שולחן ערוך יורה דעה קכ י


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

ישראל שנתן כסף לאומן גוי לעשות לו ממנו כלי אינו צריך טבילה (כן משמע ממרדכי).

הגה: ויש חולקין (טור בשם ריצב"א) ויש לטובלו בלא ברכה ואם מקצת הכסף שנעשה ממנו הכלי של גוי צריך טבילה (משמע ממרדכי) וכן אומן ישראל שעשה כלי לגוי וקנאו ממנו יטבילנו גם כן בלא ברכה אם הגוי נתן כל המתכות (ארוך) אבל אם עשאו לעצמו רק שקנה מן הגוי או שנתן מקצת מתכות משלו אין צריך טבילה (ב"י בשם הגהות אשיר"י).

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(כא) ויש חולקין כו'. הב"ח השיג על הרב בזה ואין דבריו נראין כמ"ש בספרי דהעיקר כמ"ש הב"י והרב דדעת הטור בשם ריצב"א דאפי' בכסף של ישראל כיון שהעובד כוכבים עושה עיקר הכלי צריך טבילה בין שהעובד כוכבים עושה כלי חדש לגמרי או שהיה נקוב ולא היה מחזיק רביעית כיון שהעובד כוכבי' מעמידו צריך טבילה להריצב"א אפילו הכסף של ישראל וכן מסיק מהרש"ל פרק הגוזל עצים סי' כ"ב ולא נפרש דברי ריצב"א בכסף של עובד כוכבים אלא ריצב"א חולק וסובר לעולם צריך טבילה דאומן קונה בשבח כלי כו' ואע"ג דלענין הלכה מסיק מהרש"ל שם דא"צ טבילה מכל מקום ודאי יש להחמיר באיסור דאורייתא ואפשר דאף מהרש"ל לא קאמר אלא דאין צריך טבילה מדינא ולכך אין לברך עליו וכן משמע מלשונו שכתב הלכך כו' א"צ טבילה והטובלו בברכה יתן עליו הדין משום ברכה לבטלה ע"כ:

(כב) צריך טבילה. וברכה:

(כג) יטבילנו ג"כ בלא ברכה. משום דמספקא לן אי אזלינן בתר האומן והכא א"צ טבילה או אזלינן בתר מי שהכסף שלו:

(כד) או שנתן כו'. כלומר העובד כוכבים נתן לישראל מקצת מתכות משלו והישראל עשאו לעצמו א"צ טבילה ומיירי שעדיין הוא מקצת הכלי של עובד כוכבים בשביל המתכות שלו ואם כן דומה לישראל ועובד כוכבים שקבלו כלי בשותפות וא"צ טבילה מטעם שכתב שם האו"ה סוף דין פ"ח דהא בודאי אינו יוצא מידי שם טומאה בטבילה זו דהרי עדיין שם שותפות העובד כוכבים עליו עכ"ל וכ"כ העט"ז וא"כ ה"ה הכא או נראה דה"ק הרב וכן אומן ישראל שעשה כלי לעובד כוכבים כו' אם העובד כוכבים נותן כל המתכות וקנאו ממנו צריך טבילה בלא ברכה אבל אם עשאו לעצמו רק שקנה המתכות מן העובד כוכבים ואפילו כולו או אפילו עשאו לעובד כוכבים ולא נתן העובד כוכבים כל המתכות אלא שנתן מקצת המתכות משלו וקנאו אח"כ ממנו אין צריך טבילה ומשמע ליה להרב דע"כ לא קאמר המרדכי דהיכא דאיכא מקצת כסף של עובד כוכבים צריך טבילה היינו משום שהעובד כוכבי' עשאו אבל כשהישראל עשאו. אפילו למ"ד דאזלינן בתר מי שהכסף שלו אפשר דהיכא דהמקצת כסף של ישראל מודה דא"צ טבילה ופי' זה עיקר:


