שולחן ערוך יורה דעה קכ א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

הקונה מהגוי כלי סעודה של מתכות או של זכוכית או כלים המצופים באבר מבפנים אף על פי שהם חדשים צריך להטבילם במקווה או מעיין של ארבעים סאה (טור בשם סה"מ ועב"י).

הגה: י"א דכלים המצופים אבר אפילו בפנים יטבול בלא ברכה (ב"י בשם סמ"ק וארוך) וכן נוהגין.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) או של זכוכית או כלים המצופים באבר כו'. כצ"ל והיינו כלי חרס ודומה להן המצופים באבר:

(ב) המצופים באבר. וכתב האו"ה כלל נ"ח דין ע"ט דהמצופים בזכוכית דינם כמצופים באבר:

(ג) י"א כו'. כצ"ל ופליג אסברא ראשונה:

(ד) יטבול בלא ברכה. במרדכי כתב בשם הר"ב דאפילו אינו מצופה אלא מבחוץ באבר יטבלנו בלא ברכה ומביאו ב"י וד"מ וכתב הב"ח ויש לתמוה על מנהג העולם שמשתמשים בקדרות המחופים באבר מבפנים בלא טבילה כלל:

(ה) בלא ברכה. ונראה דיש להטבילן עם איזה כלי אחר בברכה כדלקמן סעיף ט' וכן הוא באו"ה כלל נ"ח ע"ש:


ט"ז

כלי סעודה. דכתיב כל דבר אשר יבא באש ואין דרך להשתמש באש אלא צרכי סעודה של מתכות דכתיב אך את הזהב וגו' וכל הנזכר בקרא הוא נקרא מתכות וזכוכית גם כן יש לו דין מתכות כיון שאם נשבר יש לו תקנה בהיתוך. וטעם הטבילה כדי שיצאו מטומאתו של עובד כוכבים לקדושתו של ישראל:

או מעיין של ארבעים סאה. ב"י הקשה על מה שכתב הטור ולא נהירא כו' דהא גם בטומאה פסק בסי' ר"א דבעינן מ' סאה ותירץ בד"מ דהטור מקשה לפי סברת ספר המצות שכתב אע"ג דמעיין כו' ש"מ) דלדידיה סגי בפחות ממ' סאה בטומאה אלא דמחמיר בטבילה זו על זה תמה רבינו דמאי שנא ולא ניחא לי מצד לשון הטור גם מצד הדין דודאי גם הסמ"ק סבירא ליה דבאשה לא סגי לה במעיין שהוא פחות מארבעים סאה אלא דבכלי טמא סגי בי' ונ"ל פירוש דברי הטור בדרך זה דהך טבילה בכלי עובד כוכבים ילפינן לה בפרק בתרא דעבודת כוכבים ממה שנאמר וטהר ובאמת אין שום משמעות של וטהר שיהיה ע"י מים ואימא במידי אחרינא גם מה שאמרו שם דילפינן מן אך במי נדה אין בזה הכרע דפשוטו דקרא קאי על מי חטאת כדפרש"י בחומש אלא ע"כ אנו מפרשים הך וטהר דהוא ע"י מים כיון דכתיב בכלים טמאים במים יובא וטהר מזה אנו למדים במה מצינו דגם הך וטהר בכלי עובד כוכבים קאי ג"כ על מים ואחר שמפורש דוטהר קאי אמים אנו מפרשים גם מי נדה על מים שהנדה טובלת בהם וקמ"ל) דלא סגי פחות ממ' סאה כנדה כדאיתא בגמרא ובטור גרסינן יותר מבטבילת טומאה ורצונו לומר כלים טמאים והכי קאמר כיון שאין אנו יודעים שטהרה במים בכלי עובד כוכבים אלא מטבילת כלים טמאים לא נחמיר יותר מהם לענין מעיין אלא במאי דגלי רחמנא לענין מקוה שתהיה כנדה:

יטבול בלא ברכה. דהציפוי בפנים אינו אלא לנוי:

באר היטב

(א) זכוכית:    הטעם איתא בט"ז דזכוכית ג"כ נקרא מתכות דיש לו תקנה בהיתוך וטעם הטבילה כדי שיצאו מטומאתו של עובד כוכבים לקדושתו של ישראל וכתב באו"ה דמצופים בזכוכית דינם כמצופים באבר.

(ב) ברכה:    או יטבילן עם איזה כלי אחר בברכה כדלקמן ס"ט או"ה (דהציפוי דלפנים אינו אלא לנוי. ומיהו במצופה בפנים ומחוץ לכ"ע יטבלנו בברכה. פר"ח). והמרדכי כ' דאפילו אינו מצופה אלא מחוץ באבר יטבלנו בלא ברכה וכתב הב"ח דיש לתמוה על מנהג העולם שמשתמשין בקדרות המחופים באבר מבפנים בלא טבילה כלל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן