פתיחת התפריט הראשי


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

ישראל שאמר לחבירו "לוה לי מעות מהעובד כוכבים ברבית", אם נתן לו משכון ללות עליו -- אם אחריות העובד כוכבים על המשכון בלבד ולא על השליח כלל -- מותר לשליח ליקח הרבית וליתנו לעובד כוכבים. ואם לא נתן לו משכון -- אסור, אלא אם כן אמר לו "לוה לי מעות ברבית מהעובד כוכבים על שמי" והאמינו העובד כוכבים והוא סומך על הלוה ולא על השליח:

הגה: ועיין לקמן סי' ק"ע אם מותר לשליח להיות ערב.
יש אומרים דמנהיגי הקהל מותרין ללוות מן העובד כוכבים ברבית לצורך הקהל אע"ג דהוו כשלוחי הקהל ואע"ג דאחריות עליהם וחוזרין ולוקחין מן הקהל שרי דהוי כאפוטרופוס של יתומים דשרי בכה"ג וכן נהגו להקל אע"ג דאין כאן היתר ברור (ב"י בשם תשובת הרשב"א). ומ"מ אסור אח"כ ליקח מקצת הפרעון ממקצת הקהל שילוו לצורך הקהל ולנכות להם אח"כ יותר ממה שהלוו כי הרבית עולה על האחרים והוי כאילו לוו זה מזה ברבית (גם זה שם):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(נא) אם אחריות כו'. והטור לא הזכיר שיהא אחריות העובד כוכבים על המשכון לבד אלא כתב סתמא שהעובד כוכבים סומך על משכונו ונ"ל דמיירי שהמשכון הוא טוב דאז מסתמא הוא סומך על המשכון לבד ולא על השליח והר"ן ומחבר מיירי כשאין המשכון טוב כ"כ ולפיכך כ' בב"י דצריך שיאמר לו איני משתעבד לך כלל ולא יהא אחריותך אלא על המשכון הזה נ"ל:


(נב) על המשכון. ולא על השליח היינו לומר שלא יתבענו מדין לוה ולדעת הר"ן אף מדין ערב קבלן צריך שלא יתבענו ב"י וע"ל סי' ק"ע:


(נג) מותר לשליח ליקח הרבית. ול"ד לדלעיל ס"א דהתם לוה הישראל מתחלה לצורך עצמו ואח"כ מלוה לישראל שני ועוד דהכא סומך העובד כוכבים על המשכון לבד ולא כהגהת דרישה סעיף ל"ו ע"ש ועי' בתשו' מהר"ם גלאנטי סי' י' ובתשובת מבי"ט ח"ב סי' ע"ב:


(נד) דמנהיגי הקהל כו'. עיין בתשובת ר"א ן' חיים סימן נ"ז:



באר היטב

(לח) לשליח: ול"ד לדלעיל ס"א דהתם לוה הישראל מתחלה לצורך עצמו ואח"כ מלוה לישראל הב' ועוד דהכא סומך העובד כוכבים על המשכון לבד ודלא כהגה' דרישה עכ"ל הש"ך.


(לט) היתר: והט"ז כתב דההיתר הוא דהעובד כוכבים שמלוה יודע שההלואה היא לצורך הקהל והבטחתו על הקהל באם לא יהיה מאלו לשלם.


(מ) הרבית: פי' אותו הרבית שהפורעים מרויחים הוא חל על האחרים להשלימו. ט"ז.







▲ חזור לראש