שיחה:דברים לב/טעמים

תיקון טכני

בפרק זה הפסוק לולי כעס אויב אגור חוזר פעמים, לעומתו הפסוק כי גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה אינו מופיע כלל!!! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

משתמש:Dovi, משתמש:Erel Segal, נא לראות איך תוכלו לתקן. תודה--Roxette5 (שיחה) 20:01, 4 בפברואר 2016 (IST)

שלום, ותודה רבה על התיקון! מקור הטעות היה בגליון הנתונים, ותיקנתי אותה שם ובדף כאן בוויקיטקסט של צורת השיר. אראל, נא לשים לב לבעייה אחרת בדף זה: ממש בסוף הדף למטה לא נעתק כל החומר מגליון הנתונים והסוף של הדף קטוע (מתוך דברים פרק לב פסוק "תתת" בעמודה C).

שבת שלום לכולם, Dovi (שיחה) 09:45, 5 בפברואר 2016 (IST)

@משתמש:Dovi, הדף אצלי מסתיים בשורות אלו:

וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃ ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את

{{#קטע:מש

ומיד אח"כ ההערות.

בברכה, נחום - שיחה 15:37, 5 בפברואר 2016 (IST)

תיקנתי. --אראל סגל • שיחה • כ"ט בשבט ה'תשע"ו 05:36, 8 בפברואר 2016 (IST)

עליות

אודה למי שיכול לברר את השינוי הזה. אני כעת בנסיאות בחו"ל ואין לי אפשרות לבדוק את זה. שבת שלום, Dovi (שיחה) 16:59, 20 באוגוסט 2021 (IDT)

באשכנז גופא כנראה היו מנהגים שונים בקהילות שונות: היו שנהגו כהמחבר (המנהג הרווח כיום, שהמגיה שלך ציין כ"מנהג ספרד") והיו שנהגו כהט"ז ("מנהג אשכנז", שכאמור, כנראה לא נהג בכל קהילות אשכנז). שני המנהגים מתועדים בראשונים ובאחרונים. המשנה ברורה מצטט את הט"ז, ובשער הציון מצטט את הפרי מגדים שכותב כדבריי. שבוע טוב, נחום - שיחה 21:20, 21 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה רבה נחום, סליחה על האיחור. באיזה סימן בשו"ע מדובר? Dovi (שיחה) 14:43, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

שולחן ערוך אורח חיים תכח ה. ראה שם במגן אברהם ובט"ז, ואם יש ברשותך, גם שער הציון או פרי מגדים.--נחום - שיחה 15:46, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

תודה נחום. העיקר נראה לי בדברי הפמ"ג המובאים בשער הציון: "(ז) ויש מקומות שנוהגים כהשו"ע ונהרא נהרא ופשטיה [פמ"ג]. ועכ"פ לנהוג להפסיק כשני המקומות אסור." אין כאן מחלוקת אמיתית בין העדות השונות, כמו שציינת. ובפועל לא ראיתי אף חומש שמחלק את הפרשות ב"לולא כעס" ו"כי ידין". לפי המקורות למהדורה יש לשחזר את העריכה כנראה, וכך אעשה. Dovi (שיחה) 16:58, 1 בספטמבר 2021 (IDT)