שולחן ערוך יורה דעה פ א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

חיה טהורה -- חלבה מותר, ודמה אסור, וטעון כיסוי.

וחכמים נתנו סימנים מפי השמועה בקרנותיה:

  • אם הם מפוצלות (פירוש שהרבה פיצולין יוצאין מהם) -- ודאי חיה טהורה היא.
  • ואם אינם מפוצלות צריך שיהיו בהם שלשה סימנים -- כרוכות והדורות וחרוקות (פירוש: 'כרוכות' - עשויות גלדים כבצלים. 'הדורות' - עגולות ולא רחבות. 'חרוקות' - שיש בהם חריצים סביבם תכופים ומובלעים זה בזה). והוא דמיבלעו חירקיהו.

ואם חסר אחד מאלו השלשה סימנים -- חלבה אסור.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) אם הם מפוצלות כרוכות והדורות וחרוקות. עיין פי' של דברים אלו בב"י ולפי שאין לנו עתה אלא מה שקבלנו במסורת וכדלקמן ספ"ב גבי סימני העוף קצרתי:

(ב) ודאי חיה טהורה היא. כלומר כשהיא מעלה גרה ומפרסת פרסה ודאי טהורה היא אבל פשיט' דאין סימן מפוצלות מורה שהיא טהורה וכן מבואר ברמב"ם פ"א מהל' מ"א דין י':


ט"ז

היה טהורה חלבה מותר. דלא אסרה תורה אלא חלב הראוי להקרבה משא"כ בחיה:

אם הם מפוצלות. רש"י מפרש שהרבה פצולין יוצאין מהם ור"ת פירש שהן זקופות וכפופות בראשיהון. וכתב ב"י בשם רשב"א לענין דינא שניהם מודים דכל אחד מהני. כרוכות פירושו עשויין כגילדי בצלים. הדורות שיהיו עגולות ולא רחבות כקרני העז. חרוקות שיש בהם חריצין כל סביבו ומבלעי זה בזה:

באר היטב

(א) מותר:    דלא אסרה תורה אלא חלב הראוי להקרבה משא"כ בחיה.

(ב) בקרנותיה:    כתב הש"ך כלומר כשהיא מעלה גרה ומפרסת פרסה אבל פשיטא דאין סי' מפוצלות מורה שהיא טהורה.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש