שולחן ערוך יורה דעה פא ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

מי רגלי בהמה וחיה הטהורים ,וחלב ומי חלב שלהן -- מותר. וה"ה למימי חלב שלהן. ויש מי שאוסר בזה (הר' אליעזר). 

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(יב) ומי חלב כו'. בש"ס יליף מקרא דחלב שרי ולא מיתסר משום אבר מן החי ודעת הסברא הראשונה דה"ה למי חלב דהיינו נסיובי דחלב וה"ה למימי חלב דהיינו לאחר שעושין הגבינה מבשלין הנסיובי והאוכל צף למעלה והמים שנשארו לבדן זהו מימי חלב וכדלקמן סי' פ"ז ואע"ג דלקמן סי' פ"ז כתבו הטור והמחבר דהמבשל במי חלב פטור ואם כן לאו כחלב דמי ואם כן מנ"ל למשרי משום אבר מן החי דהא לא גלי לן קרא דשרי אלא חלב י"ל דדוקא לענין בשר בחלב לא חשיב כחלב דקרא קאמר לא תבשל גדי בחלב אמו דהיינו כמו שיוצא מהאם מעורב עם האוכל אבל לשאר מילי הוי בכלל חלב לכל מילי כן כ' הרא"ש ולי נראה דאפי' לא הוי בכלל חלב לכל מילי לק"מ דע"כ לא בעי לאשכוחי בש"ס היתר לחלב אלא כי היכי דלא נימא דהוי כמו אבר מן החי כמו בשר מן החי אבל לבתר דגלי לן קרא דחלב מותר א"כ ש"מ הא דכ' קרא ולא תאכל הנפש עם הבשר שהוא אזהרה לאבר מן החי דוקא בשר מן החי שהוא גופו של חי אסור א"כ כ"ש דמי חלב שרי כנ"ל:

(יג) ויש מי שאוסר בזה. פי' במימי חלב אבל לא במי חלב ומי רגלים וכן פי' ב"י במסקנתו וכתב הרא"ש ואל תתמה שהרי מותר עם האוכל וכשפירש מן האוכל אסור דהכי אשכחן (לעיל סי' ס"ז) בדם האיברים דכשהוא מובלע בבשר מותר וכשפירש אסור עכ"ל ומ"מ נראה לחלק דהתם אינו נאסר עד שפירש אבל הכא שנאסר משום אבר מן החי אם נאמר שמימי חלב בפני עצמן אסור משום אמ"ה א"כ גם כשהן עם האוכל יאסר שפירש מן החי ומדהתירה תורה חלב אע"פ שמימי חלב מעורב בו א"כ ה"ה מימי חלב בפני עצמה דמותר:


ט"ז

ויש מי שאוסר בזה. פירוש במי חלב דהיינו לאחר שבשלו הנסיובי להוציא ממנו האוכל הצף למעלה דחלב דוקא התיר הכתוב והטעם דכל שפירש האוכל ממנו הוי אבר מן החי כמו בדם שג"כ האיסור אחר שפירש מהבשר וא"ל ממה דתנן בנדרים (דף נ"א) ולקמן סי' רי"ז הנודר מחלב מותר בקום והיינו מי חלב ש"מ דאין בו איסור י"ל ההוא להנאה אתמר אבל לא לאכילה אבל במי רגלים מודה דמותר דפירשא בעלמא הוא:

באר היטב

(יא) בזה:    פי' במימי חלב אבל לא במי חלב ומי רגלים. ומי חלב היינו נסיובא דחלבא ומימי חלב הוא לאחר שעושין הגבינה מבשלים הנסיובי והאוכל צף למעלה והמים שנשארו לבדן זהו מימי חלב וס"ל לדעה זו דאסור משום אמ"ה ואע"ג כשהוא עם האוכל מותר מ"מ דמי לדם איברים שלא פירש שג"כ דינא הכי. והט"ז כתב דהיש מי שאוסר קאי על מי חלב ואין להקשות מסי' רי"ז גבי הנודר מחלב מותר בקום דהיינו מי חלב ש"מ דאין בו איסור התם להנאה איתמר אבל לא לאכילה עכ"ל וכתב הש"ך אע"ג דקיי"ל בסי' פ"ז דהמבשל בשר במי חלב פטור וא"כ לאו כחלב דמי וא"כ מנלן למשרי משום אמ"ה דהא לא גלי לן קרא דשרי אלא חלב י"ל דדוקא לענין בשר בחלב לא חשיב חלב דכתיב בחלב אמו דהיינו כמו שיוצא מהאם אבל לשאר מילי הוי בכלל חלב.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש