שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ז

דרוש ז'עריכה

קטע 1עריכה

דרוש ז' -- בסוד ויעבור וי"ג מדות באר היטב.

כבר הודעתיך שיש ברישא דאריך אנפין י"ג חוורתי, והם ג' שמות יהוה (שיש בהם י"ב אותיות). וב' הויות מהם (שהם תמניא חוורתי) נמשכות דרך הפנים. והויה השלישית (שהם ד' חוורתי אחרות) נמשכות דרך אחורי רישא. [ וכנגד אלו ב' הויות הנמשכות כנגד הפנים הוא סוד שני הויות שהוזכרו בתחילת הי"ג מדות של רחמים כמו שכתוב בפסוק "השם השם אל רחום כולי", כמבואר לעיל כי הי"ג מדות מתחילין מן שם א"ל, ואין שני הויות אלו בכלל הי"ג מדות.]

והנה משני הויות אלו יוצאין שני שמות מצפץ מצפץ בחילוף אלפא ביתא דאתב"ש כנ"ל. והוא שם אחד מצד ימין כנגד א"א, ושם אחד מצד שמאל כנגד ז"א; כי גם בעתיקא קדישא יש בו ב' בחינות -- אריך וז"א.

והנה כל אחד משני שמות אלו כולל כל הי"ג תיקוני דיקנא באופן זה:

  • כי ד' תיקונים עלאין הם בסוד מוחין והם נרמזים באות מ' של שם מצפץ
  • וט' תיקונין תתאין הם נרמזים באות צ' של שם מצפץ
והטעם הוא כי הד' ראשונים הם בחי' הארבעה הנכללים בכתר חכמה כי אלו יש להם יתרון ומעלה להיותם כוללין רישא דאריך כנודע. והט' האחרים הם נמנים אח"כ מן הבינה ולמטה.
  • ולהיות שעכ"פ ודאי שגם יש אל הבינה יתרון על החכמה אשר תחתיה -- לכן חזר למנות הח' בפני עצמן, והם פ' של מצפ"ץ
  • והץ' אחרונה של מצפ"ץ הם הט' תיקונין של ז"א.

ונמצא כי בכל שם מאלו הב' נכללים שניהם -- דיקנא דא"א ודיקנא דז"א.

והנה משני שמות אלו מצפ"ץ משתלשים שני פאתי הראש. ושם בפאתי הראש הם שתי שמות אלהים אלהים במלוי יודין (שכל אחד מהם הוא בגימטריה מצפ"ץ). והנה משני פאתי הראש (שהם ב' שמות 'אלהים' כנזכר) -- משם משתלשין שני רישי דיקנא הנקרא אל אל בסוד אל רחום וחנון כו' -- כי 'אלהים' במילוי יש בו י"ג אותיות כנגד י"ג תיקוני דיקנא הנמשכים ממנו.


ונתחיל לבאר תיבות "אל רחום וחנון כו'" שהוא סוד י"ג תיקוני דיקנא.

אל -- הנה בתחילה תצייר אות א' שהיא י' ו' י', ואות ל' שהיא אותיות כ ו. ושניהם -- יו"י וכ"ו עולים בגי' נ"ב, כי שם זה הוא שורש שם ב"ן שהיא הויה דההין.

ובתחילה צריך להודיעך כי בכל מדה ומדה מאלו הי"ג מדות צריך שנכלול בה שם 'אל'. והטעם הוא לפי ששרש כל הדיקנא הוא שם 'אל' כמו שנבאר.


ונחזור לענין ראשון.    דע כי משני שמות 'אלהים אלהים' אשר בשני פאתי הראש -- משם נמשכין תרי רישי דיקנא כנ"ל, וכל אחד משניהם לוקח שם 'אל' משם 'אלהים' שלמעלה ממנו, ובכל אחד משניהם יש בו א"ל קוצין דשערי (כמו שנבאר לקמן דרוש אחר בע"ה). והנה שם למעלה בתיקון הראשון דדיקנא שהוא מקום צר ונקרא "מצר הזקן" -- הנה שם יש שם 'יה' אחד מן אלהים הראשון; אות י' בימין, ואות ה' בשמאל. וזהו סוד "מן המצר קראתי יה". ולמטה בתיקון הששי אשר שם מתחיל הזקן להתרחב יש שם שם 'יה' אחר מן 'אלהים' השני; אות י' בימין ואות ה' בשמאל. וזהו "ענני במרחב יה".    ואות ם' סתומה שבשם 'אלהים' היא למטה בתיקון הי"ב שהוא הפה אשר צורתו כמין מ"ם סתומה כזה ם.

והרי נתבאר איך שם 'אלהים' כולל כל הי"ג תיקוני דיקנא.


ונחזור לבאר דרך פרט ענין ב' שמות א"ל א"ל אשר בתיקון ראשון בב' רישי דיקנא.    הנה הב' שמות אלו של 'אל' מתפשטין ונמשכין משני שמות א"ל א"ל שבשני שמות 'אלהים' שבפאתי הראש, והרי הם ד' שמות 'אל'. ואם תצייר כל אחד מהם בציור הנ"ל (העולה בגי' נ"ב) יהיו ארבעתם בגימטריה קדק"ד ובגי' יצחק אשר הוא מקור ושרש הדינין וגבורות (שהוא שם 'אלהים' אשר בו נכללו כל הי"ג תיקוני דיקנא כנזכר). וכבר הודעתיך שהדיקנא היא שרש כל הדינין כולם אלא שהם נכפים שם ואינם ניכרים.

אחר כך תצייר עוד שם אל בציור שני כזה והוא היות אות א' צורת י' ו' ד' ואות ל' צורת ד"ו כזה (ציור) ומספר כולם הם ארבעים. והוא סוד ם' סתומה אשר בה נכללים כל הדינים בבטן המלאה ושם הם נכפין על ידי שם 'אל' הכופה אותם שם בסוד "ואל זועם בכל יום" -- זועם ולא נזעם, זועם אל הדינין וכופה אותה. ואע"פ ששני 'אל' יש בב' רישי דיקנא -- עם כל זה כבר ידעת כי בעתיקא תרוייהו אתהדרו חד ואתכללו בחד.

אמר שמואל: לא הבנתי החשבון ואינם זולת ל'. ואולי ירצה לחשוב היו"ד במילואו -- כ', והו' חסירה ופשוטה בלי מילוי -- והוא ששה, וגם הד' פשוטה והוא ארבע. הרי שלשים. ואחר כך ו"ד -- עשרה. הרי ארבעים. וקשה כי למעלה בחשבון יוי לא חושב כי אם הי' בעשרה. וצ"ע.     אמר שמואל: עוד מצאתי כתוב כי הלמ"ד צורתה י' ו' ד' והשתא אתי שפיר מנין ארבעים; עשרים ביוד ועשרים בלמד (ע"כ בכתבי יד).


רחום -- אם תצרף ציור הראשון העולה בגי' קדק"ד עם ציור הב' העולה בגי' מ' יהיו שניהם בגי' רמ"ח; ועם ו' אותיות שיש במילוי שם 'אל' (שהם אל"ף למ"ד) יהיה הכל בגי' רחום, כי כבר הודעתיך שכל מדה מן הי"ג מדות צריך לכלול בהם שם 'אל'. וזכור זה שלא נצטרך לכופלו בכל מדה ומדה.


וחנון -- הוא בגי' ק"ך צרופים, לרמוז על שורש הכל שהוא שם 'אלהים' שבפאתי הראש כנ"ל והנה יש בו ק"ך צרופים כנודע והם כמנין וחנון.    גם וחנון עם ה' אותיותיו ועם הכולל יהיה הכל בגי' קכ"ו והם ג' שמות מ"ב היוצאים מג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה כנודע. והנה ג' פעמים מ"ב גי' קכ"ו.


ארך -- הוא שני אלפין שיש בשני שמות אל אל כנזכר בהיותם מלאים כזה: אל"ף אל"ף -- הם בגימטריה ארך עם הכולל.    עוד פירוש אחר והוא כי הנה ש"ע נהורין נמשכין מן עתיק והם מתחברין בשני שמות אלו של 'אל אל' שבתיקון הראשון כנ"ל. והנה שני שמות 'אל' במלויים (כזה אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד) הם בגי' ש"ע, ואלו הם סוד ש"ע נהורין דכלילן בתרין תפוחין קדישין דיליה. וכבר הודעתיך בביאור אד"ר כי מספר ארך נשארין אליו ומספר ק"ן יורדין בז"א בתרין תפוחין דיליה. וכנגד מספר ארך הנשארים בו נקרא 'ארך'.


אפים -- הוא בגימ' אהיה במלוי יודין העולה קס"א, ואם תסיר מקס"א שם 'אל' ישאר בגימ' אפים עם הכולל.    והענין הוא כי כשתסיר מן שם 'אהיה' הנזכר בחינת 'אל' (שהוא חסד החסד שבו) -- ישאר הנשאר בחשבון אפים והוא בגי' ק"ל שהוא בחי' הגבורה שבו (כמו שנבאר בתיקון 'ורב חסד'). ונמצא כי סוד החסד (שהוא שם 'אל' הנרמז במלת 'ארך' כנזכר) בא ונצטרף עם הגבורה ושניהם יחד נקראים 'ארך אפים'.    גם פי' כי הנה שם 'אהיה' במלוי ההי"ן הוא בגי' קנ"א, וכשתסיר ממנו חשבון ארבע אותיותיו הפשוטות (שהם בגימ' כ"א) -- ישאר בגימ' אפים עם הכללות.


