שיחת ויקיטקסט:ארון הספרים היהודי

ארון הספרים התורני באתר נפרד

נראה לי שהיו צריכים לעשות אתר נפרד במיוחד לספרים תורניים, ואז גם יימצאו הרבה יותר תורמים. כי ספרים תורניים לומדים הרבה בישיבות חרדיות, והם ברובם לא יסכימו להיכנס לאתר שיש שם גם ספרי כפירה רחמנא ליצלן. צריכים אתר נפרד, עם אפשרות להורדת כל התוכן למחשב, בכדי לזכות גם את אלו שכלל וכלל אינם רוצים שום חיבור לאינטרנט. -- Toramedia770

למי שרוצה אפשר להוריד את כל התכנים התורניים של האתר ולבנות כל אתר שרוצה (וכמה אתרים שונים כבר עשו כך). הכל חופשי ומשוחרר לעשות בו כטוב בעיניך, כולל לשימוש מסחרי. אם תרצה לקבל פרטים יותר איך להוריד קבצים בכמויות לעצמך אני אנסה לברר אצל אנשים יותר מקצוענים מהי הדרך הקלה ביותר לעשות את זה. בנוסף, כדאי לעתיד לרשום הערות כאלה במזנון שלנו ליתר חשיפה.

זאת לגבי הלוגיסטיקה. לגבי עצם הסברא, ישנם כמה סיבות וגם תועלות בכך שויקיטקסט (וארון הספרים היהודי) עובד על פלטפורמה של קרן ויקימדיה. אישית, היא המועדפת מכל שאר הממשקים שראיתי כעת באינטרנט וזה רק בזכות הסגנון שבו היא פועלת ומתנהלת. אולם אני מבין את ההסתייגויות שלך ואת ההערות שלך ומכבד אותם. הכל טוב. בברכה, --Roxette5 (שיחה) 09:34, 5 ביולי 2015 (IDT)

שלום "תודה מדיה" - אוסיף על דברי דניאל עוד נקודה: גם אני יכול להבין את ההסתייגות שלך, אבל בסופו של דבר אני חושב שהיא איננה נכונה. נראה לי שיש חשיבות עצומה לכך שהספרות התורנית תהיה דווקא בתוך פלטפורמה נייטרלית שכוללת את כל הספרות מכל הסוגים. למה? כי רק בסביבה כזאת אפשר לברוח מהחטא הנוראי של עולם התורה בימינו, דהיינו הצנזורה התורנית. זה כואב אבל זה גם ברור לחלוטין שבכל אתר שיוגדר "תורני" יהיו ויכוחים אינסופיים לגבי מה נחשב ומה לא נחשב, מה כשר ומה פסול, מה יכובד ומה יוחרם (וע"ע בגירסאות של אוצר החכמה המיועדות "לבני תורה"). רק באתר נייטרלי כמו ויקיטקסט יהיה תמיד מקום של כבוד לכל חיבור תורני, ולעולם לא יהיה שום חשש מצנזורה. ככל שזה יישמע מוזר, המגמה להכיל את הספרות הכללית באתר זה מיועדת בעיני גם כדי להציל דווקא את הספרות התורנית, ולהנגיש חיבורים תורניים למרות מאמציהם של המצנזרים.

כאמור, מי שרוצה להעתיק מכאן חיבורים תורניים ולהנגיש אותם על טהרת הקודש באתר הבנוי על פי "קו" שלו או לפי ה"השקפה" שלו, יבורך. Dovi (שיחה) 10:19, 5 ביולי 2015 (IDT)

שלום צריך להכניס גם את ספר אורות ואורות התשובה של הרב קוק (ב"ה יהיו עוד ספרים ) איתי גל 06:42, 25 באוגוסט 2008 (IDT)

שלום, ראיתי צורך להוסיף את הספרות החיצונית לארון הספרים. על אף השנים ועל אף השיכחה הם עדיין חלק חשוב ואינטגרלי מארון הספרים היהודי. אין צורך לחזור על טעויות העבר.

גיא גוטרימן.

ספרים חיצונים

גם אני סבור שהספרים החיצונים ושאר ספרות היהודית מתקופת בית שני צריכים להיות כאן, ותודה שהוספת אותם. רק שתי בקשות:

• הדף "ארון הספרים היהודי" הוא לא בשביל רשימת ספרים מלאה, אלא לסוגים כלליים של ספרים. לדוגמה: רשמנו "מקרא", ולא רשימה של כל ספרי המקרא, וכן רשמנו "משנה" סתם ולא רשמנו את שמות ששת הסדרים וששים מסכתות. וכן לגבי הספרים החיצונים ודומיהן: נא לרשום "ספרים חיצונים" עם קישור לרשימה המלאה, ולהוריד את הרשימה המלאה מכאן.
• מה המקור הטקסט העברי (לרוב תרגומים מיוונית) שהעלית כאן לחלק מן הספרים? האם הקלדת אותו בעצמך? נא לציין את המקור! Dovi 04:55, 9 נוב' 2004 (UTC)

מי מנוחות

הועבר לשיחת משתמש:צחור. נחום 02:25, 30 במאי 2008 (IDT)

סידור מחדש

כמדומני שכדי להקל על החיפוש יש לסדר את את ארון הספרים מחדש. (או לפחות להוסיף הפניה אל קטגוריה:ארון הספרים היהודי ואותו לסדר בצורה יסודית להקל על החיפש שתהיה בצורה נוחה וקלה). מה אתם אומרים? תולדות אדם 13:40, 21 בינואר 2009 (IST) קטגוריה:ארון הספרים היהודי

איזה סדר חדש אתה מציע? --אראל סגל 23:27, 27 בינואר 2009 (IST)

לשים בדף הראשי רק את הכותרות, ולפתוח דפים נפרדים לכל קטגוריה. לדוגמא:

• • • מקרא
    • משנה
    • תלמוד
    • ספרי חז"ל
    • הלכה
    • שאלות ותשובות
    • דקדוק ולשון
    • ספרי מוסר
    • ספרי חסידות

ולכל קטגוריה תפתח דף נפרד עם פירוט. ובעת הצורך לעשות גם תתי קטגוריה. לדוגמא: בקטגוריה מקרא תפתח דף: תורה | נביאים | כתובים כשמכל קטגוריה עוברים לפירוט המלא.

אם יסדרו זאת בטבלה נאה זה יהיה יותר יעיל ויותר נחמד.

דרך אגב: מומלץ מאד לעשות סרגל אוטומטי לחזרה לדף הקודם. לדוגמא: ארון הספרים היהודי >מקרא >תורה >שמות >יד

כך שיהיה אפשר תמיד לחזור לדף/דפים קודמים, כפי שמקובל באתרי אינטרנט אחרים. בכ"ר תולדות אדם 11:04, ג שבט תשסט (איך עושים שיצא אוטומטית התאריך היהודי?)

• בקיצור: כמו דף ראשי במיזם

הרעיון חיובי, אבל אני לא חושב שהדף הנוכחי יותר מדי גדול - אולי אפשר להסתפק בעיצוב שלו (כגון על ידי הוספת כותרות וכותרות משנה). אוֹרי 14:49, 28 בינואר 2009 (IST)

נ.ב. אני לא יודע איך אפשר לעשות תאריך עברי, אם כי ראיתי ב"שבעלפדיה" שזה אפשרי.

אני מסכים עם אורי. כל עוד הדף לא גדול מדי, עדיף שכל הספרים יהיו בדף אחד (עם כותרות-משנה מתאימות), כך שיהיה אפשר לקלוט את הכל במבט. לדוגמה, ייתכן שמישהו מחפש את הספר "איל משולש" או "מוסר אביך", ולא יודע בדיוק באיזה קטגוריה שמנו אותו, אבל אם כל הספרים נמצאים באותו דף הוא יוכל למצוא אותו בקלות. --אראל סגל 18:10, 28 בינואר 2009 (IST)

עשיתי דוגמא בארון ספרים חדש נא לחוות דעה.

נראה יפה מאד. האם אפשר לשים קישור שיפתח את כל המדפים בבת אחת?--אראל סגל 23:42, 9 בפברואר 2009 (IST)