שולחן ערוך יורה דעה קיח ב

כיון שהחתימו כראוי שני חותמות דברים שצריך שנים ואחד בדברים שדי באחד אין צריך לחזור אחריו לראותו אבל אם חזר על חותמו ולא הכירו אסור אפילו עשה שתי חותמות. (סעיף זה כפול בסימן ק"ל ס"ח):

הגה: ומיהו דווקא אם הוא דבר שיש לחוש שהחליפו ונהנה בחליפין (טור וב"י בשם תוס' ושאר פוסקים) או הוא יין ויש לחוש שאסרו בנגיעה אבל אם רואה הדבר ששלח או הפקיד והוא טוב כמו ששלח ולא נהנה העובד כוכבים אם החליפו לא חיישינן אף שהחותם מקולקל ועיין לקמן סוף סימן ק"ל מדינים אלו:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יז) אין צריך לחזור אחריו ולראותו. הטעם דחותמות לא הוי אלא משום דמסתמא לא טרח ומזייף ועיין בס"ק ט"ו:

(יח) אפילו עשה ב' חותמות. וה"ה יותר ולקמן סימן ק"ל ס"ח התנה הרב תנאים בזה ע"ש:

(יט) ויש לחוש שאסרו בנגיעה. כלומר אפילו לא נהנה יש לחוש דמשום חיבת נסוך נגע בו וע"ל סימן קכ"ח ס"ק ד':

(כ) אף שהחותם מקולקל. שנראה שנעשה בכוונה על ידי אדם דאם לא כן בכל ענין שרי כדלקמן סימן ק"ל ס"ק ו' וס"ח בהג"ה:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

או הוא יין ויש לחוש כו'. דבר זה תמוה דהא ודאי נהנה מחליפין זה שישתה ממנו ויתן שם מים ובזה ודאי אין שייך לומר שרואה שהיין הוא טוב כבתחלה דהא אסור לטועמו ודוקא בבשר שייך לומר כן שמראיהו כבתחלה שמן וטוב אבל לא במידי דתלי בטעמא ונראה פירוש דבריו דביין יש חשש אפי' אם ברור לנו שלא שתה ממנו כגון שהיו שומרים מבחוץ שלא יכול להביא שם מים לערב שם ורואין שלא נחסר משיעורו אפ"ה יש חשש מחמת נגיעה אע"פ שאינו נהנה ממנה מ"מ היכא שהוא בגיגית או בכוס רחב יש לחוש שמא מתוך שהיה מתעסק נגע ביין וכמ"ש רמ"א בסי' קכ"ח סעיף ד' ובלבוש כתב הטעם מחמת חיבת נסך ואינו כן דא"כ היה להיות מותר לדידן וזה אינו וכ"כ באו"ה כלל כ"ב בשם סמ"ג:

באר היטב

עריכה

(ו) שתי: וה"ה יותר ולקמן סי' ק"ל ס"ח התנה הרב תנאים בזה ע"ש ש"ך.

(ז) בנגיעה: כתב הט"ז נראה פירושו דביין יש חשש אפילו אם ברור לנו שלא שתה ממנו כגון שהיו שומרים מבחוץ שלא היה יכול להביא שם מים לערב ורואין שלא נחסר משיעורו אפ"ה יש חשש משום נגיעה אף על פי שאינו נהנה ממנו דיש לחוש שמא מחמת שהיה מתעסק (משום חיבת ניסוך) נגע ביין כמ"ש רמ"א בסי' קכ"ח ס"ד וזה אסור אפילו לדידן דלא כלבוש עיין שם.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}