שולחן ערוך יורה דעה קכג כ
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכג · כ · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
גת שהיא סתומה ומלאה דלא שייך בה המשכה וירד ממנה יין וחרצנים ביחד לתוך סל שלפני הגת שהיין מסתנן בו אין על מה שבגת תורת יין אלא על מה שבסל בלבד ואם נגע עובד כוכבים בסל נאסר ואם החזירו לגת נאסר מה שבגת משום תערובת יין שבסל שנתערב בו ואם יש בחרצנים וזגים שבגת ס' כנגד יין שנפל בו מהסל מותר:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(לט) אין על מה שבגת תורת יין. כיון שנמשכו ענבים ויין ביחד להסל ומשם היין לבדו נמשך לבור כי הדבר דומה ללוקח ענבים ויין ביחד מן הגת ונתנו למקום אחר ומשם נמשך היין מן הענבים דדבר ברור הוא שאין מה שבגת נקרא יין בשביל שנמשך יין מאותו מקום כ"כ הרא"ש:
(מ) ואם נגע עובד כוכבים בסל נאסר. והא דלא מיתסר מה שבגת אפילו לא החזיר מסל לגת משום ניצוק עיין בתוספות (דעבודת כוכבים דף נ"ו ע"ב) ועד"ר וע"ל ס"ס קכ"ו:
(מא) ואם יש בחרצנים וזגים כו'. כלומר דאע"ג דקי"ל לקמן סימן קל"ד דיין נסך אסור בכל שהוא הא נתבאר שם דהיינו דוקא במינו אבל שלא במינו בנ"ט דהיינו בס' וחרצנים וזגים אינן מינו של היין הוא ואע"ג דיש שם ג"כ יין שהוא מינו אמרינן סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו (כדלעיל סי' צ"ח ס"ב) וכן הוא בפוסקים ולפ"ז למאי דכתב הרב בסי' קל"ד ס"ב נוהגין להקל דכל סתם יינם בזמן הזה בטל בס' ה"ה הכא דודאי מגע עובד כוכבים לא גרע מסתם יינם וכדמשמע מדברי הרב ר"ס זה דחד דינא אית להו וכן הוא בתשובת מהרי"ל סי' ל"ח (וע"ל סי' קכ"ד ס"ק כ"א) וכן משמע להדיא בתוס' (עבודת כוכבים דף נ"ו ע"ב ד"ה אבל כו') ובמרדכי שם שכתבו דלר"ת דסובר סתם יינם בס' ואפי' מין במינו לא מיתסר הכא בהחזרת הסל לגת דמסתמא יש ס' בגת ומוכח שם מדבריהם להדיא דכל מה שבגת בין יין בין חרצנים וזגים הכל מצטרף לבטל ע"ש וכן מוכח להדיא מדברי התוס' והמרדכי והאגודה פרק בתרא דמסכת עבודת כוכבים והבאתי דבריהם לקמן סי' קכ"ו ס"ק י"ג דיין שנאסר במגע עובד כוכבים נמי בטל בס' כמו סתם יינם וכ"כ רבי' ירוחם ני"ז ח"א ר"ת כתב דוקא יי"נ אבל סתם יינם בס' וכן מגע עובד כוכבים וכ"כ הרמב"ן כו' וכן הוא בתוס' והרא"ש להדיא בשם ר"ת (פ' בתרא דמס' עבודת כוכבים במתניתין דיי"נ אסור ואוסר בכל שהוא) דמגע עובד כוכבים דינו כסתם יינם דבטל בס' וכן מוכח להדיא עוד מדבריהם שם ומדברי הר"ן שם והרשב"א בת"ה גבי מה שהקשו על ר"ת מההיא דאגרדמים ע"ש וכ"כ באו"ה כלל כ"ג דין י"ד דאין חילוק בין יין של עובד כוכבים למגע עובד כוכבים וק"ק על הרב למה לא הגיה כאן דהכל מצטרף וכשאפילו ליכא חרצנים וזגים בטל ביין (וי"ל לפי שנ"ל פשוט סמך עצמו בעיקר הדין אדלקמן סי' קל"ד וגם י"ל דחרצנים וזגים הוא לאו דוקא) ועל העט"ז קשה יותר דהוא כתב בפירוש דאין היין מצטרף כיון דה"ל מינו ושדוקא בחרצנים וזגים בטל וביאר הטעם הנזכר והא ליתא לדידן וכדפי' וע"ל ס"ס קכ"ו:
ט"ז - טורי זהב
גת שהיא סתומה כו'. זה מדברי הטור וכדי להבין הדברים נעתיק ל' הרא"ש בפרק רבי ישמעאל אמר רב הונא ל"ש אלא שלא החזיר הגרגותני כו' אף על גב דרב הונא קאמר כיון שהתחיל לימשך נעשה יין ואם כן אפילו בלא החזרת גרגותני הגת שדורך בה אסורה רב הונא דהכא למשנה ראשונה אמר למילתיה ואשמועינן אף על גב דאין על הגת תורת יין לאסור במגע עובד כוכבים מכל מקום נאסר הוא בתערובות ונ"מ למשנה אחרונה בגת פקוקה ומלאה ועוד נראה דרב הונא דהכא קאי שפיר אמשנה אחרונה ולא נאסר יין שבגת בהמשכה שנמשכו ענבים ויין ביחד לגרגותני ומשם היין לבדו לבור כי הדבר דומה ללוקח ענבים ויין ביחד מן הגת ונתנו למקום אחר ומשם נמשך היין מהענבים דדבר ברור הוא שאין מה שבגת נקרא יין בשביל שנמשך יין מאותו מקום והשתא הוה מלתיה דרב הונא כפשטיה דיין שבגרגותני נאסר במגע עובד כוכבים כי התחיל לימשך או משום כח העובד כוכבים לפרשב"ם וסבר רב הונא דנצוק אינו חבור ובשביל שנאמרו דבריו בב"ה אחר שלמדו אותה משנה דירד לבור טעה השומע דאמשנה ראשונה אמרה וקאמר ש"מ דנצוק חבור ולפי דבריו השיב לו עכ"ל נראה ביאור דבריו בתירוץ הראשון היה סבור דאם הגת פתוח אע"פ שהולך ממנו חרצנים עם היין מקרי תחלת המשכה כיון שאח"כ באותו קילוח הולך לסל ושם ממשיך יין לחוד חשביה גם מה שבגת לזה וכן משמעות דברי רש"י שכתב בגמרא (דף נ"ה) ה"נ בגת פקוקה כו' וירד היין והיא משוכה מיד עכ"ל לשון מיד מורה ע"ז שזכרתי מ"ה א"א לפרש דברי רב הונא אמשנה אחרונה מדקאמר החזיר מה שבסל כו' משמע שהגת אינה סתומה אלא מקלחת לסל וע"ז היה קשה הא כבר נאסר מה שבגת בלא חזרה ע"כ פי' דקאי אמשנה ראשונה דאף שהיא פתוחה אין כאן המשכה ונ"מ לדידן בפקוקה ומלאה שאין בה המשכה מצד עצמה כדלעיל ואח"כ אין שום המשכה ממנה ולחוץ שהרי היא סתומה ואם נפל לשם טפת יין נסך אוסר מה שבגת מכח תערובת י"נ אלא שרב הונא ע"כ לא מיירי מזה שהרי אמר החזירה משמע דבפתוחה מיירי ואח"כ כתב ועוד כו' דלא מתחלת ההמשכה בפתוחה אלא מן הגרגותני ואם כן אתי שפיר בגת פקוקה ומלאה בשעת דריכה של עובד כוכבים ממילא לא היה שם המשכה ואח"כ פתחה והלכו משם חרצנים ויין ועדיין אין כאן המשכה על הסל ופי' זה ניחא טפי דמיירי כפשוטו למשנה אחרונה וקמ"ל דמ"מ יש איסור מכח תערובות יין שבסל וזה שאמר הטור גת שהיא פקוקה ומלאה ממילא לא היה בה ממש המשכה ואח"כ פתחה וירדו משם חרצנים ויין ואפ"ה אין המשכה אלא מן הסל וזהו כתירוץ האחרון של הרא"ש ממש אלא דעדיין יש להקשות הא יש איסור לגת מצד ניצוק חיבור לסל בשלמא לפי' הראשון הייתי אומר טעם האיסור של סל משום נצוק חיבור לבור ממילא הוה גת ניצוק בר נצוק כמו שכתבו התוספות שם מה שאין כן עכשיו דהסל אסור מחמת יין ששם מתחלת ההמשכה א"כ נימא דהגת נאסר מחמת ניצוק לסל ואע"ג דרב הונא ס"ל ניצוק אינו חבור כמ"ש הרא"ש מ"מ אנו קי"ל ניצוק חבור בסי' קכ"ז הא לאו קושיא היא דכאן לא בא הטור לפסוק רק דין אם יהיה בו איסור מגע עובד כוכבים מצד עצמו של יין כמו שמדקדק בלשונו שכתב אין על הגת תורת יין כלומר מצד עצמו אין מזיק לו מגע עובד כוכבים אבל מכח ניצוק לסל אין להטור בזה עסק עכשיו אלא דינו מפורש בסי' קכ"ז דיש בו פלוגתא וכאן כ"ע מודים שיש עכ"פ איסור מצד תערובת י"נ אם החזירו לגת ויש כאן תימה גדולה שפשט זה הזכירו תה"ה דף קל"ב וז"ל אלא שאני תמה בדברי רב הונא מה ראה לומר שגזרו עליו תורת יין למשנה ראשונה טפי לאסור בתערובות יין מנגיעת עובד כוכבים אדרבה אם במגע עצמו אינו נאסר היאך יאסר בתערובת יין שנאסר מחמת נגיעת עובד כוכבים יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא עכ"ל ובפרישה לא נחית למה שזכרנו וטרח להאריך בזה בחנם. ויש להקשות כיון דלדברי הטור אין כאן המשכה כלל בגת לא בתוכה כיון שהיא פקוקה ומלאה ולא כשפותח' אח"כ כיון שאין יוצא יין צלול מה זה שכתב הטור לעיל מיניה בגת פקוקה ומלאה שכתב ר"ת שיש לגזור קודם המשכה אטו אחר המשכה דהא בגת לא יבא לעולם לידי המשכה דבשלמא לדעת ר"ת עצמו לק"מ דהוא ס"ל עיקר ההמשכה היא חוץ לגת כמ"ש התוס' והרא"ש בשמו ואפשר דס"ל דמיד חוץ לגת מתחלת ההמשכה כמ"ש לעיל בשם רש"י ע"כ שפיר שייך גזירה זאת בחד מקום דהיינו בגת עצמו כיון באפי' בסתומה צריך לפותחה אח"כ ויהיה ההמשכה ע"כ גזרינן אפילו בשעת דריכה שהיא סתומה משא"כ לדברי הטור דבגת סתומה לא תבוא כלל לידי המשכה מאי גזירה שייך בזה דזה ודאי לא מסתבר כלל לגזור ממקום למקום דהיינו גת אטו סל ששם יש המשכה ע"כ נלע"ד עיקר כגירסת מקצת ספרים שמביא ב"י גזרה אטו שאינה סתומה ובזה שפיר גזרינן אטו אינה סתומה ששם הוה המשכה בגת עצמה כדלעיל נמצא דגזרי' גת אטו גת וזהו מסתבר לגזור כנלע"ד:
ואם יש בחרצנים כו'. אבל היין לא מצטרף לבטל האיסור דס"ל יין ביין לא בטיל ונראה פשוט למ"ש רמ"א בסי' קל"ד דבכל סתם יינם אמרינן דבטל בס' ושכך נוהגים ממילא כאן גם היין מסייע לבטל התערובות שנפל לשם:
כתב מהר"ר לוי חביב בתשובה סי' מ"ח דאם עושין יין מרוזינ"י יבשים דהיינו שכותשין אותם ונותנין עליהם מים ותוסס שאז מקרי יין אע"פ שהענבים היבשים בתוך המים אחר שנשתהו ג' ימים במים דדוקא ביין הנדרך בגת דאין דרך להניח הענבים שם עם היין הוא דבעינן המשכה ואם לאו הרי הם ככנוס עדיין בתוך ענבים משא"כ בזה שדרך הוא להניח הצימוקים היבשים בחבית ושם נעשה יין גמור לא בעינן המשכה:
באר היטב
(כד) שבגת: כיון שנמשכו ענבים ויין ביחד להסל ומשם היין נמשך לבדו לבור [כי הדבר דומה ללוקח ענבים ויין ביחד מן הגת ונתנו למקום אחר ומשם נמשך היין מן הענבים דדבר ברור הוא שאין מה שבגת נקרא יין בשביל שנמשך יין מאותו מקום] כן כתב הרא"ש.
(כה) נאסר: והא דלא מיתסר מה שבגת אפילו לא החזיר מסל לגת משום ניצוק ע"ל סוף סימן קל"ו (ועיין תוספות דעבודת כוכבים דף נ"ו ע"ב).
(כו) שבגת: כ' הש"ך וכל מה שבגת בין יין בין חרצנים וזגים הכל מצטרף לבטל דיין שנאסר במגע עובד כוכבים נמי בטיל בס' כסתם יינם ואפילו ליכא חרצנים וזגים בטל ביין ומה שלא כתב כן הר"ב כאן יש לומר שסמך עצמו על עיקר הדין בסימן קנ"ד ובלבוש כ' דאין היין מצטרף כיון דה"ל מינו והא ליתא לדידן (דאמרינן סלק את מינו כמי שאינו ושא"מ רבה עליו ומבטלו) וע"ל סימן קכ"ו עכ"ל וכ"פ הט"ז ע"ש.