שולחן ערוך יורה דעה שטז ו
<< · שולחן ערוך יורה דעה · שטז · ו
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
הלוקח בהמה מישראל הרי זה בחזקת שבכרה עד שיודיעו המוכר שעדיין לא ילדה:
- (ויש אומרים שהוא ספק בכור). (טור בשם הרא"ש והר"ר יונה):
מפרשים
(יא) וי"א שהוא ספק. דשמא שכח מלהזהיר דלאו אדעתיה א"נ שמא קא סבר דלשחיטה קא בעי לה ובזה א"ש הא דלעיל סימן ט"ז ס"ז דאמרינן דמסתמא שרי דאל"כ היה מודיעו שעל המוכר להודיעו משום דהתם נמי כי נימא דלשחיטה קא בעי לה אסור משום אותו ואת בנו וק"ל:
עד שיודיעו המוכר. הכי אית ליה לר' יוחנן העתקתיו לעיל בסעיף ג'. ויש אומרים ס"ל כשמואל דלעיל דהספק הוא שמא ישחטנה תיכף והקשה על זה בדרישה מהא דכתב בסעיף ט"ז ולענין אותו ואת בנו באם שחטו אמו היום על המוכר להודיעו וכל שלא הודיעו אין חושש והיינו כרבי יוחנן דהכא ותירץ דסתם מי שקונה בהמה קונהו כדי לשחטו מיד ומש"ה ודאי מודיע אותו מש"ה נמי כאן אף אם לא ילדה כבר אין צריך להודיע שלא בכרה דהא מסתמא ישחטנה תיכף עכ"ל ודברים תמוהים כתב שהרי בפרק קמא דחולין כתב לענין שחט בסכין של עובד כוכבים בהמה בריאה שאין איסור דהוה מקלקל שבהמה בחייה עומדת לגדל ולדות כו' ותו דאם כן היה קשה מאי טעמא דרב ורבי יוחנן דעל כל אחד קשה הא לשחיטה קיימא מסתמא ועיקר קושייתו נראה לתרץ דודאי התם אמרינן שפיר אם יש איסור היה מודיע שאין סברא כנגד זה על כן ודאי אזלינן בתר סברא זאת מה שאין כן כאן שיש ב' סברות מכחישות זו את זו דהיינו אם איתא שבכרה כבר הוה אשבוחי משבח וסברא כנגדה אם איתא דלא בכרה עדיין היה לו להודיע לאפרושי מאיסורא על כן נשאר הדבר בספק לשמואל) וזה ברור ופשוט לפי ע"ד:
(ו) ספק: הטעם דשמא קא סבר המוכר דלשחיטה בעי לה לכך לא הודיעו ובזה אתי שפיר הא דלעיל סי' ט"ז ס"ז גבי אותו ואת בנו דאמרינן דמסתמא שרי דאל"כ היה מודיע שעל המוכר להודיע משום דהתם נמי כי נימא דלשחיטה קבעי לה אסור משום או"ב עכ"ל הש"ך ובט"ז מתרץ בענין אחר דהתם אמרינן שפיר אם יש איסור היה מודיע שאין שום סברא כנגדו משא"כ כאן שיש ב' סברות מכחישות זא"ז דהיינו אם איתא שבכרה כבר אשבוחי הוי משבח וסברא כנגדה אם איתא דלא בכרה עדיין ה"ל להודיע לאפרושי מאיסורא ע"כ נשאר הדבר בספק עכ"ל.