שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ג
דרוש ג' עריכה
בביאור "מזמור לדוד אליך ה' נפשי כו'" (תהלים, כה) וכונתו בכל המזמור.
ועתה נבאר הכונה שיכוין באמרו המזמור של נפילת אפים. הנה נתבאר שהכונה היא להעלות המ"ן הנזכר מן ג' עולמות בי"ע אל נוקבא דז"א דאצילות. והנה הם ד' בחינות, וארבעתם נרמזו כאן. ובתחלה נזכרה בחינת נוקבא דז"א שבאצילות (אשר כל תכלית נפילת אפים ומסירת הנפש והעלאת המ"ן הוא לצורכה), ונרמזה בשם ההויה הנזכר בפסוק "אליך ה' נפשי אשא". ונודע שההויה שבנוקבא היא דמלוי ההין העולה בגי' ב"ן. ולכן צריך לכוין כשמזכיר זאת ההויה כאילו הוא במלוי ההין.
וזה פי' הכתוב "אליך ה'", פי' בעבורך ה' (שהיא הנוקבא דז"א הנקרא שם ההויה דמלוי ההין), הנה אליך ובסיבתך "נפשי אשא", ועושה אני נפילת אפים זו. ומלת "נפשי אשא" סובלת שני פירושים. האחד הוא מסירת נפשו למות אשר תכליתה הוא להשיאה ולנושאה אחר כך ולהעלותה בסוד מ"ן כנ"ל. ולכן הזכיר ענין מסירת נפשו למות בלשון נשיאות כמ"ש "אשא" להורות כי תכלית הכוונה היא כדי לנושאה אח"כ ולהעלותה בסוד מ"ן. גם הוא לשון מתנה כמו "ותרב משאת בנימין", כלומר בעבורך ה' אני נותן נפשי ומוסרה אל המיתה. והרי אמר איך הוא מוסר עצמו למות והפיל נפשו מהאצילות עד עולם העשיה למטה כנ"ל.
והנה עתה צריך לברור שלשה בירורי' משלש עולמות בי"ע כנ"ל. ולכן צריך עוד לכוין בשלש הויות אחרות וכולם במלוי ההין העולים ג' פעמים ב"ן ג' פעמים ב"ן שווה 156 לפי שכל בחינת המ"ן הוא ע"י הויה דב"ן והוא המעלה את המ"ן כנודע. והנה ההויה דב"ן המעלה את המ"ן דעולם הבריאה היא גדולה מהויה דב"ן המעלה מ"ן דעולם היצירה, ושל יצירה גדולה משל עשיה -- ולכן צריך לכוין בשלש הויות דב"ן.
- ובהויה הראשון דב"ן תכוין שהויה זו היא בעשיה, וזו ההויה עוזרת ומסייעת לנפשיך שתוכל לברור ולהעלות מ"ן מן העשיה.
- ובהויה דב"ן השני תכוין שאז אתה עולה ביצירה עם הבירורין דעשיה ועם נפשך המשותפת עמהם, ואז רוחך שהיא מן היצירה מעלה מ"ן של היצירה בכח עזר וסיוע הוי"ה זו הב' אשר היא בעולם היצירה.
- ובהויה דב"ן השלישית תכוין שאז אתה עולה עם כל הבחינות הנזכר אל הבריאה ואז נשמתך שהיא מן הבריאה בוררת ומעלה מ"ן מן הבריאה ע"י הויה זו השלישית שהיא בעולם הבריאה.
- ואז תכוין שאתה עולה עם נר"ן שלך ועם ג' חלקי הבירורין הנזכר עד נוקבא דאצילות (הנרמזת בשם ההויה שבפסוק אליך ה' נפשי אשא כנזכר), ותכוין כי גם הדכורא נותן בה טפת מ"ד מבחינת נפש בלבד אלא שהיא נפש דכורא:
והנה סדר שלש הויות הנזכר הם נרמזות בשלש מקומות הויה דב"ן.
- הא' שהיא בעשייה נרמזת בר"ת "נ'פשי א'שא א'להי" -- הוא בגי' ב"ן
- והויה דב"ן הב' שביצירה נרמזת במלת "אלהי" שהיא בגי' מ"ו, ותחבר עם המ"ו הנז' הר"ת של "בך בטחתי אל אבושה" ויהיה הכל בגי' ב"ן. או תחבר מספר מ"ו הנזכר עם הר"ת של "א'להי ב'ך ב'טחתי א'ל" ויהיה ב"ן. והדרך הראשון יותר ישר.
- והויה דב"ן הג' שבבריאה נרמזת בר"ת "אל יעלצו אויבי לי" ותחשוב מלת "לי" כולה שהיא ארבעים ויהיה הכל ב"ן ג'.
והנה נודע כי לא כל אדם זוכה להיות לו נפש רוח ונשמה (כנזכר בזוהר ויקרא ובריש פ' משפטים), ולכן אע"פ שאין באדם רק בחינת נפש בלבד עכ"ז יכוין שע"י חלק הרוח אשר לו -- אע"פ שלא זכה לו עדיין -- אותו חלק הרוח יברר ויעלה אותם המ"ן שביצירה, ועד"ז בענין הנשמה.
ואמנם אעירך בסוד גדול והוא כי עיקר כוונת העלאת המ"ן האלו הוא באופן זה שהאדם יכוין בעת נפילת אפים ללקט ולברר ע"י נפשו כל הנצוצות של בחינת חלק נפשו הנתונים תוך קליפות העשייה שעדיין לא נבררו שיובררו עתה ויעלם עמו כדי להשלים נפשו בשלימותה ויעלם לנוקבא דאצילות כדי שיתוקנו בסוד מ"ן על דרך הנזכר לעיל, ועל דרך זה יכוין שע"י רוחו מברר כל הניצוצות של בחינת חלק רוחו הנתונים תוך קליפת היצירה, וכן על דרך זה יכוין להעלות בכח נשמתו כל הניצוצות של בחינת חלק נשמתו הנתונים תוך הקליפת בריאה. ויעלה ג' חלקים אלו ביסוד דנוקבא דאצילות בסוד מ"ן ויתתקנו שם על ידי מיין דכורין כנ"ל. ואז יוכל האדם לקבל הנצוצות ההם שנתקנו ויזכה להיות בבחינת נר"ן מתוקנות בשלימות. ודי למבין. ואולי כי זה הוא בעצמו מה שנת"ל בענין השפע רב ועצום שיורד עליו מן השמים בעת נפילת אפים:
- והנה יש אצלי ספק אחד בענין נפילת אפים והוא כי מורי ז"ל ביאר לי בתחילה ענין ג' ההויות דב"ן כנזכר הנרמזים בר"ת שהם בג' עולמות בי"ע כנזכר, ופעם אחרת א"ל מורי ז"ל באופן אחר והוא כי בנפילת אפים אין שם רק העלאת מ"ן דבחינת נפשות לבד, כנרמז בפסוק -- "אליך ה' נפשי אשא", ולא אמר רוחי ונשמתי, ובחינת הרוחין עולים במזמור אשרי יושבי ביתך ובחינת הנשמות עולות במזמור יענך ה' כו' כמשי"ת עתה בע"ה. וא"כ איך יצדקו יחד דבריו אלו עם אלו?
- והנלע"ד בזה הוא באחד משני דרכים. או אם נאמר על דרך מה שנתבאר אצלינו כי יש נר"ן מבי"ע ויש נר"ן ממלכות ות"ת ובינה דאצילות (כנזכר אצלנו בזוהר ריש פר' משפטים), ונודע כי שלש עולמות בי"ע הם נוקבין והם נקראים חיילי המלכות דאצילות, ולכן כל מה שהוא ממדרגת מלכות דאצילות ולמטה הכל נקרא נפש, ונמצא כי בנפילת אפים אע"פ שעולים בחינת בי"ע -- כולם הם נקראים 'נפש' לבד, ואח"כ בחינת הרוח ונשמה דעולם האצילות הם באשרי ויענך ה' כו'.
- אבל היותר נלע"ד באמיתות ענין זה הוא הדרך הב', כי הנה נתבאר אצלנו כי יש בעשיה ג"כ ה' פרצופים ששמם הם נר"ן ח"י, וכל ה' בחינות אלו נקראים 'נפש'. וכן ביצירה יש חמשה פרצופים וכולם נקראים 'רוח'. וכן בבריאה כו' וכולם נקראים 'נשמה'. והנה בנפילת אפים אינם עולים רק בחינת הנפש שבכל עולם מהם, ובבחינה זו נקרא נפש, ובבחינת היותם של שלשה עולמות בי"ע נקראים נר"ן. והראיה לזה כי הנה ביארנו שנזכר במזמור של נפילת אפים ג' הויות דב"ן וכל הויה דב"ן נודע שהיא בסוד הנוקבא שבכל עולם ועולם, והיא הנקרא נפש של אותו עולם. ונמצא שבנפילת אפים אנו מעלים הנפש דבכל עולם ועולם, ובבחינה האחרת נקרא נר"ן כנזכר. ובמזמור אשרי יושבי ביתך עולים הרוחין שבכל עולם, ובמזמור יענך ה' עולים הנשמות שבכל עולם ועולם, וכמשי"ת במקומו בע"ה. כנלע"ד ליישב דברי הרב מורי ז"ל.
ודע כי פעם אחת אמר לי מורי ז"ל שאמר לאחד מן החברים סוד א' בענין נפילת אפים ושלא רצה לגלותו לי לפי שיש ח"ו סכנה בדבר, ולא הבנתי דבריו אם כוונתו לומר שיש סכנה למי שמכוין כוונה זו או הסכנה היא למי שאינו מכוין בכוונה ההיא. ואחר כך שאלתי את פי אותו החבר ואמרתי לו מה היא הכוונה שמסר לך מורינו ז"ל בענין נפילת אפים. והשיב לי כי מה שא"ל מורי ז"ל הוא זה שיזהר כשנופל על פניו שלא ישים פניו תוך ידו השמאלית ממש, אמנם ישים פניו על זרועו השמאלי. גם שמעתי מן החבר הנזכר שא"ל מורי ז"ל שצריך לכוין בנפילת אפים בסוד ג' הויות דב"ן אחרות ואלו הם:
- "מי זה האיש" -- ר"ת ב"ן.
- "נפשו בטוב" -- ר"ת ב"ן.
- "בטוב תלין" -- ס"ת ב"ן.