תפארת ישראל על תרומות ט

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכיןעריכה

משנה אעריכה

הזורע תרומה שוגג יופך:    מותר לו להפוך במחרישה לעקור השרשים כדי לזרוע במקומו חולין:

ומזיד יקיים:    משום קנסא והגדולין תרומה [וט"ס יש בירושלמי וכ"מ בה' שנות אלי']:

ובפשתן מזיד יופך:    אפי' הביא שליש חייב להפכן דמדעיקר זריעתן לקסמין חיישי' שמא יכשל להנות מקסמין דסבור דהזרע לבד תרומה ואע"ג דבכל טבל הקשין מותרים הכא שאני דהזרע תרומה היה. מיהו לרמב"ם [פי"א מתרומה ה"כ] גם זה קנס' שלא יתכוון ויזרע להנות מהקשין:

משנה בעריכה

אמר לו ר' עקיבא אם כן לא ילקטו אלא טהורים:    דלמא אכלי לה בטה"ג ולר"ט כהן זהיר בטומאה. מיהו לנגיעה כ"ע לא חיישינן דהרי לא הוכשרו דהרי הטל הוא א' מז' משקין המכשירין. והרי לא מעצר כרפ"ק דתענית ואי ס"ד דיש הכשר במחובר למה כתב רחמנא וכי יותן מים על זרע והרי הכל מוכשר. ורק שיחמץ דבר משכח"ל במחובר [כפסחים ל"ג א'] ואפ"ה יאכלו ישראל מצה בפסח דכל אגב מדלייהו לא מחמצו והטל נוזל ויורד [כפסחים ד"מ ע"א]:

משנה געריכה

וחייבת במעשרות:    שם מעשרות כולל בכל מקום תרומה ותמ"ע כמו כלל אמרו במעשרות מאימתי פירות חייבים במעשרות. וכן בכולהו תלמודא עד שיפרטו לך:

ועניי ישראל מוכרין את שלהם לכהנים בדמי תרומה:    והוא הדין הלוי מוכר המעשר לכהן. ולא חיישי' שישכחו ויתנו לפיהן וכלעיל מ"ב מדאין להם שום התעסקות בשעה שיקבלו המעשר:

החובט:    מכה במקלות על שבלי תרומה:

משובח:    שלא יצטרך לחסום הבהמה כשתדוש מדאסורה בתרומה אם אינה של כהן:

תולה כפיפות:    סל:

בצוארי בהמה ונותן לתוכן מאותו המין:    שדש:

משנה דעריכה

גדולי תרומה תרומה:    מד"ס שלא ישהה תרומה טמאה אצלו כדי לזרעה וביני ביני יטעה ויאכלנה ומדתקנו שתשאר תרומה אף שנטהרה בזריעה על כל פנים מדדמי תרומה בזול אינו מטריח לזרע' [כתו' שבת די"ז ב]. ואפי' בדבר שזרעו כלה גידולי תרומה תרומה [רש"י פסחים דל"ד א] וכן מוכח מדקא' אבל הטבל וכו' דע"כ מיירי בזרעו כלה כמ"ו:

וגדולי גדולין:    בחזר וזרע הגדולי':

חולין:    ודוקא בזרעו כלה:

אבל הטבל:    דרובן חולין:

וספיחו שביעית:    דלא שכיחי:

והבכורים:    דמדאינן בכל המינין ג"כ הו"ל כאינן מצויין. ומיירי בזרען חוץ לירושלי' וכן מיירי מע"ש דלקמן במשנ':

גדוליהן חולין:    ודוקא בדבר שזרעו כלה וכמשנה ו:

גדולי הקדש ומעשר שני:    אפי' אין זרען כלה:

ופודה אותם בזמן זרעם:    ר"ל פודה כל התבוא' לתת רק דמים ששוה בזמן שזרעה דהיינו דמי הסאה שזרע:

משנה העריכה

מאה לגנה:    ערוגות:

ואחת של חולין:    ונתערבו:

כולן מותרין בדבר שזרעו כלה:    אף דאין ביטול במחובר וכדמסיק בגדולי תרומה הקילו:

ואחת של תרומה כולן אסורין:    דאין ביטול במחובר. מדהו"ל קבוע דכמחצה על מחצה דמי [ועי' רש"י גיטין נ"ד ב' ד"ה הר"ז לא ילקט]:

משנה ועריכה

הטבל:    שנתמרח בכרי והוקבע למעשר וזרעו. והשתא מפרש לטבל שבמשנה ד' דמותר בשזרעו:

גדוליו מותרין:    לאכלן עראי אף קודם שיחזור ויוקבע למעשר כיון שכבר הוקבע קודם שזרעו:

כגון הלוף:    מין בצל:

והשום:    קנאבלויך:

ר' יהודה אומר השום כשעורים:    דזרען כלה מהר מאד. וי"א דר"ל דוקא בזרע שום גדול כשעורה אין זרעו כלה משא"כ בפחות מזה. ולפי' קמא ק"ל וכי פליגי במציאות נבדקיני' אם זרעו כלה או לא וצ"ע:

משנה זעריכה

המנכש:    יאֶטען שתולש עשבים רעי' מבין הצמחים:

עם העובד כוכבים בחסיות:    צוויבעל פריכטע שאין זרען כלה:

אף על פי שפירותיו טבל:    דהרי קיי"ל אין קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע ממעשר ואף דעכ"פ מרוחו פוטר מדאורייתא. עכ"פ מדרבנן אינו פוטר [כראב"ד ספי"א ממעשרות] והרי לפ"ז זרע העובד כוכבים טבל. ולהרמב"ם [פ"א מתרומ' ה"י] דס"ל דמרוח עובד כוכבים גם מדרבנן פטור ממעשרות צ"ל דהא דנקט הכא דפירותיו טבל היינו בשזרע העובד כוכבים החסיות קודם שמרחן:

אוכל מהם עראי:    דאע"ג דגדולי טבל בדבר שאין זרעו כלה אסור. והרי חסיות כך הן. אפ"ה כיון דמרוח עובד כוכבים רק מדרבנן אינו פוטר. לא גזרו באכילת עראי בהן. ולהרמב"ם הנ"ל דהכא בלא מרחו עובד כוכבים מיירי. וא"כ הרי הוא טבל דאו'. א"כ לכאורה ק' הרי בטבל דאו' כשאין זרעו כלה גדוליו אסורים אלא די"ל דהא דבשאין זרעו כלה גידוליו אסורים היינו רק מדרבנן. והכא בזרע עובד כוכבים ואכילת עראי לא גזרו:

שתילי:    קרייטער פפלאנצען:

תרומה שנטמאו שתלן טהרו מלטמא ואסורין מלאכול:    אפי' לכהן מצד מעלה:

עד שיגום את האוכל:    ר"ל עד שיחתוך מהצמח כל הראוי לאכילה. ומה שגדל אח"כ מותר דהשורש אינו מקט"ו:

רבי יהודה אומר עד שיגום וישנה:    שיחתוך גם הגדל אחר שחתך פעם א':

בועזעריכה

הלכתא גבירתאעריכה