שולחן ערוך יורה דעה קכ ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

השואל או שוכר כלי מהעובד כוכבים אינו טעון טבילה אבל אם ישראל קנאו מהעובד כוכבים והשאילו לחבירו טעון טבילה שכבר נתחייב ביד הראשון ויש מי שאומר שאם לא לקחו הראשון לצורך סעודה אלא לחתוך קלפים וכיוצא בו אין צריך להטבילו:

הגה: אבל הראשון אסור להשתמש בו לצרכי סעודה אפילו דרך עראי בלא טבילה אף על פי שלקחו לצורך קלפים (ד"ע ואו"ה) וכן אם קנאו ישראל השני מן הראשון לצורך סעודה צריך טבילה גבי השני (בית יוסף):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(טז) א"צ להטבילו. ובאו"ה שם דין פ"ו פסק דצריך טבילה ונראה דיש להטבילו בלא ברכה או יטבול כלי אחר עמו:

(יז) אסור להשתמש בו לצרכי סעודה. אבל שלא לצרכי סעודה מותר להשתמש בו ואע"פ שנתקן לצורך סעודה כשנמלך עליו לחתוך בו קלפים אין צריך טבילה כן כתב האו"ה שם דין פ':

(יח) צריך טבילה גם השני. אף על פי שהראשון לקחו לחתוך בו קלפים וכה"ג:


ט"ז

לחתוך קלפים. כ' ב"י ה"ה אם קנאו לסחורה א"צ טבילה בהגהת אשר"י מסיים בזה כיון שהוא שאול בידו למד ב"י אם קנאו צריך טבילה וכמ"ש רמ"א בסמוך אבל באו"ה כלל כ"ח דין פ"ז כתב כיון שאם היה הישראל הא' רוצה לשמשו לסעודה אפילו עראי היה צריך לטובלו ממילא נתחייב בידו מקרי וע"כ ישראל השני השואל ממנו צריך לטובלו ותמיה לי מאד על רמ"א שלא הביאו לא בד"מ ולא כאן. וצ"ל דיש לטובלו בלא ברכה וה"ה השואל כלים מישראל החנוני לצורך סעודה יטבלנו בלא ברכה אלא דיש לחנוני להודיע זה למי שיקנה אותו ממנו אח"כ שלא יטבלנו שנית בברכה כנלע"ד:

באר היטב

(יא) קלפים:    וה"ה אם קנאו לסחורה ופסק הש"ך דיש להטבילו בלא ברכה וכן פסק הט"ז וכ' עוד דה"ה השואל כלי מישראל חנוני לצורך סעודה יטבילנו בלא ברכה אלא דיש לחנוני להודיע זה למי שיקנה אותו ממנו אח"כ שלא יטבלנו שנית בברכה ומ"ש הר"ב שהראשון אסור להשתמש לצורך סעודה אבל שלא לצורך סעודה מותר להשתמש בו אע"פ שנתקן לצורך סעודה כשנמלך עליו לחתוך בו קלפים א"צ טבילה וכן להיפך אם קנאו הב' לצורך סעודה אע"ג שהראשון לקחו לחתוך בו קלפים וכה"ג אפ"ה צריך טבילה.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש