פתיחת התפריט הראשי

ה. עריכה

ד"א "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" - הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב: (משלי כב, א): "נבחר שם מֵעֹשֶׁר רב [מכסף ומזהב חן טוב]":

נבחר שמו של משה, שנאמר (תהלים קו, כג): "לולי משה בחירו", וכן הוא אומר (שמות לג, יז): "ואדעך בשם", מעשרו של קרח, שנאמר (במדבר טז, יז): "חמשים ומאתים מַחְתֹּת". א"ל אמר ליה, אמר לו הקב"ה: מפני שיש לך עושר אתה מתגאה?! נבחר שמו של משה מכל עשרך של כסף ושל זהב! הוי "מכסף ומזהב חן טוב".

ד"א נבחר שמו של פנחס מן עשרו של זמרי, שהיה נשיא שבט שמעון. ומה עשה זמרי?

  • עליו אמר שלמה (משלי כא, כט): "העז איש רשע בפניו" - זה זמרי, "וישר הוא יבין דרכו" - זה פנחס. ומה העז זמרי? אלא כיון שבאה כזבי בקש ליטלה, אמרה לו 'איני נשמעת לך, שכן ציווני אבא שלא אהיה נשמעת אלא למשה'. אמר לה 'אני גדול ממשה, שהוא משבט ג' ואני משבט ב'. ורצונך לידע שאני גדול ממשה? בפניו אני נוטל אותך, שנאמר (במדבר כה, ו): "והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה", שהיה מקיש דברים כנגדו. א"ל אמר ליה, אמר לו 'משה, זו אסורה או מותרת?' אמר לו 'אסורה היא לך'. א"ל זמרי 'אתה הוא הנאמן של תורה, שהקב"ה מתגאה בך ואומר (שם יב, ז) "לא כן עבדי משה", שאתה אומר אסורה זו, אף אשתך שנטלת אסורה היא לך! זו מדינית וזו מדינית! זו גדולה בת אבות ואשתך בת כומר!' הוי "לעיני משה". ושלמה צווח "העז איש רשע בפניו".
  • וכיון שראו אותו היו בוכים, שנאמר (שם כה, ו) "והמה בוכים". א"ל הקב"ה 'משה, בוכה אתה? והיכן חכמתך, שאמרת דבר והבלעת לקרח, ועכשיו אתה בוכה?' ורוח הקדש צווחת (תהלים עו, ו): "אשתוללו אבירי לב נמו שנתם". א"ל אמר ליה, אמר לו 'משה, (משלי כא, ל): "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'"!'.
  • אמר הקב"ה 'יודע אני מי מוכן לדבר זה'. מה כתיב אחריו - (שם, לא) "סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה". אמר ר' יוסי: דרש פנחס בעצמו 'ומה אם הסוס, שהוא נותן נפשו ליום מלחמה, אפילו הוא מת נותן נפשו על בעליו - אני על קדושת שמו של הקב"ה על אחת כמה וכמה!' (במדבר כה, ז): "וירא פינחס בן אלעזר" - התחיל אומר בינו לבין עצמו 'ומה אעשה? איני יכול! שנים יכולין לאחד, שמא אחד יכול לשנים?!' עד שהוא נוטל עצה בינו לבין עצמו, הנגף נוגף, והקב"ה אומר '(משלי כד, י): "התרפית ביום צרה וגו' הצל לקוחים למות כי תאמר הן לא ידענו זה" - אני מעיד עליך, שנאמר (שם, יב) "הלא תֹכֵן לבות הוא יבין"'.
  • נכנס פנחס, ומצא אותם שקבעם הקב"ה זה עם זה, והיו כרוכין זה בזה, ולא היו יכולין להפרש עצמן, ודקר שניהם דרך דביקתן, שנאמר (במדבר כה, ח): "וַיִּדְקֹר את שניהם". כיון שיצא, נכנסו שבטו של זמרי. מה עשה הקב"ה? נגף את כולן. כיון שראה פנחס את הנגף, עמד והיה מתפלל, שנאמר (תהלים קו, ל): "ויעמד פינחס ויפלל". מיד קרא הקב"ה למשה ואמר לו: בא ואודיעך מי העמיד זרעו של אברהם, שנאמר "פינחס בן אלעזר"; לכך נאמר "נבחר שם מעשר רב".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף נבחר שמו של מרדכי מעשרו של המן. אמר ר' יאשיה: מה עשה אותו רשע? הוציא כל כסף וזהב שהיה לו ונתן לאחשורוש. א"ל אמר ליה, אמר לו הקב"ה 'חייך, "נבחר מכסף ומזהב חן טוב" - נבחר חנה של אסתר, שנאמר (אסתר ב, טו): "ותהי אסתר נושאת חן". כיון שבא הרשע עם הממון, א"ל אמר ליה, אמר לו המלך (שם ג, יא) "הכסף נתון לך". אמר הקב"ה 'כך אתם מוכרים שלי על שלי, שנאמר (ויקרא כה, נה): "כי לי בני ישראל עבדים", וכתיב (חגי ב, ח): "לי הכסף והזהב" - חייך, מה שאמרת "הכסף נתון לך וגו'" כך (אסתר ח, א): "ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן".