שולחן ערוך יורה דעה קכג ט
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכג · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
מים שנותנים על החרצנים שלנו שנדרכו ברגל ולא נעצרו בגלגל וקורה פעם ראשון ושני אסור אפילו לא מצא כדי מדתו ואם נעצרו בגלגל אין בהם משום יין נסך אלא א"כ נתן ג' מדות מים ומצא ד' ויש מי שאומר שאין להתיר מגע עובדי כוכבים בשום תמד (פי' מים שנותים על החרצנים והזגין וקובלת טעם היין) כל שהוא משובח לשתיה משום דמחליף ביין גמור:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(יז) פעם ראשון ושני אסור. שהזגים בולעים מהמים ויוצא היין שבהן הלכך לעולם יש בו משום מגע עובדי כוכבים עד שיהא גרוע שאין דרך בני אדם לשתותו עכ"ל טור בשם הר' יונה וכתב מהרש"ל בהגהותיו לטור פי' לעולם אפילו לא מצא כדי מדתו אלא מעט מזעיר אבל מ"מ מיירי דוקא פעם א' ושני ודוק עכ"ל. ובפרישה סכ"ז השיג עליו דלשון לעולם לא משמע הכי גם בסמוך כתב הטור (והמחבר בסי"א) בשם הר' יונה שמרים של עובדי כוכבים לעולם אסורים ומפרש שם דבכל ענין מיירי אפילו תמדן כמה פעמים עכ"ל ול"נ כדברי מהרש"ל דאל"כ לא הל"ל פעם א' ושני אסור כיון דלעולם אסור. ועוד דהא בדברי הר' יונה שהביא הרא"ש לא נזכר לשון לעולם וממ"ש הר' יונה גבי שמרים אדרבה משם ראיה מדהתם פירש וכתב לעולם אסורי' אפילו תמדן הרבה פעמים וכאן לא פי' אלא אדרבה כתב פעם א' ושני אסור משמע פעם א' ושני דוקא וזה נראה דעת המחבר שכתב פעם א' ושני אסור והשמיט תיבת לעולם וכן משמע להדיא בעט"ז דפעם ראשון ושני דוקא אסור ותו לא מיהו נראה דהיינו דוקא במצא כדי מדתו וכה"ג מיירי מהרש"ל אבל מצא יתר מכדי מדתו אפילו אחר פעם א' ושני אסור דהא יש בו יין ותימה שהרי בדרישה גופיה סכ"ג כתב דאחר פעם אחת ושני' ס"ל להר"י כהראב"ד דס"ל דאין בו משום מגע עובד כוכבים אא"כ נתן ג' מדות של מים ומצא ד' א"כ בע"כ צ"ל הא דכתב גבי שמרים לעולם אסורים פירוש אפילו אחר פעם אחת ושנית היינו דוקא התם דמפרש הכי בהדיא מה שאין כן הכא וכדפי':
(יח) ומצא ארבע. לאו דוקא אלא רצה לומר יותר משלשה ומחצה שאין ששה חלקים מים כנגד היין שיצא דיין מתבטל בששה חלקים מים וכ"כ הרשב"א בת"ה ומביאו ב"י וז"ל עצרן בגלגל וקורה אם נתן ששה לוגין מים ויצא שבעה מותר כפי מה שבארנו דיין מתבטל בתוך ששה חלקים מים ע"כ ועיין באורח חיים סי' ר"ד ס"ה ו':
ט"ז - טורי זהב
פעם ראשון ושני אסור אפילו כו'. בטור כתוב לעולם יש בו מגע עובד כוכבים עד שיהא גרוע שאין דרך בני אדם לשתותו עכ"ל. ולשון לעולם פי' רש"ל אפילו מצא מעט מזעיר אבל מ"מ איירי דוקא פעם א' ושני עכ"ל ול"נ דה"ק לעולם אפילו הוא גרוע בשתייה מכל מקום יש בו משום מגע עובד כוכבי' עד שיהא גרוע מאד שאין דרך לשתותו כלל. ובפרישה פי' אפי' תמדו כמה פעמים ולא דק:
משום דמיחלף כו'. משמע שאפי' תמד של שמרים דינא הכי דחד טעמא הוא וזה דעת הראב"ד בטור וכ"פ בדרישה וא"כ תמוה מה שפסק בסעיף י"א פעם שני מותר ולפי מה דקי"ל בסי"א שהוא דעת ה"ר יונה לא קי"ל כהך יש מי שאומר:
באר היטב
(ט) ד': כתב הש"ך לאו דוקא ד' אלא ר"ל יותר משלשה ומחצה שאין ו' חלקים מים כנגד היין שיצא דיין מתבטל בששה חלקים מים ועי' בא"ח סי' ר"ד ס"ה.
(י) בשום: כתב הט"ז משמע שאפילו תמד של שמרים דינא הכי דחד טעמא הוא וא"כ תמוה מה שפסק בסי"א דפעם ב' מותר והש"ך כתב דבאמת להי"א לעולם אסור כל שהוא משובח ואין חילוק בין תמד דחרצנים לתמד דשמרים והא דסתם המחבר בסי"א משום דממילא משתמע כיון דטעמא דהיש מי שאוסר הוא דכל שהוא משובח לשתיה מיחלף ביין גמור א"כ פשיטא דאין חילוק בין חרצנים לשמרים עד כאן לשונו.