתן לו, או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה עמה, היתר לכך על ידי קצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על צבא־הגנה לישראל ועל משטרת ישראל.
נסיעה בירידה [תיקון: תש״ל־3]
(א)
לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה אלא כשאחד מהילוכיו מחובר ומופעל.
(ב)
הוצב בדרך תמרור המזהיר על ירידה מסוכנת לא ינהג אדם רכב מנועי באותה ירידה אלא בהילוך נמוך מתאים לפי סוג הרכב ובהתחשב במידת השיפוע ואורך הירידה.
(ג)
הותקנו ברכב מנגנונים מיוחדים להאטת מהירות הנסיעה בירידה, על נוהג הרכב להפעילם שעה שהוא נוהג בירידה כאמור בתקנת משנה (ב).
מילוי דלק [תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־8]
לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי ולא יסיר את מכסה פתח המיכל, והנוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המיכל או להסיר את מכסה פתח המיכל –
(1)
כל עוד המנוע פועל;
(2)
כל עוד הרכב נמצא בקרבת אש, עשן או אדם מעשן;
(3)
אם הרכב הוא אוטובוס, או רכב המוביל יותר מ־11 אנשים – כל עוד יש בו נוסעים.
הפצת מודעות והשלכת חפצים [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תש״ם־3]
(א)
לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב.
(ב)
לא ישליך אדם חבילה, צרור, אשפה, פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב.
אחריות בעל הרכב [תיקון: תש״ל־3]
(א)
בעל הרכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי הפקודה.
(ב)
כל מקום שהוראות חלק זה מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה.
חובת הורים ואפוטרופסים [תיקון: תש״ל־3]
הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות חלק זה.
הסעה בכוח הגוף [תיקון: תש״ל־3]
לענין חלק זה, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב.
שמירת לוחיות זיהוי [תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4; תשע״א]
(א)
לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות הזיהוי שעליו הן במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שניתן להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אוויר נאה –
(1)
ברכב בעל 4 גלגלים או יותר – ממרחק של 40 מטר לפחות;
(2)
ברכב אחר – ממרחק של 20 מטר לפחות.
(ב)
לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על ידי המנהל.
דרך הצילום במצלמה [תיקון: תשל״ז־6, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשנ״ז־9, תשס״ג־4]
(א)
צילום לענין סעיף 27א לפקודה ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים.
(ב)
במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות הפקודה או תקנות שלפיה (להלן – הרכב המצולם).
(ג)
בצילום של המצלמה יופיעו –
(1)
מספר הרישום של הרכב המצולם;
(2)
תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דיגיטלי;
(3)
מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום;
(4)
הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב;
(5)
מהירות הנסיעה של הרכב המצולם;
(6)
מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב;
(7)
האותות – אדום או אדום עם צהוב – שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון.
תחולת התקנות על העוסקים בתיקון דרך [תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4, תשל״ח־4]
הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על אנשים או על רכב או על ציוד בשעה שהם עוסקים בפועל בתיקון דרך או בשיפורה או בטיפול באבזרי הדרך, ובמקום העבודה בלבד ובתנאי שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה:
[תיקון: תשל״ה־2, תשל״ה־3, תש״ם־3, תשנ״א־8]
(בוטלה).
שעות נהיגה [תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־8, תשע״ג]
(א)
הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק״ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג –
(1)
לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות;
(2)
לא ינהג בו יותר מ־12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ־68 שעות בכל תקופה של 7 ימים;
(3)
יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו;
(4)
לא ינהג יותר מ־9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו־30 דקות רצופות;
(5)
יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו – יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ־52; הוראות פסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק״ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל.
(ב)
מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו.
(ג)
בתקנה זו, ”נהיגה“ – נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי פסקאות (3) ו־(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין.
(ד)
הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה״ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודת הצבא.
שעות נהיגה בין־
(החל ממועד שפרסם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ברשומות כי מדינת ישראל אישררה את האמנה כהגדרתה בתקנת משנה (א)):
(א)
בתקנה זו –
”האמנה“ – האמנה בדבר עבודת צוות נהגים בכלי רכב העוסקים בנהיגה בינלאומית משנת 2006 של ארגון האומות המאוחדות (האו״ם) שניתן לעיין בה באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – https://www.gov.il/
”הפסקה“ – פרק זמן במהלך שעות העבודה שאינו זמן נהיגה, ובו הנהג אינו מבצע פעולת נהיגה ברכב או כל פעולה אחרת לצורכי עבודה, ומשמש את הנהג לצורך התרעננות;
”זמן נהיגה“ – פרק הזמן במהלך שעות העבודה שבו הנוהג ברכב מבצע פעולת נהיגה ברכב;
”מנוחה“ – פרק זמן שאינו במהלך שעות העבודה;
”מנוחה יומית“ – מנוחה יומית מלאה או מנוחה יומית מופחתת, שאינה מנוחה שבועית;
”מנוחה יומית מופחתת“ – מנוחה של 9 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ־11 שעות רצופות;
”מנוחה יומית מלאה“ – מנוחה שהיא אחת מאלה:
(1)
מנוחה של 11 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת;
(2)
מנוחה בשתי פעימות – הראשונה של 3 שעות רצופות לפחות והשנייה של 9 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת;
”מנוחה שבועית“ – מנוחה שבועית מלאה או מנוחה שבועית מופחתת, שאינה מנוחה יומית;
”מנוחה שבועית מופחתת“ – מנוחה של 24 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ־45 שעות רצופות, שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת;
”מנוחה שבועית מלאה“ – מנוחה של 45 שעות רצופות לפחות, שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת;
”נהיגה בין־לאומית“ – נהיגה לצורך עיסוקו של הנוהג ברכב מנועי, שבמהלכה חוצה הנוהג באמצעות כלי הרכב גבול יבשתי אחד לפחות, בין מדינות, למעט נהיגה כאמור ברכב מנועי המפורט בתקנת משנה (יא)(4);
”פעולת נהיגה ברכב“ – אחת מהפעולות המפורטות להלן הנעשית במסגרת עיסוקו:
(1)
נהיגה בפועל ברכב;
(2)
טיפול ברכב או במטען המובל על הרכב ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור;
(3)
טיפול בנוסעי הרכב;
”שבוע“ – פרק הזמן שבין 00:00 ביום שני ל־23:59 ביום ראשון.
(ב)
הנוהג נהיגה בין־לאומית לא יחרוג מפרקי זמן הנהיגה המפורטים להלן:
(1)
9 שעות מתוך 24 שעות רצופות; פרק זמן זה ניתן להארכה ל־10 שעות סך הכול, לכל היותר, ולא יותר מפעמיים בשבוע עבודה;
(2)
56 שעות סך הכול, בכל פרק זמן של 7 ימים רצופים;
(3)
90 שעות סך הכול, בכל פרק זמן של 14 ימים רצופים.
(ג)
זמן הנהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1), לא יתחיל אלא לאחר שהנוהג נהיגה בין־לאומית סיים מנוחה יומית.
(ד)
בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), בכל פרק זמן של 7 ימים, הנוהג בנהיגה בין־לאומית לא יבצע מנוחה יומית מופחתת יותר משלוש פעמים.
(ה)
בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים, הנוהג בנהיגה בין־לאומית יבצע שתי מנוחות שבועיות מלאות.
(ו)
על אף האמור בתקנת משנה (ה) ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים יכול נוהג בנהיגה בין־לאומית להיות במנוחה שבועית רגילה אחת ומנוחה שבועית מופחתת אחת, ובלבד שישלים את המנוחה השבועית המופחתת לסך כולל של 45 שעות ברציפות, לפחות בתוך 14 ימים מתום השבוע שבו בוצעה המנוחה.
(ז)
(1)
הנוהג בנהיגה בין־לאומית המסיע נוסעים בשכר בהסעה בודדת, יכול לדחות את המנוחה השבועית לפרק זמן של 12 ימים לכל היותר מתום המנוחה השבועית המלאה הקודמת, בתנאי שבסוף 12 ימים אלה יקבל את אחד מאלה:
(א)
שתי מנוחות של 45 שעות רצופות לפחות;
(ב)
שתי מנוחות בתקופת 12 הימים כאמור והן מנוחה של 45 שעות רצופות ומנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות, ובלבד שיושלמו במנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות בתוך שבועיים מתום תקופת 12 הימים כאמור.
(2)
האמור בתקנת משנה זו יחול על נוהג בנהיגה בין־לאומית שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
(א)
הוא יצא להפסקה כאמור בתקנת משנה (ח) לאחר נהיגה של 3 שעות או במהלך הנהיגה בין השעות 22:00 ו־06:00, וצוות לו נהג אחד נוסף לפחות;
(ב)
הוא מסיע נוסעים בשכר בשירות הסעה המתבצע במשך 24 שעות רצופות לפחות במדינה שהיא צד לאמנה או במדינה אחרת שלא בה התחיל השירות; לעניין זה, ”שירות הסעה“ – שירות שבו כלי הרכב עומד לרשות קבוצת נוסעים מסוימת שאינה משתנה במהלך הנסיעה;
(ג)
הוא נוהג ברכב הסעות שמותקן בו טכוגרף דיגיטלי כאמור בתקנה 364ד והמצויד בציוד הקלטה כמפורט בתוספת 1B לנספח לאמנה.
(ח)
הנוהג בנהיגה בין־לאומית יצא להפסקה לפי אחד מאלה:
(1)
לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 45 דקות רצופות לפחות, וזאת אלא אם כן התחיל פרק זמן מנוחה;
(2)
לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 15 דקות רצופות לפחות, ולאחר מכן הפסקה נוספת למשך 30 דקות רצופות נוספות לפחות בזמן הנהיגה שנותר או מיד עם סיומו.
(ט)
נוהג בנהיגה בין־לאומית החורג מהאמור בתקנה ינהג כלהלן:
(1)
יציין את הסיבה לחריגה ביומן הנסיעות כמשמעותו בתקנה 364ד, ובכלי רכב שבו טכוגרף דיגיטלי כהגדרתו בתקנה 364ד(ה), יציין את הסיבה לחריגה באופן האמור או על תדפיס של המידע המופק מהטכוגרף הדיגיטלי;
(2)
יבצע את האמור בפסקה (1) בלא דיחוי בהגיעו למקום עצירה מתאים;
(3)
אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנות משנה (א) עד (ח) ו־(י) עד (יב) לעניין משך הנהיגה המרבי המותר.
(י)
מי שבידו השליטה על סידורי הנסיעה של רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנה זו או של הנוהג ברכב מנועי כאמור, לא יאפשר נהיגה ברכב אלא בהתאם לאמור בתקנה זו.
(יא)
האמור בתקנת משנה זו לא יחול על אחד או יותר מאלה:
(1)
רכב מסוג M שבו עד שמונה מושבים נוסף על מושב הנהג, רכב מסוג L ואופניים;
(2)
רכב מסוג N אשר משקלו הכולל המותר אינו עולה על 3.5 טון;
(3)
רכב מנועי המשמש להסעת נוסעים בשכר, הנוסע במסלול קבוע שאורכו שאינו עולה על 50 ק״מ הכולל נקודות עצירה שנקבעו מראש;
(4)
רכב מנועי שמהירותו המרבית 30 קמ״ש;
(5)
רכב ביטחון וכל רכב המשמש לסיוע הומניטרי;
(6)
כלי רכב מנועי שפעילותו מקיימת את אחת המטרות המפורטות בתקנה 293(א)(1) עד (6), למעט פסקה (5א) שבה;
(7)
כלי רכב מנועי המשמש להובלה שאינה מסחרית של מטען שמשקלו אינו עולה על 7.5 טון;
(8)
כלי רכב מנועי שגורם מוסמך לכך על פי כל דין קבע שהוא בעל ערך היסטורי, שאינו לשימוש מסחרי להובלת אנשים או מטען.
(יב)
בעל רכב המבצע נהיגה בין־לאומית לפי תקנה זו חייב בהתקנת טכוגרף דיגיטלי בכלי הרכב, ויחולו לגבי כלי הרכב, בעליו ונהגו הוראות תקנה 364ד.
איסור שימוש באזניות בדרך [תיקון: תש״ל־4, תשמ״ב־2]
לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי.
[תיקון: תשמ״ב־3]
פרק שישי: בדיקת שכרות
הגדרות [תיקון: תשמ״ב־3, תש״ע־3]
בפרק זה –
”אלכוהול“ – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;
”בדיקת נשיפה“ – בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;
”בדיקת מעבדה“ – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;
”המידה הקבועה“ – (נמחקה);
”נבדק“ – אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות פרק זה;
”ריכוז אלכוהול בגוף“ – ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;
(2)
50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.
איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה [תיקון: תשמ״ב־3]
(א)
לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.
(ב)
בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.
(ג)
לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.
בדיקת שכרות [תיקון: תשמ״ב־3]
(א)
היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן.
(ב)
בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו או במקום אחר שקבע השוטר.
(ג)
בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה.
בדיקת נשיפה [תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ד־5]
(א)
היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.
(ב)
הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו־64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות).
(ג)
(בוטלה).
(ד)
(בוטלה).
בדיקת דם [תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ד־5]
(א)
(בוטלה).
(ב)
שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.
(ג)
נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.
סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה [תיקון: תשמ״ב־3; תשע״א]
(א)
סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו – מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.
(ב)
שוטר שמונה להיות מנהל לענין סעיף 52 לפקודה, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.
אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה [תיקון: תשמ״ב־3]
(א)
הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:
(1)
בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב־100 מיליליטר של דם;
(2)
בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל־50 עד 100 מיליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.
(ב)
תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של הנבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.
אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה [תיקון: תשמ״ב־3]
בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:
(1)
איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;
(2)
דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;
(3)
כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;
(4)
הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;
(5)
תוצאת בדיקת דם חופשי מאלכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;
(6)
מקדם השונות (coefficient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;
(7)
המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
תעודות [תיקון: תשמ״ב־3]
(א)
תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו״ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו״ח מפרט את תוצאות הבדיקה מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי סעיף 27 לפקודה.
(ב)
תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
[תיקון: תשע״א]
חלק ג׳: נהגים (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
פרק ראשון: פרשנות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק שני: רישוי נהגים (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
סימן א׳: בקשה לרשיון נהיגה (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן א׳1: תכנית הליווי (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ב׳: רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ג׳: בדיקות רפואיות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ד׳: בחינות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ה׳: הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ו׳: המרת רישיון נהיגה (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ז׳: אגרות רשיון נהיגה (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק שלישי: הוראה והדרכה בנהיגה (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
סימן א׳: תלמיד נהיגה (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ב׳: בתי ספר לנהיגה (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ג׳: מורים מוסמכים (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ד׳: מנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ה׳: הוראות כלליות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ו׳: הדרכה (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ז׳: (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ח׳: (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
חלק ד׳: כלי רכב (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
פרק ראשון: הוראות כלליות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
סימן א׳: פרשנות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ב׳: כללי (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק שני: רישום ורישוי רכב מנועי (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
סימן א׳: רשיון רכב (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן א׳1: דלק, רעש, זיהום אויר והפרעות קשר לרכב (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ב׳: שינויים ברישום רכב (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ג׳: רשיון סחר (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ד׳: סימני זיהוי לרכב (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק שלישי: מבנה הרכב (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
סימן א׳: מצב הרכב והפיקוח על תקינותו (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ב׳: מידות רכב ומשקלו (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ג׳: מנוע, מערכות הדלק והפליטה (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ד׳: מערכת ההילוכים, מערכת ההיגוי, הגלגלים והקפיצים (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ה׳: בלמים (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ו׳: מערכת האורות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ז׳: המרכב (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ח׳: מיתקנים נוספים ואביזרים (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ט׳: ציוד מיוחד (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן י׳: מיתקנים וציוד ברכב מחובר וברכב מורכב (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן י״א: שינויים במבנה רכב (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן י״ב: סימון רכב למטרות בטיחות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
חלק ה׳: אוטובוסים (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
פרק ראשון: פרשנות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק שני: רישוי שירותי אוטובוסים (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק שלישי: חובות בעל רשיון (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק רביעי: חובות הנהג ועובדי השירות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק חמישי: התנהגות הנוסע וחובותיו (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק ששי: הגבלות על הסעת נוסעים ועל הובלת מטען באוטובוס (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק שביעי: הוראות מיוחדות בדבר מבנה האוטובוסים וציודם (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
חלק ו׳: מוניות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
פרק ראשון: כללי (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
סימן א׳: הגדרות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ב׳: הוראות כלליות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק שני: רישוי שירותי מוניות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
סימן א׳: רשיון הסעה (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ב׳: רשיון לקו שירות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
סימן ג׳: היתר להעברת רשיון (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק שלישי: חובות בעל רשיון ונהג מונית (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק רביעי: התנהגות הנוסע וחובותיו (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק חמישי: מונים (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק ששי: הסדרים לגבי נמל התעופה בן־גוריון (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק שביעי: מתן רשיון להפעלת מונית (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
פרק שמיני: מתן רשיון להפעלת מונית (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
חלק ז׳: שיטת הניקוד בעבירות תעבורה (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תש״ם־3]
חלק ח׳: המצאת רשיונות לאחר פסילה
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
פסילה על פי צו קצין משטרה [תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3; תשע״א]
(א)
נפסל בעל רשיון נהיגה מהחזיק ברשיונו בצו של קצין משטרה לפי סעיף 47 לפקודה, כפי שהוחל לפי סעיף 46ג(א) לפקודת מסילות הברזל, ימציא בעל הרשיון את רשיונו, מיד לאחר מסירת הצו לידיו, לקצין המשטרה שחתם על הצו או לשוטר שמסר אותו לידיו.
(ב)
קצין המשטרה יודיע לרשות הרישוי על הפסילה ועל תקופת הפסילה.
(ג)
קצין משטרה יחזיר את רשיון הנהיגה שנפסל כאמור לבעלו לאחר תום התקופה שנקבעה בצו או במועד שקבע בית המשפט אם בוטלה הפסילה לפי סעיפים 48 או 49 לפקודה, כפי שהוחלו לפי סעיף 46ג(א) לפקודת מסילות הברזל.
פסילה על ידי בית המשפט [תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ה, תשמ״ז, תשס״ג־4]
(א)
נפסל בעל רשיון נהיגה על ידי בית משפט מהחזיק ברשיונו, ימציא בעל הרשיון את רשיון הנהיגה שלו לאותו בית המשפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה; אם שוכנע בית המשפט שהרשיון אינו בידי בעלו אותה שעה ימציאו בעל הרשיון, תוך התקופה שקבע בית המשפט, לאחר שניתנה ערבות להמצאת הרשיון ובתנאים שקבע בית המשפט.
(ב)
מזכיר בית המשפט שהומצא לו רישיון נהיגה שבעליו נפסל מהחזיק בו, יודיע לרשות הרישוי פרטים על הפסילה או על עונש המאסר שהוטל, ואת מספר התיק של בית המשפט.
(ג)
ביטל או שינה בית המשפט את ההרשעה, הפסילה או העונש האחר שהוטלו על בעל רשיון נהיגה, יודיע מזכיר בית המשפט לרשות הרישוי על השינוי או על הביטול.
רשיון שפקע תוקפו, שהומצא לרשות או שאבד [תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3, תשס״ג־4, תשע״א־7; תשע״א]
(א)
הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור בחלק זה אף אם רשיונו אינו בר־תוקף אותה שעה.
(ב)
הוכח על פי תצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה או לקצין משטרה, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור בחלק זה אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה.
(ג)
מצא בעל הרשיון את הרשיון שאבד ימציאו מיד לבית המשפט או לקצין משטרה.
(ד)
(בוטלה).
(ה)
משלוח הודעות לרשות הרישוי [תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3]
הודעות שנשלחות לפי חלק זה על ידי בית משפט או על ידי קצין משטרה לרשות הרישוי יכול שייעשו בדרך של מידע הניתן באמצעי איחסון מגנטי.
[תיקון: תש״ם־3]
(בוטלה).
[תיקון: תש״ם־3]
(בוטלה).
[תיקון: תש״ם־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשע״א]
חלק ט׳: תנועה בין־לאומית (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
חלק ט׳1: תנועה מהאזור (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
חלק י׳: סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
חלק י״א: רשות פיקוח (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
חלק י״ב: הוראות שונות (אינו חל)
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
(אינה חלה).
[תיקון: תשע״א]
תוספת ראשונה (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת שניה (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת שלישית (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת רביעית (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת חמישית (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת שישית (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת שביעית (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת שמינית (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת תשיעית (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת עשירית (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת אחת עשרה (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת שתים עשרה (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת שלוש עשרה (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת ארבע עשרה (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת ארבע עשרה א׳ (אינה חלה)
[תיקון: תשע״א]
תוספת חמש עשרה (אינה חלה)
ט״ז בניסן תשכ״א (2 באפריל 1961)
- יצחק בן אהרן
שר התחבורה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.