באר היטב על יורה דעה לא
סימן לא עריכה
סעיף א עריכה
(א) מרובה: ומהרש"ל והב"ח אסרו אף בהפסד מרובה. ופרי חדש כ' והעיקר להקל כדעת הגה"ה בה"מ.
סעיף ב עריכה
(ב) כשרה: וכ' בש"ך ואפי' ע"י חסרון מעט בענין באם שהוא כיוצא בו בחוט השדרה אוחזין אותו ומניח הריקן למעלה מידו הי' עומד ולא היה נכפף כשר אבל אם נחסר הרבה שאז כיוצא בו בחוט השדרה אלו היה יוצא הרבה למעלה היה נכפף טריפה ודוקא במוח הסמוך לקרום אבל נתמסמס באמצע שהמוח מקיף סביב סביב כשרה (מהרמ"ט בשם פרי חדש).
(ג) טריפה: פי' דאם היה כן בחוט השדרה לא היה עומד וע"ל סי' ל"ב.
(ד) טריפה: ופסק בט"ז אם המוח שלם בכל צדדיו ולאחר שהוציא המוח נמצא בגלגולת קצת מים כשר דהעיקר האיסור במים הוא שמא הוא מן המוח שהמוח נתמסמס משא"כ כאן שאנו רואין שהמוח שלם אין כאן איסור אבל במים שבתוך השלחופית שהיא מונחת בין מוח לקרום או בין קרום לגלגולת אע"פ שהמוח שלם טריפה דאנן רואין שמן המוח בא וכ' בש"ך דכ"ש אם נמצא מים בין הקרום לגלגולת ופרי חדש חולק על ט"ז ומסיק אם נמצא מים או שלחופית במוח עצמו בין שהוא שלם ובין חסר צריך המוח להקיף סביב המים או לשלחופית דבהכי הדר בריא ואם המים או שלחופית מגולים לקרום בכל גווני טרפה ואם מונחים בין הקרום לגלגולת אף שהמוח שלם טרפה וכ"ש בנמצא בין קרום לקרום דהוי טרפה דגרע טפי. (מהרמ"ט). (ונ"ל דמיירי שנחסר קצת מהמוח כדעת הט"ז).
(ה) פתיחה: וכ' בש"ך והיינו דוקא במקום שאין ריעותא לפנינו. ואם יש ריעותא כגון שווינד"ל שמנענעת בראשה אסור עד שיתברר ההיתר בפתיחת ראשה ט"ז. ועכשיו נוהגין שבחודש תמוז שלא לפתוח שום ראש מן הדקות כגון גדיים וטלאים משום דשכיחי בהם מים וא"א לזהר בפתיחתן אם יהיו מכוסין אם לא לכך סמכינן ארובא בה"י. פעם א' בא לפנינו ראש מן צאן וכעין ליחה היתה יוצאת מן הראש אצל הקרן וחתכנו הראש והסרנו המוח מן הראש והיה העצם שלם והכשרנו כי הליחה לא בא אלא מן שורש הקרן כנה"ג בשם רש"ל. אם נמצא מים בראש כבש א' דמיטרפא ביה ולא נודע מאיזה כבש הוא יש לבדוק בחוט השדרה של כבשים וכל כבש שנמצא בו מים במוח שבראש והיה מים בחוט הנמשך מהמוח לשדרה תולין שהראש הוא מאותו כבש להתיר האחרת ב"ח ססי' ק"א ובט"ז כ' שאין כדאי זה להתיר עליו ספק טריפות ע"ש ססי' ק"א. יהודים שלקחו בשר מקצב עובד כוכבים קודם שנודע להן שבהמה היה לה מים במוחה ואח"כ כשנודע להם היו מחזירים הבשר וא' מהן לא רצה להחזיר בטענה שהוא אומר שהקרום היה מקיף ולפיכך הבשר כשר. הורה בתשובת נ"ש סי' ט"ו שחייבים לנדותו מאחר שאין הדין ברור לכל וצריך שאלה לחכם ע"ש.
סעיף ג עריכה
(ו) וטרפה: וכ' בש"ך ולא דמי לתולעים הנמצא על הריאה לקמן סימן ל"ו ס"ה דשאני התם דהתם אי אפשר לתולעת לנקוב מתוך טרדת הריאה שמרחפת תמיד בלי הפסק בשעת חייה וכן בקורקבן ס"ס מ"ט דקרומיו קשים ועבים לא חיישי' שמחיים נקבו משא"כ בקרום המוח.
(ז) והכי נהוג: וכתב הש"ך אפילו בהפסד מרובה ומהרש"ל מתיר אם לא נמצא רושם לא בעליון ולא בתחתון.
(ח) מעולם: וכתב בט"ז ואע"ג דפי התולע לגבי חוץ ונראין הדברים שהיה על המוח כשר דשמא נתהפך ולא הגיע שם מעולם ואת"ל שהיה שם שמא לא ניקב הקרום והוי ספק ספיקא מיהו אין להתיר אלא לאחר הבדיקה דלא עדיף ממחט שנמצא בחלל הגוף בסימן נ"א דאיכא נמי שם ספק ספיקא ואף שיש לחלק מ"מ נכון לבדוק בקרום מאחר שיש לעמוד על הבירור ויש כאן חדא לטיבותא.
סעיף ד עריכה
(ט) בכלל: פי' המוח כנגד הפולין.
(י) השדרה: פי' ונקיבת קרומו ברובו בבהמה ובעוף יש ג"כ ב' פולין הללו.