שולחן ערוך יורה דעה קכח ד

בית שאין בו אלא יינו של ישראל ונמצא עובד כוכבים בתוכו אם אין הדלת נעול מותר בשתיה ואם הוא נעול במפתח מבפנים אם אינו נתפס כגנב אסור בהנאה ואם הוא נתפס כגנב על הכניסה מותר בשתייה:

הגה: וי"א דבזמן הזה שאין העובדי כוכבים מנסכין אפילו אינו נתפס כגנב שרי אא"כ יש לחוש שנגעו לשתות ממנו או להנאה אחרת (כך הוא בהגהות אשיר"י פ' השוכר ועיין ס"ק ד') מיהו אם פי החבית רחב או שהוא בקנקן שיש לחוש שמא נגע בו דרך מתעסק חיישינן (מרדכי פ' השוכר ובב"י בשם התוספות ובסמ"ג):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יא) מותר בשתייה. אע"פ שאינו נתפס כגנב על הכניסה דמירתת שמא יבא ישראל ויראהו נוגע הרא"ש והיינו דוקא כשהעובד כוכבים יודע דמגע עובדי כוכבים אסור לישראל ויפסיד יינו בכך כדלעיל סעיף ב' הא לאו הכי לא שייך מירתת והכי אמרינן בר"ס קט"ו:

(יב) נתפס כגנב. בכ"מ שהוזכר נתפס כגנב פירושו שאם ימצאוהו יהא נתפס כגנב כדבסמוך סעיף ה':

(יג) אלא א"כ יש לחוש שנגעו לשתות. ואפ"ה שרי בהנאה במקום הפסד בזמן הזה כדלעיל ר"ס קכ"ג:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ואם הוא נתפס כגנב. פי' שאם ימצאהו ישראל יהיה נתפס כדין גנב ע"פ המושל והוא אינו אלם:

על הכניסה מותר בשתייה. זהו דעת ר"י שמביא בטור ובשם רש"י מביא דבנגיעה תליא מילתא וכבר כתב ב"י שרש"י לא כ"כ וע"כ הגיה רש"ל פרש"י אם נתפס כגנב על הכניסה מותר אע"פ שאין נתפס כגנב על הנגיעה ואם אינו נתפס כגנב על הכניסה אסור אע"פ שנתפס כגנב על הנגיעה ומבואר ברש"י הטעם שכיון דנכנס שלא ברשות ודאי לנסוכי עייל אנא דמ"מ לא מתיישב לי מ"ש אע"פ שאין נתפס כגנב על הנגיעה דהיאך תמצא זה דיש לו רשות ליגע הא א"א לו ליגע אא"כ יכנס ונראה דה"ק אע"פ שאינו נתפס על הנגיעה אם היה מונח במקום מגולה כגון בשוק וכיון שגם אינו מתיירא ונכנס לשם ה"ל לגביה כמונח במקום מגולה מ"מ עכשיו הוא במקום מוצנע והוא טרוד בבהלה בכניסתו ולא נגע:

באר היטב

עריכה

(ט) בשתיה: אע"פ שאינו נתפס כגנב על הכניסה דמירתת שמא יבא ישראל ויראהו נוגע הרא"ש והיינו דוקא כשהעובד כוכבים יודע דמגע עובד כוכבים אסור לישראל ושיפסיד יינו בכך הא לאו הכי לא שייך מירתת וע"ל ריש סימן קט"ו ש"ך.

(י) שנגעו: ואפ"ה שרי בהנאה במקום הפסד בזה"ז כדלעיל ריש סימן קכ"ג ש"ך.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}