חוק המוסד העליון ללשון העברית

חוק המוסד העליון ללשון העברית מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי״ג–1953


הקמת המוסד ומושבו
(א)
מוקם בזה מוסד עליון למדע הלשון העברית; המוסד הוא אקדמיה ללשון ושמו ייקבע על ידיו.
(ב)
מושב המוסד הוא בירושלים.
תפקיד המוסד
תפקיד המוסד הוא לכוון את התפתחות הלשון העברית על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה.
המוסד גוף מואגד
המוסד הוא גוף מואגד. הוא רשאי להתקשר בחוזים, לרכוש נכסים, להחזיק בהם ולהעבירם, לתבוע ולהיתבע, ולעשות כל פעולה למילוי תפקידיו.
הרכב המוסד [תיקון: תשכ״ט]
(א)
מספר חברי המוסד יהיה לא פחות מחמישה עשר ולא יותר מעשרים ושלושה, חברים בני שבעים וחמש ומעלה לא יבואו במנין זה, לא יותר מעשרים וחמישה אחוז מחבריו יכולים להיות תושבי חוץ.
(ב)
לשם מינוי חמישה עשר החברים הראשונים של המוסד, ולשם כך בלבד, יתמנה חבר מינויים אשר ארבעה מחבריו יתמנו על ידי הממשלה, חמישה על ידי ועד הלשון העברית ושנים על ידי ההסתדרות הציונית העולמית. לאחר מינוי חמישה עשר החברים הראשונים על ידי החבר האמור, ימנה המוסד בעצמו את חבריו. הודעה על הרכב המוסד ועל כל מינוי נוסף של חברים תפורסם ברשומות.
(ג)
כתום שנה אחת למינוי חמישה עשר החברים הראשונים, ואחרי כן מדי שנה בשנה, ימנה המוסד לא יותר משני חברים נוספים עד שיגיע מספר החברים לעשרים ושלושה; כן ימנה המוסד חבר חדש כל אימת שיתפנה מקומו של חבר מכל סיבה שהיא.
(ד)
חברי המוסד מתמנים לכל ימי חייהם, אך רשאי המוסד לראות מקומו של חבר כמקום שנתפנה ולמנות אחר במקומו או למנות לו ממלא מקום זמני, אם החבר לא השתתף בישיבות המוסד שנה תמימה, או אם ידוע מראש שלא יוכל להשתתף כן, או אם נידון על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון, או אם החבר בעצמו ביקש זאת.
(ה)
תקפו של דיון במוסד לא ייפגע מחמת שנתפנה בו מקומו של חבר מחבריו, או מחמת פגם שחל במינויו.
חברי כבוד [תיקון: תשכ״ג]
(א)
המוסד רשאי למנות חברי כבוד, מבין חבריו ומבין שאינם חבריו, ובלבד שמספרם לא יעלה על מספר חברי המוסד באותה שעה.
(ב)
נתמנה חבר המוסד לחבר כבוד, רשאי המוסד למנות חבר אחר למילוי המקום שנתפנה.
חברים – יועצים
המוסד רשאי למנות חברים־יועצים, ובלבד שמספרם לא יעלה על מספר חברי המוסד.
מינהלה
עניני המוסד יתנהלו על ידי מינהלה שתיבחר על ידי חברי המוסד.
תקנון [תיקון: תשכ״ג, תשל״ח]
המוסד יתקין תקנון ובו ייקבעו, בין היתר –
(1)
הכללים שלפיהם ימנה המוסד את חבריו ואת חברי הכבוד;
(2)
סדרי העבודה של המוסד וועדותיו;
(3)
הכללים שלפיהם יתמנו חברים־יועצים למוסד ותפקידיהם;
(4)
הרכבם, אופן הקמתם, תפקידם וסדרי עבודתם של המינהלה ומוסדותיו האחרים של המוסד;
(5)
הוראות בדבר המשק והנהלת הכספים.
אישור ופרסום ברשומות
תקנון המוסד וכל שינוי או תיקון בו טעונים אישור של שר החינוך והתרבות ויפורסמו ברשומות.
החלטות המוסד
המוסד יפרסם לא פחות מפעמיים בשנה את החלטותיו בעניני הלשון העברית.
החלטות שפורסמו ברשומות
החלטות המוסד בעניני דקדוק, כתיב, מינוח, או תעתיק שנתפרסמו ברשומות על ידי שר החינוך והתרבות, יחולו על מוסדות החינוך והמדע, על הממשלה, מחלקותיה ומוסדותיה ועל הרשויות המקומיות.
תקציב המוסד [תיקון: תשל״ח]
הוצאות המוסד יכוסו מאוצר המדינה ויהיו כלולות בתקציב המדינה.
הצעת תקציב [תיקון: תשל״ח]
מינהלת המוסד תכין, לתאריך שקבע שר החינוך והתרבות, הצעת תקציב שנתי למוסד, ותגיש אותה לאישור הממשלה באמצעות שר החינוך והתרבות.
ביקורת מבקר המדינה [תיקון: תשל״ח]
המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה בהתאם לסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב].
פטור ממסים [תיקון: תש״ע]
(א)
לעניין פקודת מס הכנסה, ייחשב המוסד כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודה האמורה, ולעניין חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961, ייחשב המוסד כמוסד ציבורי לפי סעיף 39(6) לחוק האמור, וכל נכסי המוסד יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר, המשתלמים לרשות מקומית.
(ב)
פטור לפי סעיף זה מאגרה, מארנונה או מתשלום חובה אחר המשתלמים לרשות מקומית לא יחול על נכסים המשמשים למטרות מסחריות.
הוראת מעבר
ביום תחילת תקפו של תקנון המוסד יעברו למוסד כל הזכויות, הנכסים וההתחייבויות של ועד הלשון העברית, וועד הלשון העברית יחדל.
ביצוע
שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה.


נתקבל בכנסת ביום ט״ז באלול תשי״ג (27 באוגוסט 1953).
  • משה שרת
    שר החוץ
    ממלא מקום ראש הממשלה
  • בן־ציון דינור
    שר החינוך והתרבות
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.