שולחן ערוך יורה דעה קלה טו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

כלי עץ וכלי עור וכלי חרס אפילו מזופתים ואפילו מכניסן לקיום ניתרים בהגעלה בכלי ראשון:

הגה: ויש מתירין אפילו ע"י עירוי שמערה בהן רותחין ולגלגלן (טור בשם ר"ח ובתשובת הרא"ש) ויש לסמוך על זה בדיעבד (ב"י) ואפילו לכתחלה נוהגים ליתן אבנים קטנים מלובנים תוך החבית או (גדולים) ונותנן על המשפך ושופך עליהם רותחים ויורדים לתוך החבית ומגלגלו ומחשבים זה לכלי ראשון (ארוך כלל נ"ח):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(לד) על ידי עירוי. ואפילו למ"ד עירוי אינו ככלי ראשון שרי הכא כיון דתשמישו בצונן תוס' ופוסקים ומה"ט הקילו נמי הפוסקים הכא בהכשר שכתב הרב:


ט"ז

ויש מתירים אפי' על ידי עירוי כו'. זה לשון הטור ור"ת התיר לשפוך בה רותחין ולגלגלה עד שיעברו על פני כולה וכתב א"א ז"ל אף לדבריו אין להתיר כה"ג אלא כשאינו מזופף אבל במזופף לא מהני הגעלה גרועה כזאת ומשמע מדבריו דהגעלה טובה מהני בלא קליפת הזפת ור"י היה מצריך להגעיל כל נסר לבדו שיכניס כלי לתוך היורה כשהיא רותחת וישפוך על כל נסר כו' עכ"ל מ"ש בדעת ר"ת לשפוך רותחין לכאורה משמע אפי' רותחין דכלי שני קאמר מדנקט סתם רותחין ובדברי ר"י אמר שיכניס כלי לתוך היורה כו' ואינו כן דבהדיא אית' בתשו' הרא"ש כלל י"ט סי' י"א וז"ל והחבית התיר ר"ת שיקח יורה מליאה מים רותחין וישפכם לחבית כו' ואף על פי שאין זה כלי ראשון כיון שאין המים מגיעין בכולם אלא ע"י גלגול אפ"ה כיון שהבליעה ע"י צונן היה מקיל כו' הרי דאף לר"ת צריך שישפוך מכלי ראשון דוקא ואע"ג דבגלגול החבית מהני אפי' מנסר אחד להרבה נסרים מכל מקום צריך שיבוא עיקר החמימות לתוך החבית מן כלי ראשון דוקא והא דנקט בדברי ר"י אחר כך שיכניס כלי לתוך היורה לאו לאפוקי מדברי ר"ת בזה אתא אלא דקמשמע לן קולא דל"ת כיון שר"י מחמיר לשפוך על כל נסר לבד ולא מועיל הגלגול מנסר לנסר א"כ לא יועיל השפיכה אפי' מאותו כלי עצמו כיון שפסקה הרתיחה מאחר שמעבירה מהאש קמשמע לן דאכתי מיקרי כלי ראשון וכן מבואר להדיא בדברי התוס' הביאם הב"י ומה שכתב הטור בשם הרא"ש דבמזופף לא מהני הגעלה גרוע כזאת לא תטעה לומר דוקא כהאי גוונא שהיה ע"י גלגול אבל אם שופך עלכל נסר לבד מהני אפי' על ידי עירוי מן כלי ראשון בלא קליפת זפת וזהו הגעלה טובה שזכר אח"כ דהיינו שפיכה על כל החבית לא על ידי גלגול דמהני אפי' בלא קליפה זה אינו דמבואר בתשובת הרא"ש סי' זה וזה לשונו ומה שהקיל ר"ת לשפוך כו' היינו דוקא בחבית של עץ שאינו מזופף אבל מזופף בלעי טפי כדאיתא בגמרא אם היו מזופפות אסורין ואחרי כתבי זה נ"ל מתוך דבריך ששאלת במה יוכשרו אחרי קליפת הזפת זה דבר פשוט דדי להם בשפיכת מים רותחין לתוכה מתוך כלי גדול ולא יצטרך שימלא מים ג' ימים ומה שאמרת שאינן יכולין כי הזפת אינו נדבק יפה אחר המים לזה לא ידעתי תקנה עכ"ל. הרי לפניך שהצריכו לקלוף הזפת דוקא ואע"ג דלא ידע לו תקנה ויתקלקל הכלי ולא אמר דישפוך המים מכלי גדול בכל מקום מהחבית באופן שלא יצטרך לגלגול אלא ברור דכל שהוא מזופף אין לו תקנה כלל בשום שפיכה רק צריך להכניסו לכלי ראשון שעל האש וזהו א"א והגעלה טובה דנקיט הטור היינו סתם הגעלה דבכל דוכתי שמכניס הנגעל לתוך היורה היכא שאפשר להכניסו שם ושם לא צריכין להסיר הזפת וכן משמע מפי' הב"י שכתב הגעלה טובה כלומר מכלי ראשון מהני בלא קליפת זפת ופשוט הוא עכ"ל ולא תטעה במה שכתב ב"י מכלי ראשון היינו דרך עירוי מכלי ראשון דעל זה לא היה כותב שהוא פשוט שהרי כמעט רוב הפוסקים סברי להו דעירוי לא מהני כלל אלא צריך שיכניסנו לתוך היורה וכמ"ש כאן הש"ע ניתרים בהגעלה בכלי ראשון אלא הב"י נתכוין שההגעלה באה מכלי ראשון שהכניסו לתוכו וזה הלשון כתב רשב"א בת"ה הקצר הביאו ב"י סי' קל"ח דבור המתחיל כתב הרשב"א שכלי הגת כו' וזה לשונו ויש מגדולי המורים שהורו שאין כלי הגת נכשרים אלא מכלי ראשון כו' והתם קאי שיכניסנו לכלי ראשון ע"כ. כתבתי כל זה לפי שראיתי בפרישה שכתב שלדעת ר"ת אין צריכין שיערה מכלי ראשון לחבית וכבר הוכחתי שאינו כן ועוד כתב שבהגעלה טובה דנקיט הטור היינו שישפוך על כל נסר בלי גלגול וזה מותר אפי' במזופף לישנא דטור בשם הרא"ש אטעיתיה שכתב הגעלה גרועה כזאת הוא סבר דכזאת דוקא הוא ובאמת בתשובת הרא"ש כלל י"ט סי' ח' לא כתב האי תיבת כזאת אלא סתם לא מהני הגעלה גרועה וכבר הוכחנו דבמזופף לא מהני שום דבר רק קליפת הזפת ולהכשירו אח"כ אם אי אפשר שיכניסנו לכלי ראשון ואי לא עביד הכי אפילו דיעבד אסור ובזה תבין דברי רמ"א שכתב להתיר ע"י עירוי שמגלגלין כו' בפרטי הדינים שזכרנו בסיעתא דשמיא:

