שולחן ערוך יורה דעה לא ג


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

אם נמצא תולעת בקרום המוח והמוח קיים ואין בקרום התחתון רושם ולא קורט דם -- כשרה. ויש מי שאומר שאין אנו בקיאין בבדיקה וטריפה (והכי נהוג). אבל אם נמצא חוץ לקדירה כגון בחוטם -- כשירה, דתלינן שלא הגיע למוח מעולם:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ז) וטרפה. דחיישינן שמא קודם שחיטה פריש וניקב קרום התחתון ול"ד לתולעת שנמצא על הריאה לקמן סימן ל"ו ס"ה דכשר משום דלאחר שחיטה פריש דשאני התם כיון דלא מיטרפא אלא בניקבו שני הקרומים אך לקמן סי' מ"ח משמע דאין לחלק בזה כ"כ בד"מ ובדרישה תירץ דשאני התם דהטעם כמ"ש שם דבעוד שהבהמה חיה א"א לתולעת לנקוב מתוך טרדות הריאה שמרחפת תמיד בלי הפסק וכן בקורקבן ס"ס מ"ט נמי כיון שקרומיו קשים ועבים לא חיישי' שמחיים ניקבו) משא"כ במוח עכ"ד ועיין בסי' ל"ו ס"ק י"ז:


(ח) והכי נהוג כו'. משמע דלא מטריף אלא מטעם שא"א בקיאין בבדיקה ובהג"א שהוא מקור דין זה כתב דאינו כשר אלא למ"ד קרום העליון שניקב כשר (והוא דעת המחבר וסייעתו) אבל למ"ד קרמא עילאה טרפה ה"נ כיון שנמצא התולעת בקרום המוח העליון טרפה והוא פשוט וא"כ הר"ב שפסק לעיל דבניקב העליון לבד טרפה א"כ ה"נ אפי' הוה בקיאינן בבדיקה היה טרפה אלא דאשמועינן דמטעם דא"א בקיאין ויש לחוש שמא ניקב קרום התחתון אסור אף בהפסד מרובה א"נ דמטעם שא"א בקיאין אף אם אין רושם כלל לא בקרום התחתון ולא בעליון טרפה כמ"ש בת"ה בהדיא ומביאו ד"מ מיהו דעת מהרש"ל שם סי' י"א להתיר אם לא נמצא רושם לא בעליון ולא בתחתון:



באר היטב

(ו) וטרפה:   וכ' בש"ך ולא דמי לתולעים הנמצא על הריאה לקמן סימן ל"ו ס"ה דשאני התם דהתם אי אפשר לתולעת לנקוב מתוך טרדת הריאה שמרחפת תמיד בלי הפסק בשעת חייה וכן בקורקבן ס"ס מ"ט דקרומיו קשים ועבים לא חיישי' שמחיים נקבו משא"כ בקרום המוח.


(ז) והכי נהוג:   וכתב הש"ך אפילו בהפסד מרובה ומהרש"ל מתיר אם לא נמצא רושם לא בעליון ולא בתחתון.


(ח) מעולם:   וכתב בט"ז ואע"ג דפי התולע לגבי חוץ ונראין הדברים שהיה על המוח כשר דשמא נתהפך ולא הגיע שם מעולם ואת"ל שהיה שם שמא לא ניקב הקרום והוי ספק ספיקא מיהו אין להתיר אלא לאחר הבדיקה דלא עדיף ממחט שנמצא בחלל הגוף בסימן נ"א דאיכא נמי שם ספק ספיקא ואף שיש לחלק מ"מ נכון לבדוק בקרום מאחר שיש לעמוד על הבירור ויש כאן חדא לטיבותא.







▲ חזור לראש