ורב חסד -- הנה תיבת אפים הנ"ל הנה היא בגי' ק"ל, ונודע כי כל סוד ק"ל הוא מצד הדין לפי שהוא בנוקבא. ונודע כי סוד ק"ל הוא רבוע האחוריים של שם הויה דמ"ה דאלפין כנודע כזה: יוד . יוד הא . יוד הא ואו . יוד הא ואו הא. וצריכין אנו לחבר עמו בחי' הע"ב שהוא בגי' חסד ואז נעשה ע"ב ק"ל והוא בגי' ר"ב. והנה כל מילוי אלפין הוא בז"א הנקרא וא"ו ולכן נאמר עם וא"ו יתירה -- "ורב חסד". ואחר אשר נתחבר הע"ב עם הק"ל נתהפך הכל לבחי' חסד שהיא הויה דע"ב דיודין שהיא בגימ' חסד. וזהו ורב חסד.


ואמת -- הוא בגי' אהי"ה פעמים אהי"ה. וכן הוא שבעה הויות דס"ג שהם בגי' אמת‏[1]. והם בתרין תפוחין קדישין דא"א הנקראין 'אמת', והיא מדה ז' מן הי"ג מדות.


אמר שמואל: לא נמצא תשלום דרוש זה. ומצאתי דרוש קרוב אל הנזכר, ואעתיקהו פה, וזה לשונו: סוד וכולי...

[2]סוד י"ג מדות א"ל הוא יוד יוד, יוי כ"ו, א' אל, אלף אלף למד, יוד יוד יוד, אלף. כ"א כ"א כ"א כ"א כ"א כ"א.

  • א"ל נמשך מן אלהים שבמלוי ביודין (עולה בגי' מצפ"ץ) ורומז בפאתי הראש. כל א"ל הוא ב"ן באחד מציוריו. ויש א"ל בפאתי הזקן מימין וכן משמאל, ונמשכין משני פאתי הראש -- הרי הם ד' א"ל העולים בגי' קדקד שהוא סוד יצחק.
  • (ה)גם בציור שני של א"ל הוא מם כאמור, ועם קדקד הנז' -- הרי רמ"ח. ועם ו' אותיות מלוי א"ל -- הם רומח, שהם אותיות רחום.
  • וחנון הוא ק"ך צירופי שם 'אלהים'. גם "וחנון" עם ה' אותיותיו והכולל הם קכ"ו שהם ג' פעמים מ"ב אותיות שיש בג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה. וע"ב הוא סוד יוד יוד לפי שההויה מתחלת ביוד ומסיימת ביוד.(ו)
  • ארך -- אל'ף אל'ף עולה רכ"ב שהוא ארך עם המלה.(ז)
  • אפים -- מילוי אהיה דיודין כשתסיר ממנו שם א"ל. או אהיה דההין כשתסיר ממנו אהיה פשוט -- נשאר ק"ל, ועם התיבה כמנין אפים.
  • וק"ל הנשאר ממילוי אהיה עם ע"ב עולה ר"ב. והדין נהפך לרחמי'. ור"ב בגימטריא יצחק ועולה בבחי' שם ע"ב שהוא בגי' חסד. וזהו ורב חסד. והה' גבורות משתככין ע"י חמש חסדים בהתעוררותם.
  • ואמת הוא אהיה פעמים אהיה. גם ז' פעמים הויה ד ס"ג בגימ' אמת. ואלו הם סוד ש"ע נהורין דבתרין תפוחין.
  • נוצר חסד --- הוא שם א"ל שציורו יוד יוד. ד' יודין שבהויה דע"ב.
  • לאלפים -- הוא אהיה דההין עם יוד אותיותיו שהם קס"א כמנין אלפים. ומשום דמתערבין שם כחות שאר השערות עם שערות הדיקנא לכן אנו משליכין אותם במצולות ים בכח החסד העליון שהוא לאלפים.
  • נושא -- הוא אחוריים דא"ל כזה -- אלף אלף למד ועם ההויה דב"ן ועם ט' אותיותיה.
  • עון -- הוא אחוריים דשם אדני שהם בגי' קכ"ו. גם הם ג' פעמים מ"ב, אותיות דשלשה הויות ע"ב ס"ג מ"ה
  • ופשע הוא שלשה מלויי אהי"ה והם תנ"ה. ועם השם עצמו -- תנ"ו כמנין ופשע.
  • וחטאה עם הכולל -- שלשים. והא"ל הא' ציורה יו"ד והל' ציורה ד"ו -- הרי ל' כמנין וחטא"ה עם הכולל.
  • ונקה -- הוא אהיה דיודין שמנקה אותו התעוררות של השערות אשר השליכם במצולות ים.

והנה אלו הי"ג תיקונים נמשכו מן הי"ג נימין שיש ברישא חוורא וכל נימא היא אות ו' וכל ו' הוא אהיה(ח). י"ג ווין עולים בגי' הי"ה הו"ה ויהי"ה(ט) ועם ג' מלות כמנין י"ג ווין. והכולל עם הי' אותיותיהם.

קטע 2עריכה

שם א"ל יוצא מן אהיה דיודין כמש"ל, נמצא שצריך לכוין בשם א"ל בג' יודין ואל"ף ואח"כ בשם א"ל. וכל יוד מנוקדת בנקודתו. וכן האל"ף. ותחת כל אות שם 'אהיה'. וכן תחת 'אל' שם אהיה -- הרי י"ג פעמים אהי"ה שה"ס ברגע קטן עזבתיך כו' וכן גער חית קנה כו'.


וזה ציורו:

    י         ו         ד         י         ו         ד         י         ו         ד         א         ל         ף        אל   
אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה


והנה ט' פעמים אם עם הכולל הם ש"ע.

הט' -- אבא ואמא, מ"ב מ"ב, אחד לכל אחד -- נשאר א"ם. ומתפשטין בכל הספירות -- הרי ט' א"ם. וש"ע נהורין הנזכר -- מנין אר"ך הם באריך אנפין ומנין ק"ן הם בז"א. והש"ע נהורין הנזכר יוצאים משם א"ל א"ל במלואו (שהוא קפ"ה), ושניהם בגי' קפ"ה קפ"ה -- ש"ע נהורין. וא"ל א"ל הנזכר הם ראשי פאתי הדיקנא דא"א במצר הזקן; בצד ימין יש י', ובשמאל ה', הרי שם י"ה. וכן במרחב הזקן יש גם כן י"ה שני. ונתבארו לעיל בפסוק "מן המצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה".

וסוד זה: יה הוא י"ה אותיות שבפסוק "יברכך ה' וישמרך". והארת הפנים שהוא סוד פסוק "יאר ה' פניו אליך" הוא סוד ואמת שהם הש"ע נהורין, וז' הקצוות כל אחד כלולה מי' -- הרי ע', והכולל -- זהו סוד ואמת.


סדר הי"ג מדות הפנימיים הם אלו.

  • א"ל -- מלכות החכמה שבכתר
  • רחום -- יסוד שלה.
  • וחנון -- הוד.
  • ארך -- נצח.
  • אפים -- ת"ת.
  • ורב חסד -- גבורה.
  • ואמת -- חסד.
  • נוצר חסד -- בינה עם יסוד שבכתר, וחכמה שבחכמה ומלכות שבכתר בסוד נקודה ובסוד עטרת היסוד.
  • לאלפים -- הוד.
  • נושא עון -- נצח.
  • ופשע -- ת"ת.
  • וחטאה -- גבורה.
  • ונקה -- חסד.

אלו הם הפנימיים.

ואלו הם המקיפים.

  • א"ל -- כתר שבכתר ושבחכמה.
  • רחום וחנון -- הם חו"ב שבכתר.
  • ארך אפים -- חו"ב שבחכמה.
  • ורב חסד -- שני חסדים שבהם.
  • ואמת -- שני הגבורות שבהם.
  • נוצר חסד -- שני הת"ת שבהם.
  • לאלפים -- שני הנצחיים שבהם.
  • נושא עון -- שני ההודות שבהם.
  • ופשע -- שני היסודות שבהם.
  • וחטאה -- סוד המלכות דהיינו נקודת עטרת היסוד דכתר שבכתר.
  • ונקה -- מלכות שבחכמה.

קטע 3עריכה

סוד הי"ג מדות כבר נתבאר אצלנו. ואמנם בשני ההויות הקודמות והם "יהו"ה יהו"ה אל רחום כו'" כבר נתבאר אצלנו שהויה הראשונה היא בקוצא דשערי דאריך והיא בחינה תחתונה והוא קורא אל ההויה האחרת העליונה ממנה הנזכר אחרונה בפסוק הזה, ומקומה בד' תיקונים קדמאין דאריך אנפין. וזהו מה שכתוב "ויקרא ה' ה'". למי קרא? להויה האחרת העליונה ממנה. ולהכי פסיק טעמא בגוייהו כי זו התחתונה קוראה לעליונה.

והנה בהויה הראשונה (שהיא התחתונה) תכוין

  • שיו"ד שבה היא הויה אחד דמילוי אלפין,
  • והה"א ראשונה שבה היא אהי"ה דאלפין,
  • והוא"ו הוא הויה דאלפין,
  • וה"א תתאה שם 'אדני' פשוט.

ובהויה השניה (שהיא העליונה) תכוין

  • שהיו"ד שבה היא הויה דע"ב דיודין,
  • וה"א ראשונה שבה היא אהי"ה דיודין,
  • והוא"ו שבה הויה דס"ג,
  • וה"א אחרונה שבה היא 'אדני' במלואו שיש בו י"ב אותיות.

ותכוין כי זו ההויה האחרונה‏[3] -- שהיא ראשונה בפסוק בהיותה בסדר הנזכר -- היא קוראה אל הויה העליונה כסדר הנזכר.


אל -- זהו התיקון הראשון. וכבר נתבאר אצלנו באדרת נשא בדף קל"ה ע"ב כי ג' א"ל הם: אל שדי, אל הויה, אל אדני. ושלשתם נכללים ב'אל' הראשון הנקרא "אל שדי" והוא בעולם הבריאה, ובו כלולים שרשי יצירה ועשיה (בסוד ג' אלהים שבפרשה ויכולו). וטעם היות 'אל שדי' בבריאה הוא לפי שהבריאה הוא סוד הבינה והיא הספירה הג', סוף לג' ספירות ראשונות אשר שם נאמר לעולמו העליון "די". וזהו אל שדי כי הז' תחתונות עולם אחר הם. ודע כלל זה כי בכל מקום אשר נגמר תחום מדרגה א' נזכר בה שם 'שדי' כדי להבדיל בין זו לזו אף עפ"י שיהיה כל המדרגות ההם בעולם הקדושה.

גם דע כי כל ג' 'אל' הנזכר, שרשם הם בבריאה שהיא הבינה הנקראת "ארץ אדום", ולכן שלשתם רמוזים בשם אהי"ה דאלפין באופן זה:

  • כי האל הראשון שהוא אלף אלפים‏[4] -- שרשו באלף הראשונה שבו,
  • ואל יהו"ה שהוא נ"ז עלמין -- שרשו בשתי אותיות ראשונות, שהם אל מן אלף, וה' מן ה' הראשונה, י"ו מן היוד, ה' מן ה' תתאה -- הרי ז"ן.‏[5]
  • ואל אדני שהוא צ"ו עלמין, שרשו בשאר אותיות הנשארות שהם פ' מן אלף, א' מן הא, ד' מן יוד, א' מן ה"א‏[6] -- הרי הם צ"ו עם כוללות הי' אותיות מלוי שם אהיה הנזכר.


נוצר חסד -- דע כי נוצר הוא בינה דחכמה וחסד יסוד שבכתר (כמבואר אצלנו), ושניהם אינם רק תיקון א'. והטעם הוא לפי שהבינה היא שמיני ממטה למעלה והיסוד הוא שמיני ממעלה למטה ולכן הם שוים בבחינה זו.

ענין ויעבורעריכה

ענין ויעבור.    כבר ידעת כי משני נקודות ראשונות של עשר נקודות של קודם התיקון כאשר נתקנו ונעשו מהם שני ראשין דא"א (והם הכתר והחכמה שבו), ויש בהם כ' בחינות אורות פנימיים, י' מן הכתר וי' מן החכמה. וכן יש בהם עשרין מקיפין -- עשרה מן הכתר ועשר מן חכמה. והנה אפילו במקיפין יש בהם בחינות רבות והם נר"ן.

והנה המקיפים -- אין כולם מתגלים בי"ג תיקוני דיקנא דאריך. ואמנם מן החכמה מתגלים ח' -- שהם מן הבינה שבה עד מלכות שבה, ומן הכתר מתגלים ששה -- שהם חג"ת נה"י שבו (ואמנם היסוד דכתר נכלל עם הבינה של החכמה). נמצא שהם י"ג תיקונים בלבד. וכל השאר של הכתר ושל החכמה אינם מתגלים, לפי ששערות הדיקנא הם דינים ואלו הם רחמים, לכן לא נתגלו בה.

ואמנם הפנימיים נתגלו כולם בדיקנא. ובמקום הי"ג שבחוץ הוא שיעור כל העשרים שבפנים.

והנה המקיפים נגלים ממטה למעלה --

  • אל במלכות
  • רחום ביסוד כו'...
  • נוצר - נון רבתי - בינה, חסד - יסוד שבכתר.

והנה נוצר חסד (שהם בינה ויסוד), שניהם הם תיקון א' לבד, לפי שהבינה היא שמיני ממטה למעלה, והיסוד שמיני ממעלה למטה. ועוד שהן' שערי בינה הם מתחלקים עד ההוד ואח"כ חוזרים ונכללים ביסוד הנקרא כ"ל כמספר חמשים, כמו שהיו נכללים בבינה. ואין הפסק ביניהם כי אין בחינת נוקבא באריך להורות היותו יחיד לגמרי אבל הנוקבא היא שם בסוד נקודה וע"כ אינה נתגלית בו. ומשם והלאה מתחילין דכר ונוקבא. והיא סוד תמר הכלול זכר ונקבה ביחד, כי המלכות כלולה היא ביסוד.

ונקה הוא החסד שבכתר המתגלה בפי האמה, כי המזל הזה הוא המייחד אבא ואמא, ולעולם החסד הוא "יומא דכלהו", כי כדי להמשיך הטפה באורה ממש מלמעלה צריך ע"י חסד שאינו משתנה מהתפשטות. והטעם שהם ממטה למעלה הוא לפי שהאור הגדול שבהם צריך התפשטות כדי שיקבלוהו התחתונים מהם. וכי מתחיל מחכמה ואח"כ מתגלין אותם שבכתר מן הטעם שאמרנו אבל הפנימים כל העשרים מתגלים וגם שהם ממעלה למטה מפני שהם לצורך עצמם ולא לצורך שיקבל זולתם, ולכן בשני מצרים הסמוכים לראש שהוא התיקון הא' הנקרא א"ל הוא מלכות פנימי וכתר שבכתר מקיף במצר הימין וכתר שבחכמה מקיף לצד שמאל:

  • תיקון הב' מה שעל הפה ונקרא רחום -- יסוד פנימי וחכמה שבכתר מקיף.
  • תיקון ג' ארחא דתחות חוטמא ונקרא חנון -- הוד פנימי ובינה שבכתר מקיף.
  • תיקון הד' מה שתחת הפה, ארך -- נצח פנימי וחכמה שבחכמה מקיף.
  • תיקון הה' ארחא דתחות פומא, אפים -- ת"ת פנימי ובינה דחכמה מקיף.
  • תיקון הו' שער רחב שבפנים עד הפה. ורב חסד -- גבורה פנימי (מפני שהפנימי מורה דין וצמצום וגבול ומדה) וחסד שבכתר מקיף. ולכן אהרן היה כהן ולוי ולכן הפנימי גבורה ולוי, והחיצון חסד וכהן. וזה מצד ימין דדיקנא אבל בשמאל חסד שבחכמה המקיף.
  • תיקון הז' הפנים עצמם, ונקרא ואמת -- חסד פנימי וגבורה דכתר מקיף מצד ימין, וגבורה דחכמה מקיף מצד שמאל. ולכן הפנים הם אדומים ומטילים אימה ויראה מצד הגבורה שבהם.
  • תיקון ח' שורות השערות המשתלשלות עד הטבור, והוא מזל הח' ונקרא נוצר חסד, והוא בינה דחכמה פנימי מצד שמאל, ות"ת דחכמה מקיף לו, ומצד הימין הוא יסוד דכתר פנימי, ות"ת דכתר מקיף לו.
  • תיקון הט' לאלפים, השערות הקצרות שבין המזל עצמו -- הוד דכתר פנימי, ונצח דכתר מקיף מצד הימין, ונצח דחכמה מקיף בצד שמאל.
  • תיקון הי', שערות שתחת הצואר, נושא עון -- נצח דכתר הפנימי, והוד דכתר מקיף מצד ימין, והוד דחכמה מקיף מצד שמאל.
  • תיקון י"א הם שערות הנז' היותם ע"י תיקון דלא נפיק נימא מן נימא, ופשע -- ת"ת דכתר פנימי, ויסוד דכתר מקיף מצד ימין, ויסוד דחכמה מקיף שמאל. כי החוטם מפסיק עד למטה ולכן כל אלו נחלקים לימין ולשמאל כנזכר.
  • תיקון הי"ב הפה, וחטאה -- גבורה דכתר פנימי, ומלכות דחכמה מקיף.
  • תיקון הי"ג שורת השערות שתחת המזל הח', גם הוא משתלשל עד הטבור, ונקה -- גדולה דכתר פנימי, ומלכות דכתר מקיף (הכלול ביסוד דכתר המקיף) מצד הימין דתיקון י"א (הנקרא ופשע כנזכר). ונמצא שיש לו בחינת יסוד משום דהוי בחינ' חסד פנימי המתגלה בפום אמה שהוא היסוד:


סוד ויעברעריכה

סוד ויעבר.    הנה מלת ויעבר הוא אותיות עיבור וצירופו ע"ב רי"ו. וסוד העיבור נעשה ע"י היסוד הנקרא שדי.

והנה אם תמנה הויה פשוטה שהיא כ"ו, וגם תעשה אותה בחי' ע"ב ובחינת רי"ו -- יעלה הכל כמנין שדי. וזהו "ויעבר יהו"ה" כי ב' תיבות אלו הם בגי' שדי.

גם "ויעבר יהו"ה על פניו ויקרא כו'" -- הנה ר"ת "ויעבר יהו"ה על" הוא בגי' פ"ו כמנין אלהים. גם ר"ת "פניו ויקרא" פ"ו הוא כמנין אלהים הרי ב' אלהים. והנה אלקים הא' כבר נתמתק קצת בתיבת "ויעבר" (שסודו ע"ב רי"ו כמבואר לעיל), ולכן די לו מיתוק קצת ע"י תיבת "פניו" שהיא בגי' קמ"ו והוא סוד [הפנים העליונים שיש בהם ב' שמות ס"ג, כל אחד עם אותיותיו -- הרי ב' פעמים ע"ג ע"ג והם גי' קמ"ו שהם גימטריא פניו שהם ב' פנים, ימין ושמאל. ואלו השמות הם סוד הפנים העליונים כמ"ש בעז"ה בסוד "ואמת" שבי"ג מדות שהם ב' תפוחין והם ז' שמות ס"ג שהם כמנין ואמת.][7].