אבנים קטנים מלובנים תוך החבית או גדולים וניתנין על כו'. כצ"ל ומ"ש אח"כ ושופך עליהם רותחין נראה דוקא מכלי ראשון דכל מה שאפשר לקרב לנו לעיקר הדין כן עבדינן לכתחלה במס' עבודת כוכבים (דף ל"ד) כתבו התוספות דאין שום כלי שלא יהא ניתר בעירוי והקשה ב"י בסי' זה דהא אמרי' בגמ' שם גולפי בתר י"ב חודש שריין וגולפי הוא כלי ולא סגי בעירוי ולא קשה מידי דאדרבה קשה ל"ל בגולפי דהיינו חביות י"ב חודש הא אמרינן בברייתא דקנקנים סגי בעירוי. אלא ברור הוא דלא בעי שם בגמרא למעט גולפי מתקנת עירוי אלא בא לומר אם לא עשה עירוי ושהה י"ב חודש שרי גם כן וכ"כ הרמב"ם פרק י"א דהלכות מאכלות אסורות דקנקנים של העובדי כוכבים מותר בישן י"ב חודש ובעירוי ולא הוצרך למנקט כלל עירוי שהוא שנוי כבר משא"כ אבטי דטייעא שם לא נזכר בשום מקום שיהא דינו בעירוי א"כ הא דנקט בגמרא דשרי אחר י"ב חודש היינו דוקא ולא סגי בעירוי ע"כ אין לפרש כפר"ת):

באר היטב

(כה) רותחים:    כ' הט"ז נראה דוקא מכלי ראשון ובמזופף לא מהני שום דבר רק קליפת הזפת ולהכשירו אחר כך אם א"א שיכניסנו לכלי ראשון ואי לא עביד הכי אפילו דיעבד אסור ע"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש