מ"ג שמואל א כט ה


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלוא זה דוד אשר יענו לו במחלות לאמר הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתו [ברבבתיו]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלוֹא זֶה דָוִד אֲשֶׁר יַעֲנוּ לוֹ בַּמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד ברבבתו [בְּרִבְבֹתָיו].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲלוֹא־זֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּ־ל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד בְּרִבְבֹתָֽו׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יענו" - ענין הרמת קול

"במחולות" - שם כלי זמר 

מצודת דוד

"אשר יענו לו" - אשר הרימו קול בעבורו על המחולות לאמר הכה וגו' ואם כן מעולם הוא שונא לפלשתים ומכה בהם ואין לבטוח בו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"הלוא" וכו'. ר"ל ואם ברח ומרד מפני שרצה להתנשא ולמלוך תחתיו, הלא גם באופן זה ימצא פה מקום להשיג חפצו: כי "הלא זה דוד אשר יענו לו במחולות שהכה"

"ברבבותיו". ובודאי ילחם אתנו בעת המלחמה כדי שיענו לו השיר הזה גם עתה, ועז"א "אשר יענו לו":