שיחה:מדרש משלי (בובר) ל

סידרתי את המדרשים מפסוק כד עד הסוף לפי סדר הפסוקים, וצ"ע מה המשמעות של הסדר בדפוס:

(משלי ל כד): "ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחוכמים", (משלי ל כח): "שממית בידיים תתפש" - אמר רבי ירמיה: דא היא אדום אומתא רשיעתא, דכל דקיימא תמן משתכחא.

(משלי ל כט): "שלושה המה מיטיבי צעד, וארבעה מיטיבי לכת" - ואלו הן:

• (משלי ל ל): "ליש גיבור בבהמה, ולא ישוב מפני כל" - למה לא ישוב מפני כל? שאינו מתבייש.
• (משלי ל לא): "זרזיר מתניים או תיש" - מה הזרזיר הזה הולך ואינו תמה, כך כל מלכות שהיא עומדת - אין אתה יכול לעמוד לפניה.

• (משלי ל כה): "הנמלים עם לא עז" - זה בבל, שנאמר (ישעיהו כג יג): "הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה".
• (משלי ל כו): "שפנים עם לא עצום" - זה מדי, "וישימו בסלע ביתם" - זה אחשורוש וכורש, שביקשו לבנות בית המקדש.
• (משלי ל כז): "מלך אין לארבה" - זה אלכסנדרוס מוקדון, שנטלטל בכל העולם כולו כארבה שהוא פורח באויר.

• (משלי ל כח): "שממית בידיים תתפש" - זה אדום, שאין בכל השרצים שנואה כמותה, וכן כתיב (מלאכי א ג): "ואת עשו שנאתי". "והיא בהיכלי מלך" - אדום, שהחריב בית המקדש.

• (משלי ל ל): "ליש גיבור" - זה בבל, שנאמר (ירמיהו ד ז): "עלה אריה מסובכו".
• (משלי ל לא): "זרזיר מתניים או תיש" - זה מדי, כשם שהתרנגול קורא בלילה ומעיר לבני אדם, כך אחשורוש, שנאמר (אסתר ו א): "בלילה ההוא".
• (משלי ל לב): "אם נבלת בהתנשא" - זה יון, שגזרו לבטל נשותיהן של ישראל, כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (בראשית לד ז): "כי נבלה עשה בישראל".
• (משלי ל לג): "כי מיץ חלב יוציא חמאה" - זה אדום, שלא זכה למלכות אלא בזכות אברהם, שנאמר (בראשית יח ח): "ויקח חמאה וחלב".

חמשה פעמים ראה שלמה את המלכויות....

--אראל סגל • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"א 09:55, 29 בדצמבר 2010 (IST)