שולחן ערוך יורה דעה קלט ד

שחט לפניה חגב נאסר אפי' אין דרך לעובדה בחגב כלל:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ו) אפילו אין דרך כו'. וכב"י והרמב"ם פסק כרבנן עד כאן לשונו וז"ל הרמב"ם פרק ג' מהלכות עבודת כוכבים דין ד' שחט לפניה חגב פטור אלא אם כן היתה עבודתה בכך וכן אם שחט לה בהמה מחוסרת אבר פטור אלא אם כן היתה עבודתה בכך עבודת כוכבי' שעובדים אותה במקל ושבר מקל לפניה חייב ונאסרה זרק מקל בפניה חייב ואינה נאסרה עד כאן לשונו ותימה על המחבר שלא הזכיר דעת הרמב"ם כלל שאין זה דרכו להשמיט דעת הרמב"ם ונראה דאזיל לטעמיה בכסף משנה שם שדחק עצמו מאד ליישב דברי הרמב"ם בזה עיין שם אבל לפעד"נ דדברי הרמב"ם הם ברורים ועולים ממש כמו שכתבו התוספות וסבירא ליה מדקא מקשה מברייתא דחגב אלמא דס"ל דברייתא מיירי בעבודתה בכך דאל"כ לימא רב אנא דאמרי אפילו כרבנן והא דפטרי היינו באין עבודתה בכך ואם כן מנ"ל לש"ס דלמא אה"נ ברייתא מיירי באין עבודתה בכך אלא וודאי ס"ל ליה לש"ס דאי באין עבודתה בכך לא הוי מחייב רבי יודא דלא גרע מבעלת מום דיליף התם מקרא דפטור וכן מבואר בדברי התוס' שם (דף נ"א) והשתא הרמב"ם נמי פסק כרבי יודא (כמו שפסקו הראב"ד וטור ודלא כמגדול עוז וב"י וכ"מ שכתבו שפסק כרבנן) אלא דהיכא. אין עבודתה בכך לרבי יודא נמי פטור כמו בעלת מום והיינו דנקט הרמב"ם חגב ובעלת מום בהדי הדדי וכ' וכל זה ברור וכך היא דעת התוספות לשם דהיכא דאין דרך לעובדה בחגב כלל לכ"ע פטור וכן הוא דעת היש פוסקים כר"י שהביא הר"ן דפטור ואינו נאסר וכתב שלזה הסכים הרמב"ן ע"ש:

באר היטב

עריכה

(ח) דרך: והש"ך חולק ע"ז ופוסק כדעת הרמב"ם ותוספות ושאר פוסקים דהיכא דאין דרך לעובדה בחגב כלל לכ"ע פטור ואינו נאסר.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}