שולחן ערוך יורה דעה רסח א
שולחן ערוך יורה דעה · רסח · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
גר שנכנס לקהל ישראל חייב מילה תחילה ואם מל כשהיה עובד כוכבים (או שנולד מהול) (טור בשם הרא"ש) צריך להטיף ממנו דם ברית ואין מברכין עליו ואם נכרת הגיד אין מילתו מעכבת מלהתגייר וסגי ליה בטבילה.
- (טבל קודם שמל מועיל דבדיעבד הוי טבילה) (ב"י בשם הרמב"ן וכ"כ המ"מ פי"ד מהל' א"ב) (וי"א דלא הוי טבילה) (נ"י פרק החולץ בשם הרא"ה):
מפרשים
(א) צריך להטיף... ואין מברכין... – לפי דמספקא לן אי מטיפין אי לא. הלכך מספק יש להחמיר ולהטיף, אבל אין מברכין מספק, דקיימא לן ספק ברכות להקל. ועיין לעיל סימן רס"ה סעיף ג.
(ב) ויש אומרים דלא הוי טבילה – הלכך יש לקיים ולטבול אחר שמל. וכן כתב העט"ז.
(א) ואם מל כשהיה עובד כוכבים – בטור כתב בשם רבינו חננאל שאין לו תקנה, אבל בניו נימולים ונכנסים בקהל... והקשו רבים דעל כרחך לא מיירי בנשא עובדת כוכבים, דבעובדת כוכבים אפילו מישראל הולד כמוה, אלא פשיטא בנשא ישראלית. אם כן מאי קא משמע לן? הא אפילו בעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר, כמו שכתבתי באבן עזר סימן ז. ויש אומרים דמיירי כאן לענין שכשר לכהונה, לאפוקי מבת עובד כוכבים. וזה אינו, דהא נקט כאן בנו, ובבנו אין איסור. ונראה דקא משמע לן דנכנס לקדושת הקהל, לענין שלא יקראוהו "בר ארמאי" כההיא דאיתא בפרק (הערל) "החולץ": ההוא דהוה קרי ליה "בר ארמאי...". וכן מבואר בהדיא ברי"ף שם שכתב דבדיעבד לא פסלינן ליה..., משמע לענין קריאת שם "בר ארמאי". ועיין מה שכתבתי סעיף ג. ובפרישה כתב דנפקא מינה לענין אם הוליד בכור מכהנת שחייב בפדיון, משאין כן בעובד כוכבים, כמו שכתבתי סימן ש"ה.
(ב) צריך להטיף ממנו – כן כתוב בטור בשם בעל הלכות. ואף על גב דבסימן רס"ו כתב הטור: משמע דאינן צריכין הטפת דם בישראל שנולד מהול – יש חילוק בין ישראל לגר (בית יוסף).
(א) להטיף: ואין מברכין לפי דמספקא לן אי מטיפין אי לא הלכך מספק יש להחמיר ולהטיף אבל אין מברכין מספק דקי"ל ספק ברכות להקל וע"ל סימן רס"ה ס"ג עכ"ל הש"ך.
(ב) דלא: הלכך יש לקיים ולטבול אחר שמל. ש"ך.