שולחן ערוך יורה דעה לא ג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · לא · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אם נמצא תולעת בקרום המוח והמוח קיים ואין בקרום התחתון רושם ולא קורט דם -- כשרה. ויש מי שאומר שאין אנו בקיאין בבדיקה וטריפה (והכי נהוג). אבל אם נמצא חוץ לקדירה כגון בחוטם -- כשירה, דתלינן שלא הגיע למוח מעולם:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ז) וטרפה. דחיישינן שמא קודם שחיטה פריש וניקב קרום התחתון ול"ד לתולעת שנמצא על הריאה לקמן סימן ל"ו ס"ה דכשר משום דלאחר שחיטה פריש דשאני התם כיון דלא מיטרפא אלא בניקבו שני הקרומים אך לקמן סי' מ"ח משמע דאין לחלק בזה כ"כ בד"מ ובדרישה תירץ דשאני התם דהטעם כמ"ש שם דבעוד שהבהמה חיה א"א לתולעת לנקוב מתוך טרדות הריאה שמרחפת תמיד בלי הפסק וכן בקורקבן ס"ס מ"ט נמי כיון שקרומיו קשים ועבים לא חיישי' שמחיים ניקבו) משא"כ במוח עכ"ד ועיין בסי' ל"ו ס"ק י"ז:
(ח) והכי נהוג כו'. משמע דלא מטריף אלא מטעם שא"א בקיאין בבדיקה ובהג"א שהוא מקור דין זה כתב דאינו כשר אלא למ"ד קרום העליון שניקב כשר (והוא דעת המחבר וסייעתו) אבל למ"ד קרמא עילאה טרפה ה"נ כיון שנמצא התולעת בקרום המוח העליון טרפה והוא פשוט וא"כ הר"ב שפסק לעיל דבניקב העליון לבד טרפה א"כ ה"נ אפי' הוה בקיאינן בבדיקה היה טרפה אלא דאשמועינן דמטעם דא"א בקיאין ויש לחוש שמא ניקב קרום התחתון אסור אף בהפסד מרובה א"נ דמטעם שא"א בקיאין אף אם אין רושם כלל לא בקרום התחתון ולא בעליון טרפה כמ"ש בת"ה בהדיא ומביאו ד"מ מיהו דעת מהרש"ל שם סי' י"א להתיר אם לא נמצא רושם לא בעליון ולא בתחתון:
ט"ז - טורי זהב
דתלינן שלא הגיע כו'. ואע"ג דפי התולעת לגבי חוץ ונראין הדברים שהיה על המוח כבר אפ"ה מותרת מטעם ס"ס דשמא נתהפך ולא הגיע שם מעולם ואת"ל הגיע שמא לא ניקב הקרום כ"כ ד"מ וק"ל מ"ש ממחט בחלל הגוף דקיי"ל בסי' נ"א דטריפה מטעם שמא ניקב אחד מהמקומות כו' והא גם שם יש ספק ספיקא זה ובא"ו הארוך נתן עוד טעם לזה דאין מחזיקין איסור ממקום למקום גם ע"ז קשה הא כתב ב"י בשם הרשב"א שם דכל שנתחב הקוץ שלא בפנינו בלב אע"פ שלא נקבו נקב מפולש טריפה מטעם שמא ניקב אחד משאר איברים ואח"כ נתחב בלב הרי דמחזקינן איסור ממקום למקום. ע"כ נלע"ד דכאן לא התירו אם נמצא חוץ לקדירה אלא אחר הבדיקה שיבדקו קרום של מוח ולא נמצא בו שום ריעותא ואע"ג דכתב הש"ע כאן ברישא שאין אנו בקיאים היינו בקדירה עצמה שלא להתיר משום הבדיקה לחוד משא"כ כאן שיש עוד חדא לטיבותא שנמצא חוץ לקדיר' שפיר סמכינן אבדיקה בזה אבל אם לא בדקו הקרום נראה דיש לאסור אפי' חוץ לקדירה דיש לחוש שהיה בקדירה ויצא ממנו כנ"ל. ועוד יש לתרץ דבמחט בחלל הגוף הרי עליך ע"כ לומר שעשתה איזה נקב ובאה שם א"כ שפיר יש לך לחוש שמא נקבה א' מהאברים משא"כ כאן שאין הכרח שהתולעת עשה נקב ע"כ לא מחזקינן איסור ממקום למקום וכן מוכח בסי' ל"ג סעיף ט' כמ"ש שם וא"כ א"צ כאן לבדוק כלל בקרום אבל מ"מ נראה דנכון לבדוק בקרום מאחר שאפשר לעמוד על הבירור לא (נעמוד) [נסמוך] על הספק:
באר היטב
(ו) וטרפה: וכ' בש"ך ולא דמי לתולעים הנמצא על הריאה לקמן סימן ל"ו ס"ה דשאני התם דהתם אי אפשר לתולעת לנקוב מתוך טרדת הריאה שמרחפת תמיד בלי הפסק בשעת חייה וכן בקורקבן ס"ס מ"ט דקרומיו קשים ועבים לא חיישי' שמחיים נקבו משא"כ בקרום המוח.
(ז) והכי נהוג: וכתב הש"ך אפילו בהפסד מרובה ומהרש"ל מתיר אם לא נמצא רושם לא בעליון ולא בתחתון.
(ח) מעולם: וכתב בט"ז ואע"ג דפי התולע לגבי חוץ ונראין הדברים שהיה על המוח כשר דשמא נתהפך ולא הגיע שם מעולם ואת"ל שהיה שם שמא לא ניקב הקרום והוי ספק ספיקא מיהו אין להתיר אלא לאחר הבדיקה דלא עדיף ממחט שנמצא בחלל הגוף בסימן נ"א דאיכא נמי שם ספק ספיקא ואף שיש לחלק מ"מ נכון לבדוק בקרום מאחר שיש לעמוד על הבירור ויש כאן חדא לטיבותא.