אבל השם הב' של אלהים שלא נתמתק כלל צריך למתקו בתיבת {{צ|ויקרא} שעולה בגימטריא שכ"ב עם כללות ה' אותיותיו, והוא בגי' ב' שמות דאהיה דיודין -- קס"א קס"א.

גם ויעבר כבר נתבאר ענינו אצלנו.

וזהו מה ששמעתי נוסף.

הנה באתה גבור ואתה קדוש נעשם החיבוק בסוד החכמה (כי הגבורה לעולם היא מתלבשת בענין מוחא דא"א כנודע) ובחיבוק הזה היו ג' פעמים ע"ב שהוא

  • ע"ב דהויה דיודין מן הימין
  • והויה דס"ג עם עשרה אותיותיו מן השמאל'
  • והויה דמ"ה עם כ"ו שלה באמצע

ואז אפי' הע"ב הימני היה גבורה לפי שג' פעמים ע"ב הם רי"ו בגימטריה גבורה. ולכן עתה בויעבור אנו צריכין להמשיך הטפה מצד אור מקיף החכמה שבו (שהוא חסד עלאה דהוי יומא דכלהו) כדי שאחר ההמשכה תשאר הטפה בכל אורה. וזהו ויעבר - ע"ב רי"ו.


והואיל ואתא לידן ענין ויעבר נבאר עתה ענין ע"ב רי"ו הנזכר אצלנו פעמים הרבה. גם נבאר ענין מלת תבל הנזכר אצלנו שהוא בגי' ב' פעמים רי"ו (כי הגבורה דעתיק מתלבשת בחכמה דאריך אנפין כמש"ל פ"א דויעבור):

דע כי יש רי"ו אחד בשם הוי"ה ורי"ו אחד בשם אהיה. וזה ביאורם.

כי רי"ו של הויה הוא זה.

  • כנגד אות יוד של ההויה יש הויה אחד במלוי יודין העולה ע"ב,
  • וכנגד אות ה' ראשונה יש הויה א' דס"ג ועם יוד אותיותי' הרי ע"ג
  • וכנגד אות ו' יש הויה אחד דמ"ה דמלוי אלפין ועם מספר יהוה פשוטה (שהיא כ"ו) יהיה הכל בגימטריה ע"א
  • וכנגד אות ה' אחרונה יש הויה אחד דב"ן דמילוי ההין והע"ב שלו הוא י יה יהו יהוה כנודע.

ואמנם ע"ב הראשון דמלוי יודין הוא חסד ממש, כי שלש הויות אחרונות אינם ע"ב ממש אלא ע"י חיבור וצירוף, ולכן זה הע"ב הא נקרא 'ע"ב' ממש, והג' ע"ב האחרונים הם בגימטריא רי"ו שהוא בגימטריא גבורה.

עוד טעם שני אל הנזכר, כי הנה הע"ב הב' הוא ע"ג, והג' בגימטריא ע"א, ובהתחברות שניהם יחד הם ע"ב ע"ב. וזהו לשון ע"ג, מלשון הגעה, להורות שאין מספרם שלם כמו הע"ב הראשון, וצריכין להתחבר ולגעת אל הויה השלישית ואז יהיה בין שניהם ע"ב ע"ב.

והרי נתבאר בחינת ע"ב רי"ו שיש בשם ההויה והוא אשר אנו מזכירין תמיד בשם ע"ב רי"ו.

עוד יש בחינת רי"ו שני של שם אהיה וזה עניינו.   הנה בשם אהיה אין בו ד' מלויים רק ג' בלבד (שהם אהיה דמלוי יודין ודאלפין ודההין). ובשתים הראשונות, דיודין ודאלפין, יש בכל אחד משניהם כ"ז אותיות של מלוי המלוי‏[8]. וכאשר תרבעם בסוד האחוריים יהיה בכל א' מהם מ"ד[9]. והנה מ"ד וכ"ז הם ע"א -- הרי הם ע"א דיודין וע"א דאלפין, אבל אהיה דההין אין בו רק כ"ה אותיות של מלוי המלוי‏[10], ועם ריבועו שהם מ"ד -- הרי ס"ט. ותחבר עמו ד' אותיות אהיה הפשוטות -- הרי ע"ג.

והנה זו האחת המיותרת על ע"ב, אם תחברנה עם ע"א דיודין ויהיו ע"ב, ועם ע"א דאלפין ויהיו ע"ב, והרי הם ג' פעמים ע"ב שהם בגימטריה רי"ו.


והרי לך ב' פעמים רי"ו -- א' דהויות וא' דאהיה. וכאשר לוקחת המלכות שניהם נקראת היא תב"ל שהוא ב' פעמים רי"ו הנזכר. גם סוד ויעבר כבר נת"ל כי בעת שאומרים ויעבר נבקע היסוד דאימא שבדעת ז"א וכו', גם נתבאר שם כי ענין בקיעה זו הוא לצורך זווג לאה עם ישראל מן החזה דז"א ולמעלה ועי"כ נתקן פרצוף לאה כדי שתהיה ראויה אל הזווג הנזכר.

וענין בקיעה זו נעשית באופן זה שנבאר עתה. כי הנה בעמידה שבלחש היו יעקב עם רחל עומדים בנצח והוד דז"א, ואחר כך בחזרת העמידה עלו עד חג"ת דז"א, כמו שנת"ל הטעם לפי שעתה אין אימא עלאה רובצת על הבנים ועי"כ היסוד שלה עולה ונגבה למעלה בדעת דז"א דוקא ונשאר כל הת"ת דז"א באורות מגולים, ואז בהתגלות האורות האלו מתרבים הארותיהם ועולים בג' ראשונות דז"א, וברוב ההארות ההם אין היסוד דאימא סובלת אותם, ונבקע היסוד דאימא (העומד בדעת דז"א) מאליו, ואז כל אורך ז"א, מראשו ועד רגלו, הם מגולים. ואז אנו אומרים ויעבר כו'.

והענין יובן במה שנת"ל בענין נשיאות כפים של ברכת כהנים, ועיי"ש שביארנו הטעם שהוא לתקן כל פרצוף לאה על ידי אותו הנשיאות כפים, לפי שעל ידי ברכת כהנים נכנסין אורות המקיפים בתוך ראש ז"א ונתקן כל פרצופה. ועדיין חסר בחינת היסוד שבה בלבד לפי שבענין ברכת כהנים נעשים שני קוים שלה הימין והשמאל ונתקן חצי קו האמצעי עד כנגד הת"ת שלה בלבד (כמבואר אצלנו בדרוש פרצוף לאה), וחסר ממנה בחינת היסוד שבה, ואז עי"כ ג"כ מתרבים האורות אשר שם מלבד ההארות המגולות שעולות מלמטה מחג"ת דז"א ועי"כ נבקע היסוד דאימא אשר בדעת דז"א בעת שאומרים ויעבור, ואז אימא עלאה נותנת בדרך הלואה והשאלה את היסוד שלה אל לאה, ועי"כ תוכל להזדווג עם ז"א בעת שאומרים י"ג מדות כמבואר לעיל בדרוש דויעבור. ולכן אין אומרים ויעבור עד אחר ברכת כהנים:

הערותעריכה

(ה) אמר שמואל: גם זה יובן במ"ש כי ד' פעמים ב"ן הם בגי' קדק"ד.
(ו) אמר שמואל: אפשר לומר שהוי"ה דע"ב דיודין מתחלת ביו"ד, ומסיימת ביו"ד. ושם א"ל יוצא מן הוי"ה דס"ג כנודע
(ז) אמר שמואל: כבר נתבאר לעיל שהם ב' אלפין משני א"ל א"ל.
(ח) אמר שמואל: לא הבנתי. ואולי רצה לומר שוי"ו במילוי יודין, הוא כ"ב, ואהי"ה עם הכולל הוא כ"ב.
(ט) אמר שמואל: גם זה לא הבנתי כלל. ואולי היה הוה יהיה, הם כנגד מלך מלך ימלוך, ובהם ג' הויות, שהם י"ב אותיות, והיה הוה יהיה, הם בגי' ס"ו.וי"ב אותיות של ג' הויות, יהיו הכל ע"ח, כמספר י"ג ווין. נכתב בסוף שעה"כ, וז"ל, מן תיבות עם עד תיבות והכולל, לא היה כתוב בספר הרש"ו, לכן כתב אמר שמואל לא הבנתי.

הערות ויקיעורכיםעריכה

  1. ^ ז פעמים ס"ג עולה אמת -- ויקיעורך
  2. ^ עיין במפרשים על קטע זה כי רבו בו הנוסחאות והפירושים -- ויקיעורך
  3. ^ כוונתו אל ההויה התחתונה - ויקיעורך
  4. ^ דהיינו אל שדי במילוי - אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד - ויקיעורך
  5. ^ דהיינו אלהיוה"א - ויקיעורך
  6. ^ אל"ף ה"א יו"ד ה"א - ויקיעורך
  7. ^ הטקסט בסוגריים מרובעים הושלם מפרי עץ חיים סוף פ"ג דסליחות
  8. ^ אל"ף למ"ד פ"א, ה"י יו"ד, יו"ד וי"ו דל"ת, ה"י יו"ד - ויקיעורך
  9. ^ אל"ף, אל"ף ה"י, אל"ף ה"י יו"ד, אל"ף ה"י יו"ד ה"י
  10. ^ אל"ף למ"ד פ"א, ה"ה ה"ה, יו"ד וי"ו דל"ת, ה"ה ה"ה - ויקיעורך