פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

הקונה מהגוי כלי סעודה של מתכות או של זכוכית או כלים המצופים באבר מבפנים אף על פי שהם חדשים צריך להטבילם במקווה או מעיין של ארבעים סאה (טור בשם סה"מ ועב"י).

הגה: י"א דכלים המצופים אבר אפילו בפנים יטבול בלא ברכה (ב"י בשם סמ"ק וארוך) וכן נוהגין.

סעיף בעריכה

צריך שיהא הכלי רפוי בידו בשעת טבילה שאם מהדקו בידו הוי חציצה ואם לחלח ידו במים תחלה אין לחוש. (ודוקא שלחלח ידיו במי מקוה אבל לא במים תלושים) (משמע ממרדכי פרק השוכר):

סעיף געריכה

יברך על טבילת כלי ואם הם שנים או יותר מברך על טבילת כלים:

סעיף דעריכה

טריפיד"ש ששופתים עליהם קדירות אינם טעונות טבילה אבל פדיליא"ש טעונות טבילה מפני שנותנים עליהם המאכל עצמו:

סעיף העריכה

סכין של שחיטה (או סכין שמפשיטין בו) (ארוך) יש מי שאומר שאינו צריך טבילה:

הגה: ויש חולקין (תשב"ץ) וטוב לטובלו בלא ברכה הברזלים שמתקנים בהם המצות אינם צריכים טבילה (ארוך) וכן כיסוי שכופין על הפת לאפותו אבל כיסוי קדירה צריך טבילה (הגהות אשירי):

סעיף ועריכה

כלי עץ שיש לו חשוקים של ברזל מבחוץ שמעמידין אותו אינו טעון טבילה:

סעיף זעריכה

כוס של כסף מחובר בכלי עץ צריך טבילה:

הגה: וכן רחיים של פלפלין שבתוך העץ יש ברזל קבוע שטוחנין בו צריך טבילה (מרדכי) וכן המשפכות של ברזל או הברזות של ברזל ושאר מתכות כולן צריכים טבילה (ארוך) ודווקא שעיקר הכלי הוא של מתכות אבל אם עיקר הכלי הוא של עץ רק שמעט ברזל קבוע בו הואיל ואפשר להשתמש בו בלא הברזל אין צריך טבילה אבל כלי המתוקן ביתדות של ברזל ובלא היתדות לא היה אפשר להשתמש בו והם מבפנים צריך טבילה (כך משמע מב"י בשם הגהות מיימוני פי"ז):

סעיף חעריכה

השואל או שוכר כלי מהעובד כוכבים אינו טעון טבילה אבל אם ישראל קנאו מהעובד כוכבים והשאילו לחבירו טעון טבילה שכבר נתחייב ביד הראשון ויש מי שאומר שאם לא לקחו הראשון לצורך סעודה אלא לחתוך קלפים וכיוצא בו אין צריך להטבילו:

הגה: אבל הראשון אסור להשתמש בו לצרכי סעודה אפילו דרך עראי בלא טבילה אף על פי שלקחו לצורך קלפים (ד"ע ואו"ה) וכן אם קנאו ישראל השני מן הראשון לצורך סעודה צריך טבילה גבי השני (בית יוסף):

סעיף טעריכה

משכן גוי כלי לישראל אם נראה בדעת הגוי שרוצה לשקעו בידו טעון טבילה ואם לאו יטבילנו בלא ברכה או יקנה כלי אחר ויטבילנו עמו (ואם לבסוף נשתקע בידו יחזור ויטבילנו בלא ברכה) (ב"י בשם תשובה אשכנזית ואגור והוא בתשובת מהרי"ל סימן ס').

סעיף יעריכה

ישראל שנתן כסף לאומן גוי לעשות לו ממנו כלי אינו צריך טבילה (כן משמע ממרדכי).

הגה: ויש חולקין (טור בשם ריצב"א) ויש לטובלו בלא ברכה ואם מקצת הכסף שנעשה ממנו הכלי של גוי צריך טבילה (משמע ממרדכי) וכן אומן ישראל שעשה כלי לגוי וקנאו ממנו יטבילנו גם כן בלא ברכה אם הגוי נתן כל המתכות (ארוך) אבל אם עשאו לעצמו רק שקנה מן הגוי או שנתן מקצת מתכות משלו אין צריך טבילה (ב"י בשם הגהות אשיר"י).

סעיף יאעריכה

ישראל שמכר כלי לעובד כוכבים וחזר ולקחו ממנו צריך טבילה אבל אם משכנו בידו וחזר ופדאו ממנו אינו צריך טבילה:

הגה: ישראל ועובד כוכבים שקנאו כלי בשותפות אין צריך טבילה ישראל שגנבו או גזלו ממנו כליו והוחזרו לו אין צריך טבילה אבל שר או מושל שאנסו ישראל ולקחו כליו והוחזרו לו צריכין טבילה דכבר נשתקעו ביד העובד כוכבים (ארוך):

סעיף יבעריכה

צריך להטביל ידי הכלי:

סעיף יגעריכה

צריך להעביר החלודה קודם טבילה ואם לא העביר אם מקפיד עליו חוצץ ואם שפשף ונתן בגחלים ונשאר עדיין מעט של חלודה שלא יכול לעבור על ידי כך הוי מיעוטו שאינו מקפיד עליו ואינו חוצץ.

סעיף ידעריכה

אין מאמינים קטן על טבילת כלים. (אבל אם טבלו לפני גדול הוי טבילה) (תרומת הדשן סימן רנ"ז):

סעיף טועריכה

אם הטביל כלים על ידי עובד כוכבים עלתה להם טבילה. (אבל אינו נאמן על הטבילה) (ד"ע):

סעיף טזעריכה

אם שכח ולא הטביל כלי מערב שבת או מערב יום טוב יתננו לעובד כוכבים במתנה ואחר כך ישאלנו ממנו ומותר להשתמש בו:

הגה: וכן יעשה אפילו בחול במקום שאין לו מקוה (ב"י) ואם עבר והשתמש בכלי בלא טבילה לא נאסר מה שנשתמש בו ויטבלנו עוד (טור והפוסקים):