ט"ז

ישראל שנתן כסף כו'. רמ"א הביא ויש חולקין והם ב' דעות בדברי הטור והב"י נדחק בפי' הדברים כאשר העיד על זה בעצמו שפי' הכל הולך אחר המעמיד היינו שהעובד כוכבים העמיד הכלי ואין זה בכלל הולך אחר המעמיד לא בגמרא ולא בפוסקים ומו"ח ז"ל פי' דריצב"א מיירי שהעובד כוכבים נותן הכסף הצורך לתיקון וחולק על הדין היוצא מדברי הדעה הראשונה ולא על גוף הדין ומכח זה כתב דרמ"א לא דק כאן כל זה איננו שוה לי והנלע"ד פי' ברור בזה דמחלוקת זו היא בעצמה מה שנחלק בעל הגהת סמ"ק עם הסמ"ק דהיינו שהסמ"ק כתב הטעם מפני שלא נקרא שמו של עובד כוכבים עליו וכמ"ש הטור וכתב בעל הג"ה עליו וז"ל משמע דר"ל אפילו לא היה מחזיק רביעית קודם לכן ובתוס' פירשו בע"א לפי שאין עיקר הכלי של עובד כוכבים הוא ולפ"ז בשלא היה מחזיק רביעית קודם לכן א"כ עיקר הכלי של אומן עובד כוכבים הוא לדברי האומר הכל הולך אחר המעמיד וכן כתב הריצב"א בהדיא דצריך טבילה היכא דלא מחזיק רביעית עד כאן לשונו. והנה כוונת הטור ג"כ הכי כי זה פשוט באם העובד כוכבים נותן הכסף לכל הכלי דצריך טבילה ואם נותן מעט בענין שמעמיד את הכלי זה תלוי בפלוגתא דהולך אחר המעמיד וביאורו בטור לעיל בשם ספר המצות וכאן לא בא אלא לפרש פלוגתא אליבא דמ"ד אומן קונה בשבח כלי דפסק הטור כוותיה בקצת מקומות בספר הטורים והנה דעה ראשונה סבירא ליה דהפטור בתיקון עובד כוכבים תלוי בטעם שלא נקרא שם העובד כוכבים עליו ואנן נקרא שמו בעינן כמעשה מדין מש"ה אין חילוק בין מחזיק או לא דגם בלא מחזיק תחלה רביעית קודם התיקון מ"מ לא נקרא שם העובד כוכבים עליו אחר התיקון וקמ"ל הטור רבותא ל"מ אם נתן ישראל לעובד כוכבים לתקן כלי שבור ונותן לו הכסף לתקן דקנה העובד כוכבים שבח הכלי דהיינו אותו התיקון שהוא דבר מועט פשוט שא"צ טבילה דלא נקרא שמו עליו אלא אפילו נתן הישראל כסף לעובד כוכבים ועשה כלי מחדש ויש כאן שבח גדול בכלי והעובד כוכבי' האומן קנאו סד"א דצריך טבילה קמ"ל כיון דלא נקרא שמו עליו א"צ טבילה וריצב"א חולק וסבירא ליה דכיון דעובד כוכבים האומן קונה בשבח כלי ל"מ אם עשה כלי חדש מכסף ישראל דיש שבח גדול פשיטא שצריך טבילה אלא אפילו אין לעובד כוכבים אלא תיקון קטן ודבר מועט קנה בשבח הזה מכל מקום צריך טבילה כיון שאותו מועט הוא המעמיד הוה ליה כאילו נתן הכסף לתיקון משלו כיון שהוא קנאו וממילא עיקר הכלי הוא שלו וצריך טבילה וכדעת הגה' סמ"ק שזכרנו ולא אכפת לן על קריאת שמו של עובד כוכבי' עליו או לא זהו פירוש מרווח בסייעתא דשמיא ואין בו גמגום מכל מה שהקשה ב"י ויפה פסק רמ"א שיש לטבול בלא ברכה כלי שנתן ישראל הכסף כו' והא דלא הביא אפי' נותן כלי שבור ולא היה מחזיק רביעית שזכר ריצב"א לפי שבזה לא הכריע רמ"א כמותו ועוד אפשר שזהו בכלל לעשות כלי שזכר הש"ע דכל שאינו מחזיק רביעית לאו כלי הוא. ובחנם כתב מו"ח ז"ל עליו שלא דק אלא יפה דק:

ומ"ש ואם מקצת הכסף כו' זהו ממרדכי פ' השוכר הביאו ב"י וז"ל ומיהו אם ניקב למטה מרביעית ולא היה מחזיק מפני הנקב ונתן עליו חתיכת מתכות צריך טבילה דקי"ל הכל הולך אחר המעמיד עכ"ל ופי' ב"י וד"מ דמיירי שחתיכת מתכות נתן העובד כוכבים משלו וכך הם דברי רמ"א גם כאן באופן זה דוקא ולפי דעת ריצב"א שזכרתי בסמוך הוי הדין כן אפי' משל ישראל כיון שהוא קנה שבח הכלי והוא מעמיד אלא דהמרדכי לא ס"ל כן ועל כן הצריך המתכות משל עובד כוכבים וקשה לי דדברים אלו במרדכי הם בכלי של ישראל שבור שלא היה מחזיק רביעית דכשנותן העובד כוכבים החתיכה משלו הוא גורם לעיקר הכלי אבל בעושה הכלי חדש מכסף של ישראל והעובד כוכבים נותן מעט משלו מי יימר דאותו המעט בא למקום המעמיד אדרבה נימא דבטל ברוב הכסף של ישראל והוא כמו כולו של ישראל דבכ"מ אזלי' בתר רובא ע"כ נראה דהך טבילה בלא ברכה קאמר וכן משמע מסידור לשון רמ"א שכתב אח"כ וכן אומן כו' יטבילנו בלא ברכה וכן מוכח עוד דהא המרדכי תלה הוראה זו במאי דפסק הכל הולך אחר המעמיד וכבר נתבאר דטור בשם ספר המצות מסיק דבשביל דבר המעמיד יש להטביל בלא ברכה והיאך נאמר דרמ"א פסק כמ"ד הולך אחר המעמיד לברך עליו אלא ברור כיון דפלוגתא היא אין לברך בשביל מעמיד כדעת היש מחמירין בטור שהבאתי לעיל סעיף ז' ע"כ צריך טבילה בלא ברכה לעיל בחיצון של כסף וכאן במקצת כסף והוא מעמיד:

יטבילנו ג"כ בלא ברכה. קשה הא באו"ה כלל נ"ח דין ע"ד כתב וז"ל עובד כוכבים הנותן כסף לישראל לתקן לו כלי וקנה הישראל ממנו ואפילו קודם שהגיע ליד עובד כוכבים צריך טבילה עכ"ל. משמע אפי' בברכה ונראה טעם רמ"א דעיקר טעם או"ה דמחייב טבילה בזה הוא דאין אומרים בזה אומן קונה בשבח כלי כמ"ש שם לפני זה דדוקא בשבח כלי אמרינן כן ולא בכלי עצמו דהאומן אינו רשאי להחזיקו לעצמו הלכך אין שם האומן עליו וכיון שראה רמ"א דפוסקים אחרים ס"ל דאומרים בזה אומן קונה בשבח כלי כמו שזכרתי בסמוך בשם ריצב"א ע"כ הכריע כאן דיטביל בלא ברכה אלא דמה שכתב רמ"א אח"כ או שנתן מקצת מתכות משלו דא"צ טבילה אהיכא קאי אי אדסמיך ליה שישראל עושה לעצמו פשיטא שהרי אפי' נתן העובד כוכבים כל המתכות קאמר ברישא דא"צ טבילה ואי אדלעיל מיניה דעושה לעובד כוכבים קשה כיון דאנו חוששין לומר שמא א"א כאן אומן קונה בשבח כלי ממילא הוי כלי של עובד כוכבים מה יועיל בזה שישראל האומן נותן מקצת הכסף כיון דרובו של כלי הוא של עובד כוכבים וזה דומה לקונה כלי מן העובד כוכבים ויש בו נקב וישראל מתקנו בכסף ישראל וכי בשביל זה יפקע חיוב מצד העובד כוכבים ועכשיו אנו תופסים שאין לישראל חלק בו מצד אומנתו הוה כמו זה ממש דהא נקרא שם העובד כוכבים עליו והלא ק"ו יש ממ"ש רמ"א בסמוך אם מקצת כסף שנעשה ממנו כלי של עובד כוכבים צריך טבילה מטעם דהולך אחר המעמיד שהוא של עובד כוכבים אע"ג דרוב הכלי של ישראל מכ"ש אם רוב הכלי של עובד כוכבים ומיעוט של ישראל דצריך טבילה ותו דאפילו שם מעמיד אין כאן דהא עושה כלי חדש וכבר בטל ברוב של עובד כוכבים וכמו שזכרתי בסמוך ומנא לן להפקיע כאן מדין חיוב טבילה לגמרי ואפי' אם תפרש דהעובד כוכבים נותן רק מקצת עדיין קשה מאי שנא דלעיל חייב טבילה בלא ברכה וכאן פקע חיוב טבילה לגמרי ע"כ נראה דט"ס יש כאן והך או שנתן מקצת כסף שייך קודם אבל אם כו' וקמ"ל שם שני רבותות האחד דאם נתן העובד כוכבים כל המתכות אפ"ה לא יברך ואם לא נתן אלא מקצת משלו אפ"ה צריך טבילה. וכן נראה לע"ד עיקר להכניס דין זה בכלל צריך טבילה בלא ברכה ובזה אין מכשול לפנינו:

באר היטב

(יד) חולקין:    כתב הש"ך דהב"ח השיג על הר"ב בזה ואין דבריו נראין והעיקר כמ"ש הר"ב דאפילו בכסף של ישראל כיון שהעובד כוכבים עושה עיקר הכלי צריך טבילה בין שהעובד כוכבים עושה כלי חדש לגמרי או שהוא נקוב ולא היה מחזיק רביעית כיון שהעובד כוכבים מעמידו צריך טבילה אפילו כסף של ישראל דאומן קונה בשבח כלי וכ"כ הט"ז ע"ש (ויש לטובלו בלא ברכה או עם כלים אחרים).

(טו) טבילה:    בברכה ש"ך. אבל הט"ז פסק להטבילו בלא ברכה.

(טז) ברכה:    משום דמספקא לן אי אזלינן בתר האומן והכא א"צ טבילה או אזלינן בתר מי שהכסף שלו. ש"ך.

(יז) משלו:    כתב הש"ך דמשמע ליה להרב כשהישראל עשאו אפילו למ"ד דאזלינן בתר מי שהכסף שלו אפשר היכא דמקצת הכסף של ישראל מודה דא"צ טבילה אבל הט"ז כתב דנראה דט"ס יש כאן והך או שנתן מקצת כסף שייך קודם אבל אם וכו' וקמ"ל שני רבותות הא' דאם נתן העובד כוכבים כל המתכות אפ"ה לא יברך ואם לא נתן אלא מקצת משלו אפ"ה צריך טבילה עכ"ל (ועיין פר"ח).





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן