משנה תרומות ט רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) הזורע תרומה -

שוגג - יופך.
ומזיד - יקיים.
ואם הביאה שליש -
בין שוגג, בין מזיד - יקיים.
ובפשתן -
מזיד - יופך.


(ב) וחייבת - בלקט, ובשכחה, ובפאה.

ועניי ישראל, ועניי כהנים - מלקטין.
עניי ישראל,
מוכרין את שלהן לכהנים - בדמי תרומה,
והדמים - שלהן.
אמר רבי טרפון:
אם כן,
לא ילקטו - אלא עניי הכהנים,
שמא ישכחו - וייתנו לתוך פיהם.
אמר לו רבי עקיבה:
אם כן,
לא ילקטו - אלא טהורים.


(ג) וחייבת - במעשרות, ובמעשר עני.

עניי ישראל, ועניי כהנים - נוטלין.
עניי ישראל,
מוכרין את שלהם לכהנים - בדמי תרומה,
והדמים - שלהם.
החובט - משובח.
והדש, כיצד יעשה? -
תולה קפיפות - בצווארי בהמה,
ונותן לתוכן - מאותו המין,
ונמצא,
לא זומם - את הבהמה,
ולא מאכיל - את התרומה.


(ד) גידולי תרומה - תרומה.

וגידולי גידולין - חולין.
אבל - הטבל,
ומעשר ראשון,
וספיחי שביעית,
ותרומת חוצה לארץ,
והמדומע,
והבכורים - גידוליהן, חולין.
גידולי הקדש, ומעשר שני -
חולין, ופודין אותן - בזמן זרען.


(ה) מאה, לגנה של תרומה,

ואחת של חולין -
כולן מותרין - בדבר שזרעו כולה.
אבל, בדבר שאין זרעו כולה -
אפילו מאה של חולין, ואחת של תרומה - כולן אסורין.


(ו) הטבל -

גידוליו מותרין - בדבר שזרעו כולה.
אבל, בדבר שאין זרעו כולה -
גידולי גידולין - אסורין.
ואיזה הוא דבר, שאין זרעו כולה? -
כגון הלוף, והשום, והבצלים.
רבי יהודה אומר:
השום - כשעורים.


(ז) המנכש עם הנוכרי, בחסיות -

אף על פי שפירותיו טבל - אוכל מהן עראי.
שתילי תרומה שנטמאו, ושתלן -
טהרו - מלטמא,
ואסורין מלאכל - עד שיגום את האוכל.
רבי יהודה אומר:
עד שיגום, וישנה.


הדף הראשי של משנה תרומות ט