שולחן ערוך יורה דעה קלט ג


צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

איזהו נוי ואיזהו תקרובת כגון שמדליק לפניה נרות או שטח לפניה בגדי' וכלים נאים לנוי ותקרובת כל שכיוצא בו קרב על גבי מזבח כמו כל מיני מאכל כגון בשר שמנים וסלתות מים ומלח אם הניחו לפניה לשם תקרובת נאסר מיד אבל דבר שאין מקריבין ממנו בפנים אינו נאסר אלא א"כ עשה ממנו כעין זביחה או כעין זריקה המשתברת והוא דרך לעובדה באותו דבר אע"פ שאין דרך לעובדה בזה הענין כיצד אליל שעובדים אותה שמקשקשים לפניה במקל ושיבר מקל לפניה נאסר מפני ששבירת המקל דומה לזביחה אבל אם אין עובדים אותה במקל כלל ושיבר מקל לפניה אינו חייב ולא נאסר ואם עבדה בקשקוש מקלו והוא דרך עבודתה חייב ולא נאסר וכן בכל דבר שעובדה כדרך עבודתה בין אם הוא דרך כבוד או דרך בזיון ואינו כעין פנים חייב ולא נאסר אבל אם לא עבדה במקל כדרך עבודתו אלא זרקו לפניה אינו חייב ולא נאסר:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ג) ותקרובת כו'. וכב"י דלהרמב"ם אם נמצא במקום עבודתה הכל אסור אפילו אינו קרב על המזבח א"כ הני נרות נמי אם הכניסום במקום עבודתם תקרובות נינהו ולית להו ביטול ע"כ ודבריו נכונים וכל בעל נפש יש לו להחמיר ול"ד נרות אלא בכל הדברים שהיו בבית תרפותם איכא משום תקרובת עבודת כוכבים דשמא נכנסו במקום עבודתם ואין להם ביטול כלל להרמב"ם עכ"ל ב"ח:

(ד) אבל אם אין עובדים כו' אינו חייב ולא נאסר. לטעמיה אזיל שכתב כן לדעת הטור ואחריו נמשכו הפרישה והב"ח אבל בספרי כתבתי דדעת הטור דלענין חיובא אע"פ שאין עובדים אותה כלל במקל חייב ולא נאסר וכדעת האחרים שהביא הר"ן והא דנקט בש"ס עובדי' לרבותא דזריקה דאפי' בעובדים פטור וכן הוא דעת הראב"ד בהשגות ועפ"ז ישבתי הא דכ' הטור בשחט לפניה חגב דנאסר אפי' אין דרך לעובדה בחגב כלל הא דקאמר בש"ס לימא כתנאי כו' דלענין חיוב אין חילוק בין דרך לעובדה בו או לא דכעין זביחה הוא ופסק הטור כרבי יהודה וס"ל דבחגב כיון דצוארו דומה לשל בהמה נאסר גם כן (לרבי יודא אבל לרבנן דפטרי פשיטא דשרי כדמוכח בש"ס וטור ור"ן וכל הפוסקי' דהיכא דפטור שרי דלא כהב"ח שכ' דלענין איסורא אפי' רבנן מודו ע"ש) משא"כ בשבירת מקל דחייב ולא נאסר היכא דאין עובדים אותה במקל וב"י פירש הש"ס בע"א לדעת הטור ולדבריו קשה דלימא רב דאתי אפילו כרבנן וכמו שהקשו התוספות גם מה שפי' הב"ח אינו מכוון ע"ש:

(ה) אלא זרקו כו'. דווקא כשאין עבודתה בזריקה אבל אם עבודתה בזריקה חייב ולא נאסר כך כתב הר"ן והיינו דאמר רב נחמן בש"ס זרקו לפניה חייב ולא נאסר וכן הוא ברמב"ם לקמן ס"ק שאח"ז:


ט"ז

כגון בשר שמנים. כן צ"ל ופירש בפרישה דהאי בשר ה"ה בשר חיות ועופות מקרי תקרובת ואסור הואיל ומין בשר בהמה הוא ע"כ ואיני יודע לזה טעם ולא ראייה דהרי בפירוש אמרו שכיוצא בו קרב לגבי מזבח ואין חיה (ועוף) קרב בפנים כלל ומנא לן דבמינו תליא מילתא:

זריקה המשתברת. פרש"י כעין זריקת דם שלפנים שאינה מחוברת אלא משתברת ונופל טיפין טיפין לאפוקי זרק מקל. אבל שיבר מקל הוה כעין זביחה ששובר צוואר בהמה:

חייב ולא נאסר. כתב הר"ן לענין חיובא חדא מתרתי מחייב או כעין פנים ונפקא לן מזובח לאלהים יחרם או כדרך עבודתה ונפקא לן מאיכה יעבדו אבל לגבי איסור תקרובת לעולם אינו חייב אלא כעין פנים דנפקא מאשר חלב זבחימו:

באר היטב

(ד) תקרובת: כב"י דלהרמב"ם אם נמצא במקום עבודתה הכל אסור אפילו אינו קרב על המזבח א"כ הני נרות נמי אם הכניסן במקום עבודתה תקרובות נינהו ולית להו ביטול ע"כ ודבריו נכונים וכל בעל נפש יש לו להחמיר ולאו דוקא נרות אלא בכל הדברים שהיו בבית תרפותה איכא משום תקרובת עבודת כוכבים דשמא נכנסו במקום עבודתה ואין להם ביטול כלל להרמב"ם עכ"ל ב"ח וכתב הט"ז דהאי בשר ר"ל דוקא בשר בהמה אבל לא בשר חיה ועוף דלא כפרישה.

(ה) המשתברת: פרש"י כעין זריקת דם של פנים שאינה מחוברת אלא משתברת ונופלת טפין טפין לאפוקי זרק מקל אבל שיבר מקל הוי כעין זביחה ששובר צואר בהמה.

(ו) חייב: כתב הש"ך ולדעת הטור לענין חיובא אע"פ שאין עובדין אותה כלל במקל חייב ולא נאסר עכ"ל.

(ז) זרקו: דוקא כשאין עבודתה בזריקה אבל אם עבודתה בזריקה חייב ולא נאסר כ"כ הר"ן.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש