קטגוריה:שמואל א כט ד
נוסח המקרא
ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את האיש וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל אדניו הלוא בראשי האנשים ההם
וַיִּקְצְפוּ עָלָיו שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ לוֹ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים הָשֵׁב אֶת הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ שָׁם וְלֹא יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יִהְיֶה לָּנוּ לְשָׂטָן בַּמִּלְחָמָה וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים הָהֵם.
וַיִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜יו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶת־הָאִ֗ישׁ וְיָשֹׁב֙ אֶל־מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣וֹ שָׁ֔ם וְלֹא־יֵרֵ֤ד עִמָּ֙נוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְלֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ן בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבַמֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶל־אֲדֹנָ֔יו הֲל֕וֹא בְּרָאשֵׁ֖י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵֽם׃
וַ/יִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜י/ו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַ/יֹּ֣אמְרוּ ל/וֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶת־הָ/אִ֗ישׁ וְ/יָשֹׁב֙ אֶל־מְקוֹמ/וֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣/וֹ שָׁ֔ם וְ/לֹֽא־יֵרֵ֤ד עִמָּ֙/נוּ֙ בַּ/מִּלְחָמָ֔ה וְ/לֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֥/נוּ לְ/שָׂטָ֖ן בַּ/מִּלְחָמָ֑ה וּ/בַ/מֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶל־אֲדֹנָ֔י/ו הֲ/ל֕וֹא בְּ/רָאשֵׁ֖י הָ/אֲנָשִׁ֥ים הָ/הֵֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הפקדתו" - מלשון פקדון והנחה
"לשטן" - לעשות איבה ושטנה ודומה לו (מלכים-א יא יד) ויקם ה' שטן לשלמה
"יתרצה" - מלשון רצוי
מצודת דוד
"ובמה" - רצה לומר וכי באיזה דבר יכול הוא לרצות עצמו לאדוניו שאול למחול לו על מה שמרד בו הלא בהבאת ראשינו אליו יתרצה אליו ועל הכוונה ההיא הולך אתנו
"אשר הפקדתו" - אשר הנחתו לשבת שם
"ולא יהיה וגו'" - כי פן יהיה נוסף על שונאינו ונלחם בנו
"עליו" - על אכישמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו" וכו' "השב את האיש". הם לא הקפידו רק על דוד לבדו לא על אנשיו (שכבר היו לוקחים עברים לצבא כנ"ל יד, כא) ואמרו "ולא ירד" וכו', ר"ל בין אם תקחהו אל המלחמה, אנו אומרים "ולא ירד עמנו במלחמה", כי לא ילחום את שאול, בין אם תקחהו לשמור ראש המלך, אנו אומרים "ולא יהיה לנו לשטן" "במלחמה", כי אין לסמוך עליו. וטענו ע"ז בממה נפשך שאם ברח מפני אדוניו יען שגרשו אדוניו מצד שלא עבדו באמונה ולבו לשוב אל אדוניו, א"כ "במה יתרצה זה אל" "אדוניו הלוא בראשם האנשים ההם", הלא פה ימצא מקום להתרצות אל אדוניו:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א כט ד"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.