שולחן ערוך יורה דעה רכ טו
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רכ · טו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אם קבע זמן למשתה בנו ונדר עד זמן משתה בנו מספקא לן אם חשוב זמנו קבוע והולכין בו להחמיר:
- הגה: ואפילו אם מת הבן קודם שיגיע משתה שלו צריך להמתין על אותו זמן וכן אם נדר לעשות דבר עד שיהיה בנו בר מצוה ומת צריך להמתין עד שיהיה ראוי להיות בר מצוה (ת"ה סימן רע"ז) ועיין בא"ח סימן תקס"ט יחיד או רבים שקבלו עליהם תענית מחמת איזה צרה ועברה אם צריכים להשלים תעניתם והוא הדין בנדר נדר לעשות צדקה או שאר נדרים (א"ז פסק שחייב לקיים נדרו) ונ"ל דכל זה מיירי בקבלו עליהם סתם אבל אם פירש דבריו כגון מי שנדר ואמר אם יחיה פלוני החולה אתענה כך וכך או אתן כך וכך לצדקה אם מת אותו פלוני פטור מנדרו דהרי התנה בפירוש ולא בעינן תנאי כפול בנדרים דלא גרע דבורו מכוונת הנודר כדלעיל סי' רי"ח וכן יתבאר לקמן סוף סימן רל"ב (ד"ע) וכל שכן האומר אתן סלע לצדקה כדי שיחיה בני ואם לא יחיה לא אתן אע"ג דעובד ע"מ לקבל פרס מכל מקום פטור אם לא יחיה. (ב"י סי' רנ"ט בשם מ"כ והוא תשובת מהרי"ל סי' ק"ץ וד"מ שם):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(כה) אם חשוב זמנו קבוע. ואם אמר עד שיהא אסור עד שיצא וכן אם דחה זמן המשתה אסור עד שיהא ממש כמ"ש הר"ן סוף דף ס"ב:
(כו) זמנו קבוע. או לא כיון שבידו לדחותו:
(כז) ואפי' כו'. נראה שהרב למד זה מהדין שאח"כ בנדר עד שיהא בנו בר מצוה ואפשר לחלק דהתם זמנו קבוע עד שיהא בן י"ג שנים אבל הכא בידו לאחר או להקדים זמן הנשואין ואם כן לא היתה כוונתו אלא עד שיעשה המשתה ולא על הזמן ואף בנודר עד שיהא בנו בר מצוה מסיק בת"ה שם דנראה דשרי מיד כשמת אלא דאחר כך כתב דיש להתיישב בדבר דיש לו דדמי לגט באומר ה"ז גיטך אם לא באתי עד י"ב חדש ומת בתוך יב"ח דאינו גט אלא לאחר יב"ח דגזרינן מת אטו לא מת וה"ה הכא ע"ש. ולפע"ד ל"ד כלל דהכא עיקר כוונתו היה שנדר עד שיזכה שיהא הבן בר מצוה ומיד כשמת בטל נדרו והוה כאלו אמר הריני נודר עד שיחיה בני ויהא בר מצוה (וכ"ש בענין השאלה דמיירי שם בת"ה שנדר בשעת שהיה בנו חולה ואחר כך עמד הבן מחולי זה ואחר כך כמו שנה או שנתים נפטר מחולי אחר עיקר כוונתו היה שיזכה שיהא הבן בר מצוה) (ואפשר גם הרב לא מיירי בנדר כשהיה בנו חולה והיינו דכתב סתמא אם נדר עד שיהיה בנו בר מצוה כו') והגע עצמך בגט אם אמר ה"ז גיטך אם ימות פלוני תוך י"ב חדש ומת תוך יב"ח וכי גזרינן בהא מת אטו לא מת ודוקא באם לא באתי גזרינן הכי וכ"ש כאן בנדרים דהלך אחר לשון בני אדם שמשמע כל זמן שיחיה הבן כך היה נראה להלכה גם בנדר עד שיהא בר מצוה אלא שכבר הורה זקן ואין משיבין את מהרא"י אבל להחמיר גם במשתה בנו אין לנו וכמ"ש וצ"ע. שוב מצאתי בספר ב"ה שכתב על דברי הת"ה הנ"ל וז"ל ולי מישר' שרי לשתות יין מיד אחר מיתת בנו והתם שאני דאיכא למיגזר אטו לא מת וכמ"ש התוס' שם ע"כ:
ט"ז - טורי זהב
אם חשוב זמנו קבוע. פירוש כיון שבידו לדחות החתונה יש סברא דלא הוה זמנו קבוע:
צריך להמתין כו'. שם בת"ה מסיק בדין מותר אלא מטעם גזירה שמא אף בלאו הכי אתי להתיר:
וכ"ש האומר אתן סלע כו'. כן צ"ל ופירושו וכ"ש אם אומר תנאי כפול:
באר היטב
(יד) קבוע: פי' כיון שבידו לדחות החתונה יש סברא דלא הוי זמנו קבוע וכתב הש"ך אם אמר עד שיהא אסור עד שיצא וכן אם דחה זמן המשתה אסור עד שיהא ממש.
(טו) להמתין: הש"ך חולק על זה וכתב מאחר שבידו להקדים או לאחר זמן הנישואין אם כן לא היתה כונתו אלא עד שיעשה המשתה ולא על הזמן (ול"ד לעד שיהיה בנו בר מצוה דהתם זמנו קבוע).