מ"ג שמואל א יב ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנְנִ֣י עֲנ֣וּ בִי֩ נֶ֨גֶד יְהֹוָ֜ה וְנֶ֣גֶד מְשִׁיח֗וֹ אֶת־שׁוֹר֩ ׀ מִ֨י לָקַ֜חְתִּי וַחֲמ֧וֹר מִ֣י לָקַ֗חְתִּי וְאֶת־מִ֤י עָשַׁ֙קְתִּי֙ אֶת־מִ֣י רַצּ֔וֹתִי וּמִיַּד־מִי֙ לָקַ֣חְתִּי כֹ֔פֶר וְאַעְלִ֥ים עֵינַ֖י בּ֑וֹ וְאָשִׁ֖יב לָכֶֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"את שור מי לקחתי" - לעבודתי

"וחמור מי לקחתי" - כשהייתי הולך מעיר לעיר לשפוט אותם על עסקי צרכיהם הייתי הולך על החמור שלי והיה לי ליטול משלהם

"את מי רצותי" - כל לשון מרוצה הסמוך לעושק לשון עשוק ורצוץ הוא חומס דלים ורוצץ

"ואעלים עיני בו" - כדי להעלים עיני מן המשפט בשביל הממון

"ואשיב לכם" - כל מה שתאמרו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואעלים עיני בו" - ובעבור הכופר העלמתי עיני מבלי לענשו עונש הראוי

"ואשיב לכם" - רצה לומר וכאשר תענו בי דבר מה בעודי פה הנה אשיב לכם על דבריכם

"לקחתי כופר" - פדיון על פשעו

"הנני" - רצה לומר בעוד שאני פה ענו בי נגד ה' ונגד המלך הנמשח מה' 

מצודת ציון

"ענו" - העידו כמו (שמות כ יג)לא תענה

"שור מי" - שור של מי

"עשקתי" - מלשון עושק וגזל

"רצותי" - ענין שבירת הגוף וכן (דברים כח לג) עשוק ורצוץ

"כופר" - פדיון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (ג - ו) מ"ש את מי עשקתי את מי רצותי וכו', כולו לשון כפול. ולמה הוסיף שנית עד ה' בכם כי לא מצאתם בידי מאומה? למה העיד ה' ע"ז הלא כל העם עדים? ומ"ש

ויאמר עד ולא ויאמרו? מ"ש ה' אשר עשה את משה, אין לו קישור לא למעלה ולא למטה?: "הנני ענו בי". כי עתה לא תחניפו לי מלהגיד פשעי, באשר הוא "נגד ה'". וגם לא תיראו מפני מלהגיד, באשר הוא "נגד משיחו", אשר יעשה משפט. את שור, סדר בהדרגה מן החמור אל הקל. "את שור מי לקחתי", בחזקה. ואף גם את "חמור מי לקחתי", הגם שהשופטים רגילים לקחת חמור לרכיבה בעת לכתם מעיר לעיר לשפוט את העם. ומוסיף "את מי עשקתי", שהעשק הוא קל יותר שכובש שכר שכיר וכדומה, שאינו גוזל בידים רק מונע את המגיע לו. ומוסיף "את מי רצותי", למי בקשתי שיתן לי איזה מתנה ברצונו, או שרשו רצץ. והגם שהרצוץ גרוע מעושק, בא מאוחר לענין הרבותא של התשלומין, שגם רצוץ בגוף שישלם בממון וישיב נזק וצער וכו' וכ"ש שישיב ממון הנעשק. ומוסיף "ומיד"