שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ג
דרוש ג'
עריכהדרוש ג' - בביאור התיבות די"ג מדות שהם אל רחום וחנון כו' וגם סדרן ומקומן בדיקנא דא"א עצמה.
והנה
- אל -- הוא מדה א'.
- רחום -- מדה ב'.
- וחנון -- מדה ג'.
- ארך -- מדה ד'.
- אפים -- מדה ה'. (והטעם הוא לפי ש"ארך אפים" נזכר בלשון רבים; שלא אמר "ארך אף". והורה בזה על חיבור שני מדות ביחד).
- ורב חסד -- מדה ששית.
- ואמת -- מדה ז'.
- נוצר חסד -- מדה ח'.
- לאלפים -- מדה ט'. (יען שאפשר להיות נוצר חסד אבל לא לאלפים, אם כן שני מדות הם).
- נושא עון -- מדה י'.
- ופשע -- מדה י"א.
- וחטאה -- מדה י"ב.
- ונקה -- מדה י"ג.
ועתה נבאר סדר הי"ג תיקונין למקומתם בשמותם בדיקנא עצמה.
- הנה תחת ב' פאתי הראש מתחילין לצמוח שני ראשי הזקן, מכנגד שני אזנים בימין ובשמאל, והם צרין בלתי רחבים. ושני ראשים אלו נחשבים לתיקון א' והוא התיקון האחד[1] שבדיקנא, ונקרא אל
- תיקון השני הוא שורת השערות הגדלים על השפה העליונה בהמשך אורך הפה ונקרא רחום
- תיקון הג', והוא "ההוא ארחא דפסיק באמצעית" של התיקון השני, והוא מקום החלק בלתי שערות המכוון כנגד אורך החוטם ונקרא חנון
- תיקון הד' והוא שורה שניה התחתונה של שערות הגדלים על השפה התחתונה ונקרא ארך
- תיקון הה' והוא ארחא תניינא תתאה המפסקת באמצע התיקון הרביעי והוא מכוון ממש כנגד "ארחא עלאה" הנקרא תיקון השלישי ונקרא אפים
- תיקון הו', והוא עומד תחת מקום תיקון הראשון (הנקרא "אל" והוא מקום הצר), ובמקום שמתחלת הזקן להתרחב יותר -- שם הוא התיקון הששי הזה. והוא מתחיל ממקום התחלת בליטת העצם של הלחי שתחת האוזן (אשר משם ולמטה מתרחב יותר הזקן ממה שלמעלה) ונמשך עד המקום אשר מכוון כנגד הפה. ונקרא ורב חסד.
- תיקון הז' והוא מקום תרין תפוחין קדישין, והם שני הפנים החלקים בלתי שער, והוא מקום שתחת שני העינים. והחוטם מפסיק בין שניהם ושתיהם הם תיקון א' בלבד. ונקרא ואמת.
- תיקון הח' והוא נקרא "מזלא קדישא" באופן זה: כי מה שהוא מכנגד הפה ולמטה הוא כללות הזקן בכללותה בחיבור אחד. כי מה שלמעלה מזה המקום הנה הוא נחלק לשני צדדין (לפי שתרין תפוחין וחוטם מפסיקין ביניהם), אמנם מה שהוא כנגד הפה ולמטה הוא עובי הזקן והתחברותה יחד. אבל עובי הזה הנה הוא עב מאד ונחלק לשתים -- כי השערות העליונות הנראים הם תיקון אחד, וצד הזקן במקום התחברותה אל מקום הגרון למטה הוא תיקון שני. ולפי שהנה הם שערות על גבי שערות, שוכבין זה על זה, ולכן עביות הזה של הזקן מתחלק לשנים. צד העליון הנגלה הוא תיקון אחד, וצד התחתון שהם שערות המכוסות תחת הזקן הזה הנתונים אצל הגרון הם תיקון שני.
- והנה כל שני תיקונין אלו הם נקראים "שני מזלות" -- "מזל עליון ומזל תחתון". ונקראו 'מזלות' לפי שהם יורדים ונמשכים באורך ונתלים ועומדים כלפי מטה (מלשון "תזל כטל אמרתי"). ואין בכל התיקונים כמו אלו השנים ששניהם יורדים ונוזלים ונמשכים עד טבורא דיליה. והנה העליון הוא התיקון השמיני ונקרא נוצר חסד, והתחתון הוא תיקון הי"ג האחרון שבכולם ונקרא ונקה. וכל אחד משניהם נקראים "מזלא קדישא".
- תיקון הט' הוא בחינת שערות קטנות צומחות בין שני המזלות הנזכר והם צומחות המובלעות תוך אלו השערות הנזכר הארוכות הנקראים 'מזלות' כנזכר ונקרא לאלפים
- תיקון העשירי והוא בחינת שערות אחרות קטנות צומחות למטה ממקום שני המזלות והם סמוכין עם הגרון ועומדים למעלה מעט מן הגרון וחפיין על הגרון והם בפני עצמם ואינם מובלעים תוך שערות המזלות כמו שערות תיקון הט'. ונקרא נושא עון
- תיקון הי"א עניינו הוא היות אלו השערות הקטנות הנזכר של התיקון העשירי שוים בארכם בהשוואה אחת ולא נפקי דא מן דא אלא תליין בשיקולא חדא. ונקרא ופשע.
- תיקון הי"ב הוא ענין הפה עצמו היותו פנוי וריקן מן השערות ונקרא וחטאה.
- תיקון הי"ג והוא המזל התחתון מהשני מזלות הנז' השוכבים זה על זה והם בסוד זכר ונקבה, ואבא ואמא יונקים משניהם (כמבואר אצלנו במקומו); כי אבא יונק מן העליון ואימא מן התחתון. ונקרא ונקה.
- ^ נ"ל שצ"ל "התיקון הראשון" והסופר כתב בקיצור " תיקון הא' " ואחר כך נפל בו טעות. עניות דעתי. -- ויקיעורך