שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ו

דרוש ו'עריכה

דרוש ו' -- נבאר שמות אלו הי"ג תיקונים למה נקרא כן.

ונתחיל מתיקון ראשון הנקרא אל.   דע כי מן שני שמות 'אלהים' אשר בשתי פאתי הראש נמשכו שני שמות א"ל א"ל לתיקון הראשון שבדיקנא הנקרא א"ל. ועוד יש שני שמות י"ה י"ה בשני שמות אלהים הנזכר והם ירדו ונמשכו יותר למטה לתיקון הששי הנקרא 'ורב חסד'.

[ וזה סוד שנתבאר באדרא רבא בפר' מן המצר קראתי יה כו'. פירוש: כי התיקון הראשון מן י"ג נקרא 'מצר' לפי שהוא במקום צר מאד ואינו רחב ונקרא 'מצר הזקן'. ומשם -- קראתי אל שם י"ה הנשאר בשם אלהים שבפאתי הראש; כי שם 'אל' מ'אלהים' כבר נתגלה בתיקון הראשון אבל שם 'יה' שעדיין לא נתגלה שם לכן משם קראתיו שיתגלה. האמנם אותו שם י"ה לא נתגלה שם רק עד למטה במרחב וזהו ענני במרחב י"ה, והוא בתיקון הו' הנקרא 'ורב חסד' ששם מתרחב רוחב הזקן כנ"ל, ושם ירד ונתגלה שם י"ה הנזכר, ולא נתגלה בתיקון הראשון הנקרא 'מצר הזקן'.
ונמצא כי שני שמות 'אל' שבשני שמות אלהים שבשתי פאתי הראש נתגלו למטה במצר שהוא תיקון הראשון שבדיקנא; שני א"ל א"ל בשני צדדי הזקן, ושני שמות י"ה י"ה שבשתי שמות 'אלהים' הנזכר נתגלו למטה במרחב הזקן בתיקון הששי שבדיקנא בב' צדדי הזקן.
נשארו עתה שתי אותיות ממין סתומות בשני שמות 'אלהים אלהים' הנזכר ואלו ירדו למטה ונתגלו בתיקון הי"ב הנקרא 'וחטאה' שהוא בחינת הפה; והמ"ם האחד היא בסוד שפתותיו הסוגרות את הפה ונעשות כדמות אות ם סתומה, והמם האחרת היא בסוד השינים שהם גם כן כמין חומה עגולה הסותמת מוצא הפה. ]

והרי נתבאר טעם קריאת התיקון הראשון בשם אל. ובביאור ברכת אבות במלת "האל הגדול כו'" נתבאר יותר ענין זה ועיי"ש.


ורב חסד הוא תיקון הששי. והענין הוא -- כי הנה לעיל נתבאר שתיקון זה הוא בגבורה של אור המקיף ואם כן קשה איך נקרא 'ורב חסד'? וגם קשה במה שנתבאר לעיל שהי' ספירות הפנימיים הם כסדרן מעילא לתתא ותיקון 'ורב חסד' הוא בהוד של הפנימיים -- כי גם הוד הוא דין -- ואיך נקרא 'ורב חסד'?    אבל הענין הוא כי הנה הוא בחינת דין ממותק ולכן נקרא 'ורב חסד' אשר הוא בגימטריה מנצפ"ך שהם הה' גבורות -- להורות שהם בחינת גבורה אלא שהיא ממותקת ונעשית חסד.


נוצר חסד -- כבר נתבאר שהוא תיקון הח' ונכלל בו שני בחינות -- אם בחינת בינה של החכמה (במלת "נוצר"), וגם בחינת יסוד של הכתר (במלת "חסד").    ודע שהבינה נקרא 'רצון' ומשם נמשכה נשמת משה רבינו ע"ה שהוא בגימטריה כמנין נוצר שהם אותיות רצון. גם נודע כי מצח הרצון הוא בבינה, וזהו הטעם שהאותיות מתגלות במקום המצח בסוד הכרת הפרצוף, ולכן אות נ' של נוצר היא גדולה, וכבר נודע שהאלפא ביתא דאותיות גדולות הם בבינה.

ומלת 'נוצר' הוא סוד האחוריים דחכמה (שהוא בגי' קפ"ד שהוא אחוריים דהויה דע"ב דיודין)‏[1] וגם הוא סוד הפנים דבינה (שהוא אהיה דמלוי יודין שהוא בגי' קס"א). והנה קפ"ד וקס"א הם בגי' נוצר. ומלת 'חסד' שהוא כנגד יסוד שבכתר הנזכר; וכבר נודע מה שאמרו בסוף אדרת נשא כי חסד גניז בפום אמה, והביאור הוא שהה' חסדים יורדין אל היסוד כדי שיתנם בנוקבא בעת הזווג ולכן היסוד נקרא 'חסד'.     והנה לסיבה זו נקרא התיקון הזה "מזלא עילאה" כנ"ל, והוא לפי שהוא בסוד היסוד של הכתר המזיל טללי ברכה וחסדים טובים, ולכן התיקון הזה הוא הויה אחת דיודין שהוא בגי' חסד; ומזה המזל יונק אבא עלאה שהוא גם כן הויה דכורא כנ"ל.

אבל התיקון הי"ג שהיא ונקה גם כן הוא נקרא "מזלא עלאה" כנ"ל והטעם הוא לפי שהוא בחינת החסד שבכתר אשר הוא נוזל ויורד בפי האמה כנזכר. וזה התיקון הי"ג הוא שם אהי"ה דמילוי יודין שהוא בגימטריה ונק"ה, ולכן מזה המזל הנקרא אהיה יונקת ממנו אימא עלאה כי גם היא נקראת 'אהיה'. ולכן אמרו באדרת האזינו דאבא גניז וטמיר יתיר מאימא -- והטעם הוא לפי שהוא יונק ממזל העליון הח' ואימא יונקת ממזל הי"ג התחתון.


נושא עון -- הוא תיקון העשירי, והוא נצח דכתר כנז"ל. ומלת "נושא" -- "נשא" כתיב; חסר ו', והוא בגימטריה -- שכ"ה ניצוצות הדינין המתמתקים בשם יהוה; כי חיבור שכ"ה ושם הויה הם בגי' נשא. וזהו סוד מה שאמרו באדרא רבא חזי הוינא וארו חד נהורא עלאה נהיר וסליק לשכ"ה עיבר כו'. וארו חד חשוך אתסחאי כו' א"ל נושא עון חמית' -- הרי שנושא עון הוא סוד שכ"ה ניצוצין שהם דינין חשוכין שהיו נרחצין ומתמתקים ע"י שם ההויה הנקרא "נהורא עלאה". וחיבור שכ"ה ויהוה בגימטריה נשא כנ"ל.


לאלפים -- הוא סוד ספירת ההוד דבכתר. ולפי שהנצח וההוד הם חברים ורעים זה לזה (כמ"ש חז"ל על פסוק תהום אל תהום קורא כו' קול שני רעים אני שומע‏[2]) לפי שהם נקראים "תרי פלגי גופא" -- ולכן נכללים יחד במלת "לאלפים" -- תרי אלפי שנין, והם נצח והוד.    והענין הוא כי כאן נכלל הנצח בהוד כדי למתקו. אבל ההוד לא הוצרך להכלל בנצח בתיקון 'נושא עון'.

וביאור ענין 'לאלפים' לקמן דף צ' ע"ב נתבאר באורך בשער רוה"ק בענין תיקון העונות. ושם כתבתי תיקון אחד שנתן לנו מורי ז"ל שיכוין בו האדם תמיד וינצל מיצר הרע, ועיי"ש באורך.


  1. ^ יו"ד, יו"ד ה"י, יו"ד ה"י וי"ו, יו"ד ה"י וי"ו ה"י -- ויקיעורך
  2. ^ (תענית כה, ב) - ויקיעורך